סכנה מתוקה

כאשר האדם פונה לרופא המשפחה עם תלונות וסימנים של סוכרת, כגון: ריבוי שתן, צמאון יתר, יובש בפה, עייפות וטשטושי ראיה, סביר להניח, שכבר בשלב זה, הסוכרת קיימת למעשה מזה כשנתיים. מצבי הביניים מקדימי הסוכרת מתפתחים כנראה עד כ-5 שנים לפני הופעת סוכרת של ממש.

אולם, מניעת התפתחות מצב של סוכרת מסוג 2 אינה עוד דבר בלתי אפשרי. יותר ויותר עדויות מחקריות מצביעות על כך, שניתן לדחות ואולי אף למנוע את התפתחות הסוכרת על ידי גילוי וזיהוי מוקדם של מצבי ביניים מקדימי סוכרת (Pre-diabetes). במיוחד נכונים הדברים אצל אלה המשתייכים לקבוצות סיכון גבוהות לפתח סוכרת. התערבות נכונה בשלבים המוקדמים, הכוללת בד"כ, דיאטה נכונה, הפחתה בשומני המזון, העשרת ארוחות בסיבים תזונתיים ופעילות גופנית יום יומית, יש בה כדי לשמור עליכם מבחינה מטבולית ולמנוע סוכרת, העלולה להיות מחלה קשה ומרובת סיבוכים.

ואכן, קבוצת חוקרים נכבדת מפינלנד פרסמה לאחרונה מחקר על הצלחתם במניעת התפתחות סוכרת מסוג 2, ע"י שינוי משמעותי בהרגלי החיים, בקרב נבדקים עם הפרעה במטבוליזם הפחמימות.

522 מבוגרים עם השמנת יתר, בגיל ממוצע של 55 שנה, חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת, שחבריה שינו את אורח החיים, בדגש על פעילות גופנית ושינוי משמעותי בהרגלי האכילה ובתכולת המזון וקבוצה שניה, קבוצת ביקורת, שמשתתפיה לא שינו דבר בהרגלי החיים.

הקבוצה שחבריה שינו את אורח החיים שלהם, ירדה במשקל בצורה משמעותית בהשוואה לקבוצת הביקורת. השיעור המצטבר של הופעת מקרי הסוכרת בקבוצה זו ב-4 שנים היה 11% בלבד, בעוד שבקבוצת הביקורת השיעור המצטבר היה 23%, כלומר, יותר מפי 2!

לראשונה, אם כן, פורסם מחקר שהוכיח את מה שהיה עד כה בגדר של "תחושות בטן" אצל הרופאים והצוותים העוסקים בסוכרת: שינויים בהרגלי החיים, אצל אילו המשתייכים לקבוצות סיכון לפתח סוכרת, יכולים להשפיע משמעותית ולמנוע את הופעת הסוכרת על סיבוכיה.

מספר מחקרים שפורסמו בשנה האחרונה מעידים על כך שטיפול בתרופות "עוקפות לבלב", יש בו כדי למנוע את ההתקדמות לסוכרת מסוג 2.

אחד המחקרים, שבדק במשך 3 שנים שתי תרופות: "מטפורמין" (גלוקופאז') ו"אקרבוז" (פרנדאז), הראה שהן תורמות להפחתה משמעותית של המעבר לסוכרת באוכלוסיות עם מצבי IGT.

מחקר גדול אחר ("STOP - NIDDM"), הראה כי מתן אקרבוז הפחית את הסיכון להתפתחות סוכרת של ממש ב-25%. כמו כן, נמצאה עליה בהחלמה של המשתתפים עם ה- IGT וחזרתם למצב תקין ונורמלי.

אגב, פעילות תרופת האקרבוז, היתה ללא תלות בגיל, מין או משקל. מכאן, שכל סוגי הנבדקים עם IGT יכולים להנות מיתרונות שילוב האקרבוז בטיפול המניעתי. בנייה נכונה של המינונים באופן איטי והדרגתי, מסייעת להפחתה משמעותית של תופעות לוואי אפשריות מצד מערכת העיכול.

"פרהדיאבטיים" הינה הגדרה ישנה חדשה, שבאה לתאר בצורתה המודרנית מצבים בהם קיימת עדות לרמות סוכר גבוהות מהנורמה (היפרגליקמיה), אך עדיין אינן עוברות את רף רמות הגלוקוז הנדרש לאבחנת סוכרת של ממש.

