שום דבר

עוד מימי קדם נחשב השום כתרופה ליותר מ-20 מחלות שונות. חלק גדול מתרופות אלו הגיעו אלינו מטיבט, הודו ומצרים. בראשית שנות התשעים כבר הבינו שכוחו הרפואי של השום אינו מוטל בספק.
השום עשיר במיוחד בחומצות אמינו, סידן, ברזל, גופרית במידה גבוה, אשלגן, זרחן וויטמינים שונים. בזמן כתישת השום נוצר חומר הנקרא "אליצין" אשר אחראי על הפעילות הבריאותית של השום (ועל הטעם והארומה המיוחדים של השום גם).

האליצין ידוע כחומר העוזר בפיתוח המערכת החיסונית בגוף ומגן מפני מחלות זיהומיות. בעבר בוצעו מחקרים המוכיחים כי ישנו קשר חזק בין אכילת שום לבין עצירת התפתחות תאים סרטניים.
ישנה גם אמונה שהשום תורם לשיפור כח הגברא לסובלים מאימפוטנציה, עייפות או עצבנות.
השום כאנטיביוטיקה טבעית מצליח להתגבר לעיתים על הרבה מאוד תחלואים, אך הדבר לא אומר שאנו צריכים להפסיק עם האנטיביוטיקה הסטנדרטית. במקומות רבים בעולם השום מהווה תחליף לתרופה, אף כי אינו מוגדר כתרופה.
השום מסייע ב"פתיחת" כלי הדם ומפחית בכך את לחץ הדם, אצל אנשים בעלי לחץ דם גבוה.

השום משמש כבעל סגולות מרפא אנטיביוטיות, ואכילת כמויות גדולות ממנו עשויה לטפל ביעילות בחיידקים, שעמידים בפני סוגי אנטיביוטיקה מסוימים. בשל עובדה זו יצא לשום השם "פניצילין רוסי", בניגוד לאנטיביוטיקה השום לא פוגע בפלורה הטבעית של חיידקי הגוף.

לטיפול בפצעים חיצוניים יש לחתוך שן שום ולמרוח על המקום הפגוע. במקרה של תחלואי מעיים ובעיות פנימיות יש לבלוע 2-1 שיני שום בכל יום, רצוי לקצוץ את השום ולבלוע על כפית בעזרת כוס משקה קר. השום נחשב כמרפא לעוד מגוון רחב של תחלואים כגון: דלקת בגרון, דיזנטריה, לחץ דם גבוה, טיפוס, טחורים, דלקת עור, אקנה, כולסטרול גבוה, צהבת ונזלת כרונית.

על השימוש בעשבי תיבול כצמחי מרפא אפשר ללמוד מהכתובים עוד בזמן הקדום מאות ואלפי שנים לפני הספירה, בעיקר במזרח הרחוק ובארצות המזרח התיכון. בתקופות הנ"ל מוזכרים בהקשר זה תבלינים ועשבי תיבול דוגמת שום, קינמון, רוזמרין ועוד. את חותמם של עשבי התיבול לגוף ולנפש ואת חשיבותם לאדם אנו מוצאים כמעט בכל התיעודים הרפואיים לאורך ההיסטוריה.

סגולות המרפא של עשבי התיבול
-------------------------------------------------
בטיפול עם עשבי תיבול יש להשתמש במספר דרכים: חליטה לשתיה, חליטה לגרגור והפקת שמן למריחה. בכל בעיה יש לטפל בדרכה המיוחדת.

כאבי שיניים: אורגנו וזעתר
כאבי ראש: ריחן וזעתר
כוויות: אלוורה ולבנדר
כינים: רוזמרין
סחרחורות: אורגנו
נדודי שינה: מליסה
עיכול: לימונית ושיבה
עצבנות ומתח: מליסה, קמומיל, לבנדר וריחן
לחץ דם גבוה: מרווה משולשת.

הטיפות הינם תוספת למשקה טבעי עתיק אשר נמצא כתוב בכתב עתיק באחד מבתי המקדש הבודהיסטים ב-1972 ופוענח ב-1976. הכמות במתכון המצורף הינה לשימושו של אדם אחד בלבד.
תכונות המשקה: מנקה את הגוף מעודפי שומן וסידן באופן משמעותי, מועיל לחילוף חומרים וכתוצאה מכך עורקי הדם נעשים גמישים ומשקל הגוף יורד למשקל נורמלי, ממיס קרשי דם (טרומבוזה), מונע ומרפא התקפות לב, מונע הסתיידות העורקים וססנוקרדיה, מרפא אישאס (דלקת שורש עצם הגב בתשתית הגב), מפחית נזלת כרונית, מחלות לחץ דם גבוה, טונזלית דלקת ריאות כרונית וברונכיטיס.
עוד מרפא המשקה מחלות קיבה, פצעי אולקוס והמעי הגס וכל מיני נפיחויות וגידולים אשר הצטברו בחלקים הפנימיים והחיצוניים בגוף.

אופן ההכנה:
400 גרם שום קלוף לחתוך דק ולרסק לתוך פיירקס (לא לתוך כלי ממתכת, אמאייל או פלסטיק בגלל שהתמיסה מאוד חזקה). 200 גרם ספירט 95% לשתיה לשפוך לתוך רסק השום, לסגור את הכלי היטב ולהחזיק במקרר לעשרה ימים.
לאחר עשרה ימים יש להוציא את השום מהמקרר, לסחוט את התמיסה (אפשר בעזרת בד אורירי) לתוך שני בקבוקונים של 100 גרם ולהכניס למקרר ליומיים נוספים.

אופן השימוש:
לשתות כשהוא מהול בתוך 50 גרם חלב לפני האוכל לפי הטבלה. אחרי היום ה-12 להוסיף לטבלה 25 טיפות כל יום שלוש פעמים ביום עד שיגמר המשקה. מומלץ לא לחזור על הטיפול לפני תום חמש שנים.

פאולו זליגמן הוא טכנולוג המזון הראשי של דורות מוצרי שום ותיבול.