מזרח תיכון בריא

הכולסטרול הינו מולקולה של חומר שומני הנמצא בדם, והוא חיוני וחשוב לתהליכי חילוף החומרים בגוף. ישנם 2 סוגי כולסטרול בדם, ה-HDL, הנקרא גם "הכולסטרול הטוב"
וה-LDL, המכונה גם "הכולסטרול הרע".

תפקידו של ה-HDL (הכולסטרול הטוב) הוא לאסוף עודפי כולסטרול מהתאים ומכלי הדם ולהחזירם לכבד. ה-LDL (הכולסטרול הרע) מוביל כולסטרול אל התאים דרך כלי הדם, אולם במצבים רבים ומסיבות שונות,עודפי הכולסטרול שוקעים בעורקים וגורמים לסתימתם, מחלה הידועה בשם טרשת העורקים.

רמה גבוהה מידי של כולסטרול בדם מגבירה את הסיכון לטרשת עורקים, ככל שרמת ה-LDL גבוהה יותר, כך גדל הסיכון לטרשת העורקים ומכאן שמו "הכולסטרול הרע", ואילו ככל שרמת ה-HDL גבוהה יותר, כך קטן הסיכון לטרשת העורקים מכאן שמו "הכולסטרול הטוב".

מלבד שני הסוגים הללו, קיים גם כולסטרול שעבר תהליכי חמצון. כולסטרול מחומצן שוקע ביתר קלות בכלי הדם, ובכך מחמיר את תהליך סתימת העורקים.

לתזונה יש תפקיד חשוב ביותר בקביעת הכמות והאיכות של הכולסטרול בדם. גופנו מייצר כ-70% מהכולסטרול בדם, בעיקר ע"י הכבד, אך יתר 30% של הכולסטרול מגיע מהמזון שאנו מכניסים לגופנו.

הורדת רמת הכולסטרול בדם באמצעות תזונה מתאימה יכולה להתבצע בכמה אופנים:

1. עיכוב ביצירת כולסטרול בכבד (האיבר העיקרי המייצר כולסטרול בגופנו), באמצעות צריכת קרוטינואידים (שהינם גם נוגדי חימצון מסיסי שומן) כמו למשל, בטא קרוטן המקנה לגזר את צבעו הכתום, ליקופן האחראי לצבע האדום של העגבניה ולוטאין הצובע את התרד בירוק.

2. עיכוב בספיגת הכולסטרול ע"י תזונה עשירה בסיבים תזונתיים, המצויים בקליפותיהם של ירקות ופירות.

3. זירוז יצירת חומצות מרה מכולסטרול בכבד. חומצות מרה הן תוצרי פירוק הכולסטרול בכבד ועל כן זוהי דרך חשובה לסילוק הכולסטרול על ידי הפיכתו לחומצות מרה אשר מופרשות בחלקן מחוץ לגוף דרך מערכת העיכול. לפירות וירקות השפעה חיובית גם על נתיב זה.

'כולסטרול רע' (LDL) מחומצן הוא גורם מרכזי בצבירת כולסטרול בתאי דופן העורק וביצירת תאי קצף, המביאים להתפתחות ולהאצת טרשת העורקים.

מאכלים העשירים בנוגדי חימצון (אנטיאוקסידנטים) יכולים לעכב את חימצון 'הכולסטרול הרע' ולהאט את התהליך הטרשתי.

למרכיבים מסוימים בפירות ובירקות יש יכולת לשמש כנוגדי חימצון וללכוד רדיקלים חופשיים (המעוררים את תהליכי חימצון ה'כולסטרול הרע') או למנוע יצירת רדיקלים חופשיים ע"י תאי דופן העורק, ובכך לעכב את חימצון הכולסטרול ע"י התאים.

גם בקליפות הפרי, כמו בקליפת הענב למשל (ועל כן גם ביין אדום), בשורש הליקוריש, בשמן זית וברימונים, יש כמויות ניכרות ביותר של נוגדי חימצון מסיסי מים, המסוגלים לעכב באופן משמעותי ביותר את חימצון 'הכולסטרול הרע'. הן ע"י הצטברותם בתאי דופן העורק ועיכוב יכולת התאים לחמצן 'כולסטרול רע', והן ע"י הצטברותם ב'כולסטרול הרע' והגברת עמידותו בפני תהליכי חימצון.

