החלב על פי הרפואה הסינית

החלב מוזכר בתנ"ך - "לא תבשל גדי בחלב אמו". סביר להניח כי אבותינו ניזונו ממוצרי חלב ומכאן הדינים הרבים הקשורים לאכילתם. באותן השנים הפרות היו משוחררות בטבע, ניזונו מהיצע טבעי של מזון. לא מוכרים בכתובים שהפרות חיו ברפת צפופה, מדושנת בהפרשות משותפות של כל הפרות ואוכלות רק מה שהרפתן מביא להן. לא היו מכונות שאיבת חלב מעטיני הפרות ולא הפכו אותן למכונות המייצרות חלב ללא הרף ואיכות הפרה נמדדה על סמך התפוקה. מובן שהדין התיר לחלוב פרה בשבת במידה והעטינים היו גדושים.

כלומר, החיים הטבעיים של הפרות היו אבן דרך בחיי האנשים, אשר נהנו מתפוקת חלב של פרות החיות בטבע. נחסך מאותן פרות כל התיעוש הקשה והמדכא הרובץ עליהן כיום. אי לזאת אני מניח כי איכות החלב הייתה מצוינת בדומה לחלב המתקבל כיום בשוויץ למשל. מכאן נגזרים עוד הרבה השלכות נוספות של החלב עליהן נדון בהמשך. ההודים ראו בפרה חיה מקודשת ותנובת החלב הפכה להיות מזון נדרש וחיוני לכל, אם כי בתנאים של הרתחה ורצוי בתוספת של תבלינים כמו כורכום. בנוסף, אין לאכול גבינות אלא יוגורט וגם זה במצב מדולל. אצל הסינים אין בכלל אכילה של מוצרי חלב מהטעמים בהם נדון בהמשך.

בקרב שליש מהאוכלוסייה קיים חוסר חלקי או מלא של אנזים המפרק את סוכר החלב הלקטוז. חוסר באנזים זה גורם ליציאות רכות ועד לשלשולים מימיים בשל ריכוז גבוה של סוכר במעיים. ישנם אנשים המאושרים מכך שיש להם יציאה בבוקר לאחר שתיית חלב ישירות או בקפה. קצרה הבנתם שהיציאה אינה טבעית, אלא נובעת על רקע הבעיה הזו של חוסר באנזים המסוים הזה. רפואת הילדים מכירה בכך שקיימת רגישות לחב ומוצריו ובמיוחד בתינוקות. רק כמחצית מסך אלו הרגישים לחלב בקר רגישים גם לחלב עיזים. חלב עיזים נמצא קרוב מאד לחלב אם בהרכביו הכימיים, ולכן הרגישות לחלב זה קטנה בהרבה.

בציבור הרחב מוכרת הבעיה של היווצרות ליחה כאשר ניזונים מחלב בקר ומוצריו. הרגישות לחלב ברפואה המערבית מוכרת כפריחות, שלשולים וקשיי נשימה. בקרב תינוקות להם זה קורה, מחליפים את מוצרי החלב לסויה. עם ההתבגרות, בחלק מן המקרים ניתן לחזור למוצרי חלב של בקר ובחלק אחר עוברים למוצרי חלב של עיזים. בחלב עיזים נוהגים להשתמש במקרים בהם מתפתחים פצעים בפה על רקע חיסוניות ירודה. הסיבה העיקרית לכך נובעת מהמבנה הכימי הדומה לאדם וליכולת הגוף להשתמש בנוגדנים של העיזים.

חלב ומוצריו בראייה הסינית גורמים למגוון רחב של בעיות ליחה בגוף, כולל ליחה בדרכי הנשימה, בעיות מפרקים עם דלקת זיהומית, כאבי-ראש בעלי גוון לוחץ מאד, בעיות זיהומיות עם מוגלה במקומות שונים והסתיידות עורקים בהיבט הרחב. החלב הוא מזון מקרר, ולכן כאשר אוכלים אותו בבוקר בעת שצריך לחמם את הקיבה והמעיים, זה גורם ליציאות רכות ושלשולים. האושר של האנשים מיציאות אלו מוקדם ולמעשה מזויף, הואיל ונגרם נזק לטחול-לבלב.

