פסח, יין אדום ופרדוקס צרפתי

את השורות הבאות אבקש להתחיל דווקא בציטוט מהמקורות: "חג הפסח הוא זמן גאולת עמנו משעבוד, ואנו חוגגים אותו ברוב פאר והדר ומרבים בהכנות מיוחדות לכבודו של החג הזה. חובה מוטלת על כל יהודי לשתות ארבע כוסות יין בליל הסדר, כנגד ארבע לשונות הגאולה שבתורה: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי ולקחתי.

"נוהגים להעמיד כוס של יין באמצע השולחן לשם ספק כוס חמישית כנגד 'והבאתי' וקוראים לה כוסו של אליהו הנביא, ויפתור הוא את השאלה. בכוס זו רואים גם סמל לגאולה העתידה שאליהו יהיה מבשרה" (מתוך אנציקלופדיה מאיר נתיב-להליכות ומנהגים מאת שלמה זלמן אריאל).

משקה היין שהוא בעצם אלכוהול הינו בעל מרכיב תזונתי מיחוד בגלל השפעתו על הלב, אשר יכולה להיות מיטיבה אך גם טוקסית. מחקרים שונים מתארים קשר מובהק בין צריכת אלכוהול וירידה בתמותה כתוצאה ממחלות כלי הדם הכליליים (הקורונרים) של הלב.

אז מדוע אצל הצרפתים הידועים כאניני הגורמה קיימת פחות תמותה באופן יחסי ממחלות קרדיווסקולריות (מחלות לב וכלי דם), למרות שתזונתם עשירה בשומנים נוטפים ואפילו רוויים? כנראה שהסיבה היא כי הם נוהגים לשתות גם יין אדום. תופעה זו נקראת הפרדוקס הצרפתי. כנראה שהשפעה של שתיית יין מתונה גורמת לרפיון והרחבת (vasodilation) כלי-דם כלילים.

ביין האדום קיימים נוגדי חימצון פולי-פנולים ופלבנואידים שהם נוגדי חמצון חזקים האחראים כנראה להשבחת בריאות הלב. יין אדום מכיל פלבנואידים שהם חומרים המורידים רמת כולסטרול, מונעים התחמצנות של LDL ("הכולסטרול הרע"). בנוסף, פלבנואידים הם בעלי השפעת נוגדת-דלקת, ולכן חיוניים למניעת התהליך הדלקתי ותהליכי הקרישה המעורבים במחלות טרשת עורקים (אטרוסקלרוזיס), ובכך מנטרלים את צריכת השומנים הגבוהה הנפוצה אצל הצרפתים.

בקליפת הענבים מצויים פלבנואידים שונים שהם נוגדי חימצון מסוג ,catechin epicatechinו- proanthocyanidin וכו'. מאחר שמפיקים את היין האדום מקליפת העינב, הרי שהריכוז של פלבנואידים יהיה גבוה דווקא בו בהשוואה ליין לבן למשל המופק מתוכן העינב.

יין אדום מכיל ריכוזים נמוכים של אלכוהול. האלכוהול מרחיב כלי דם ומשפר בכך את זרימת הדם. הטענה היא כי כמות אלכוהול מבוקרת בתוספת מגע ממושך של המיץ עם הקליפות של הענבים האדומים מוציא את הפלבונואידים מקליפות הענבים ומעכב את חמצון הכולסטרול במידה משמעותית ביותר.

בדרך כלל מרבית המחקרים מתארים קשר ישיר בין צריכת אלכוהול כמו בירה וליקר ושכיחות מחלות לב ומחלות של כלי הדם הכליליים, אך ליין אדום השפעה שונה כפי שתיארתי קודם לכן.

אך כנראה שתרומת היין האדום והפלבנואידים שמכיל איננה מסתכמת רק במניעת מחלות לב, אלא גם במניעת מחלות הקשורות לשיטיון מוחי (דמנציה ואלצהיימר). כנראה שיין אדום עוזר לצלילות המחשבה גם בגיל המבוגר, והרי לנו סיבה נוספת לחבבו.

ברור לנו כי יין אדום מומלץ על פני יין לבן.

אז כמה מומלץ לשתות? ההמלצות של Ecker & Klatsky (2002) הן שאנשים שאינם רגילים בשתיית יין ונמצאים בקבוצת סיכון גבוהה לפתח מחלות כלי דם כליליים של הלב יצרכו 1-3 משקאות יין לשבוע (כוסיות). אלו שרגילים לשתות ונמצאים אף הם בקבוצת סיכון יצרכו משקה יין אדום כל יום.
אך כל מי שדואג לגיזרתו מוטב שיזכור כי: כל כוסית יין אדום מתוק מכילה 160 קלוריות ויין יבש מכילה 80 קלוריות.

ד"ר מיכל לזרוביץ הינה נטורופתית, אחות מוסמכת, B.A בסיעוד, M.A, במערכות בריאות, צמחי מרפא, תזונה טבעית, תוספי מזון, אירדולוגיה, לובן העיין וקוסמטיקה טבעית.

בואו לדון על כך בפורום האינטגרטיבי לרפואת עור ובפורום לעיכוב תהליכי גיל בניהולה של ד"ר מיכל לזרוביץ N.D.