בשנת 1995 הראנו לראשונה כי שתיית יין אדום (העשיר בנוגדי חימצון מקליפת הענב), בניגוד לשתיית יין לבן (אשר שלא כיין אדום, הכנתו אינה קשורה בהשהיה ממושכת של הענב עם קליפתו, ועל כן הוא עני מאד בנוגדי חימצון), גרמה בקבוצת נבדקים בריאים להעשרת 'הכולסטרול הרע' בנוגדי חימצון ועל כן - להורדה משמעותית של רמת החימצון של הכולסטרול.

לאחרונה, אף הצלחנו לייצר יין לבן עם תכונות בריאותיות של יין אדום, וזאת על ידי מיצוי מהיר של האנטי אוקסידנטים מקליפת הענב, על ידי חשיפה קצרה של הענבים הלבנים לאלכוהול.

יין אדום ישראלי, שהוכן מענבים שנחשפו במידה רבה לשמש (בהשוואה ליין אירופאי), הכיל כמויות גדולות של נוגדי חימצון פעילים במיוחד (שיצירתם בענב מזורזת על ידי חשיפה לקרני השמש) ותרם לירידה נכרת ביותר בחימצון הכולסטרול.

בשמן זית מצויים גם כן נוגדי חימצון פעילים ביותר, כמו גם חומצה אולאית שהיא בעלת תכונות אנטיאוקסידנטיות מובהקות. כמו כן, במחקר שערכנו נמצא כי בבצל, ובעיקר - בגלדים החיצוניים של הבצל, מרוכזת פעילות אנטיאוקסידנטים משמעותית כנגד חימצון הכולסטרול.

פרי הרימון ידוע מקדמת דנא כבעל תכונות בריאותיות כפי שזה בא לידי ביטוי בכל הדתות ובפולקלור העמים. על כן, נבחר הרימון לשמש כלוגו של העידן הרפואי במילניום החדש.
לאחרונה, חקרנו את ההשפעה של שתיית מיץ רימונים על הנטייה של 'הכולסטרול הרע' להתחמצן ואת השפעתו על התפתחות הנגע הטרשתי.

באחד המחקרים שבצענו , קיבלה קבוצה של 13 אנשים מיץ רימונים בשתייה (כוס של 250 מ"ל/יום), למשך שבועיים. נמצא כי הנטייה של 'הכולסטרול הרע' להתחמצן ירדה בהדרגתיות לאחר שתיית מיץ רימונים עד כדי 29%. כמו כן, נצפתה הארכה משמעותית ביותר בזמן הנדרש לתחילת תהליכי החימצון (lag time) עד כדי 43%.

בנוסף לחימצון הכולסטרול, מדד נוסף הקשור בהאצת טרשת העורקים הוא יתר לחץ דם. בקרב חולים עם יתר לחץ דם ששתו במשך שבועיים בלבד כוס אחת של מיץ רימונים ליום, אובחנה ירידה משמעותית בלחץ הדם הסיסטולי.

שתיית מיץ הרימונים בחולים אלו היתה מלווה גם בירידה של כ-40% בפעילות אנזים המהפך ACE (האנזים שגורם לכיווץ כלי הדם וכתוצאה מכך לעלייה בלחץ הדם). למיץ הרימונים הטבעי יש אם כן, פעילות מעכבת ACE, בדומה לתרופות הנפוצות להורדת לחץ דם. לממצא זה חשיבות עצומה, מאחר וידוע כי להורדת פעילות ה-ACE לכשעצמה, יש השפעה מרשימה על ירידה בשכיחות מחלות הלב.

במחקר חשוב במיוחד בבני אדם, שפורסם לאחרונה, הראנו כי בקרב חולים עם חסימת העורקים המובילים דם למח (CAS - Carotid Artery Stenosis), שתיית כוס מיץ רימונים ליום במשך 4 שנים תרמה לירידה ניכרת בחימצון 'הכולסטרול הרע', לירידה בלחץ הדם והחשוב מכל - לירידה משמעותית בגודל הנגע הטרשתי.

הכותב הינו מנהל המעבדה לחקר ליפידים, ויו"ר אגף המעבדות, הקריה הרפואית רמב"ם והפקולטה לרפואה, הטכניון.

לכתבות נוספות - הקליקו על האתר של הקריה הרפואית רמב"ם.

בואו לדבר על זה בפורום תזונה וניקוי הגוף מרעלים.