אי לזאת אי אפשר לשכנע את הסינים לאכול חלב ומוצריו, וזאת למרות הזמינות הרבה של החלבון ומחירו הזול. אזורים רבים בסין סובלים מלחות גבוהה, ולכן הקושי להזין את הציבור בחלב בקר ומוצריו רק מתגבר.

הזכרתי את הגישה ההודית, בה הפרה מקודשת ולכן חיה בתנאים אופטימלים. למרות זאת, ההודים מרתיחים את החלב ובכך מונעים את הסכנה להדבקות ממזהמים למיניהם. בכדי להתגבר על הלחות, הם מוסיפים כורכום אשר מטבעו הוא מייבש ובכך מונע את הסכנה בהצטברות לחות בגוף. ההרתחה עצמה משנה במידה מסוימת את חלבון החלב, ויתכן והוא מזיק פחות. את היוגורט הם מדללים מהסיבה שהחיידקים משנים את החומציות וכנראה גם את החלבון עצמו. הדילול מפחית את כמות החיידקים החודרת לגוף, ובמצב בריאות רגיל לא נחוצים כל כך הרבה חיידקים למערכת העיכול.

הרגישות לחלב בקר הוא נושא מרתק. לרגישויות שונות יש גיאוגרפיה שונה. אצלנו ובאירופה ישנה רגישות לחלב ומוצריו, בעוד אשר באמריקה הרגישות הנפוצה ביותר היא לבוטנים ולחמאת בוטנים. אלו העוסקים בבדיקות אלרגיה למזונות בעזרת ביו-תהודה או ביו-טנסור, עומדים על כך שכ-90% מהאוכלוסייה רגישים לחלב ומוצריו בדרגות משתנות של חומרה. הרגישות היא לחלבון של חלב הבקר ולא לסוכר החלב.

דרך אותם מטפלים נגזר השם של "אלרגיה מרכזית", אשר גורמת לגוף לכשל ביכולתו להתעמת עם מזונות שונים, כמו גם לחומרים אלרגנים נוספים אחרים. ההגדרה שלהם לתופעה היא, הרגישות לחלב היא האבן שאנו מטילים למים וגורמת להיווצרות האדוות. ככל שחולף הזמן, האדוות מתרבות ועמן גם מספר הרגישויות לחומרים שונים. ואכן אנו מכירים בכך שאדם רגיש לחלב ומוצריו, הופך לרגיש יותר ויותר לחומרים, אשר בחלקם נבדקים ברפואה המערבית בעזרת תבחיני עור או בדיקות דם בהן בודקים את רגישות הלימפוציטים לאותם החומרים. מכאן אני מגיע לחלק של ההמלצות האישיות שלי כאדם העוסק בתחום זה כבר עשרות בשנים ובאתי במגע עם מספר רב ביותר של מקרים ובעיות עד אשר תקצר היריעה מלספר את כולם.

הצעתי לאנשים לאכול מוצרים בריאים ונטולי חשש להצטברות ליחה בגוף. למעט ככל האפשר במוצרי חלב מבקר, אם בכלל, ובמקומם לאכול מוצרי חלב של עיזים או לחלופין לאכול קטניות למיניהן כולל טחינה מלאה. לא קיים חשש לחסר של סידן כי הזמינות של הסידן במוצרי חלב היא נמוכה בשל ריבוי הזרחן. את החלבון ניתן לקבל מהקטניות, אשר החלבון בהן קל יותר לגוף לפירוק והרכבה. תופעות רבות של חוסר סבילות הגוף לחלב ומוצריו ייעלם ולאורך זמן ימנעו אין סוף סיבוכים ומן הסתם נגדל דור בריא יותר.

אנו עומדים בפאתי שבועות, חג בו אנו מרבים לאכול חלב ומוצריו. אין זה דין לאכול חלב ומוצריו. לא מומלץ לאכול מיני בשרים, אלא ארוחות קלות ומכאן הגיעו לחלב ומוצריו. תעשיית החלב כה מפותחת עד שמגוון המוצרים והטעמים רב ביותר. אני מניח כי ניתן יהיה להשיג הרבה גם במוצרים בריאים יותר באם רק נחליט לעשות כך.

לתגובות על המאמר: [email protected]

בואו לדבר על זה בפורום תזונה וניקוי הגוף מרעלים ובפורום תזונה טבעית.