בקרב אנשים המוגדרים כמשתייכים למצב זה יש צורך חיוני ביותר בזיהוי מוקדם, ייעוץ, הדרכה וטיפול מתאים, מוקדם ככל האפשר.

ככלל, בדיקה לגילוי וזיהוי מוקדם של מצבים מקדימי סוכרת מומלצת לכל האנשים שגילם מעל 45 שנה והם בעלי יתר משקל, אפילו בצורה קלה (מעל BMI 27).

בנוסף, יש לבצע בדיקות לזיהוי וגילוי מוקדם לאנשים שמתחת לגיל 45 עם השמנת יתר (מעל BMI 30), או לאילו המשתייכים לקבוצות הסיכון, כגון מי שבן משפחתו מקרבה ראשונה הינו סוכרתי, נשים שעברו סוכרת הריונית, נשים שילדו ילד במשקל מעל 4.2 ק"ג וכל מי שהיתה לו בעברו אפיזודה חולפת של רמות גלוקוז גבוהות מהרצוי.

"IGT" או בעברית מצב של "הפרעה במטבוליזם הפחמימות", הינו מצב הביניים שבין בריאות שלמה ללא כל סימני סוכרת לבין מצב של מחלת הסוכרת במלוא תפארתה. מצב זה מאובחן באותם מקרים שרמות הסוכר בדם בצום הינן תקינות אולם, שעתיים לאחר בדיקת העמסת סוכר של 75 גרם, רמות הסוכר אינן חוזרות לנורמה.

קבוצת ביניים זו מעוררת עניין רב, משום שללא התייחסות מתאימה, כ-50% יפתחו סוכרת של ממש תוך 5 שנים, כ-20% יחזרו לרמות גלוקוז תקינות וכ-30% יישארו במצב זה.

המצבים המקדימים לסוכרת, כגון IGT, מעלים את הסיכון לארועי לב ולתמותה מאירועים אלו ויש לטפל בהם מוקדם ככל האפשר.

סוכרת הינה קבוצת מחלות שהמשותף להן היא הפרעה בחילוף החומרים, הגורמת לעלייה ברמת הסוכר בדם. ניתן להבחין בשני סוגים עיקריים: סוכרת מסוג 1 (נקראה בעבר 'סוכרת נעורים'): מופיעה כתוצאה מהרס של תאים המייצרים אינסולין בלבלב, וגורמת להפסקה בהפרשתו. היא פוגעת באנשים צעירים יחסית (45-1 שנים), בעיקר בגיל ההתבגרות. סוכרתיים עם סוכרת מסוג 1 זקוקים להזרקה קבועה של אינסולין, המאזן את רמת הסוכר בדם ומאפשר את כניסת הסוכר לתאים לשם יצור אנרגיה. סוכרת מסוג 2: מתפתחת בשלב מאוחר יותר בחיים, בד"כ לאחר גיל 40. במצב זה, הלבלב ממשיך לייצר אינסולין, אך יכולת הגוף להשתמש בסוכר נפגמת.

הסוכרת מתגלה בכ-8%-6 מכלל האוכלוסייה, בגילאים מבוגרים עולה שכיחותה לכדי 15%. ההערכה היא שבארץ יש כ-400,000 סוכרתיים ועוד כ-200,000 אנשים שאינם יודעים שהם חולים בסוכרת.

בסוכרת מסוג 1: חולשה, אובדן משקל, הטלה מרובה של שתן, צמא, טשטוש ראייה, הפרעה בריפוי פצעים, אין אונות, הרגשת נימלול בגפיים.

בסוכרת מסוג 2 המחלה מתפתחת באיטיות, הסימפטומים בד"כ קלים מאד (עליה במשקל, לדוגמא) ואפשר לחיות שנים מבלי לדעת כלל שיש סוכרת.

הסכנה העיקרית לטווח הארוך, היא הפגיעה במערכות הלב וכלי הדם, מערכת העצבים, העיניים והכליות, הגורמת לתחלואה עד כדי תמותה.

למאמרים נוספים - הקליקו על אתר הקריה הרפואית ברמב"ם.

רוצה להתחיל להרזות? לחץ/י על דיאטה אונליין.

בואו לדבר על זה בפורום סוכרת בניהולו של ד"ר יורם קנטר.