השמנת ילדים

מניעת השמנה באמצעות תזונה נכונה ואורח חיים בריא היא בלי ספק הדרך הטובה ביותר לטפל בהשמנה, ולעולם לא מוקדם מדי להתחיל. ככל שמתחילים לטפל בילד הלוקה בעודף משקל או בהשמנה מוקדם יותר, כך פוחת הסיכוי שיהיה מבוגר שמן.

במחקר שפורסם ב-1997, שבו עקבו אחרי ילדים שמנים, נמצא כי החל בגיל 4 הסיכוי של הילד השמן להיות מבוגר שמן הולך ועולה מ-20 אחוז עד 80-60 אחוז בגיל ההתבגרות.

ארגון הבריאות העולמי הגדיר את ההשמנה כמחלה כרונית, בעיה קלינית ופסיכולוגית בעלת חשיבות מכרעת לבריאות הציבור. עם עליית הילדים במשקל, עלתה גם התחלואה עקב ההשמנה. "ילדים החלו ללקות ביתר לחץ דם, סוכרת מסוג 2, עליית שומנים בדם, בעיות גב ומפרקים, בעיות נשימה". בזכות ההכרה בהשמנה כמחלה השתנו גם ההמלצות לטיפול. הטיפול כיום כולל הערכת רופא ולעתים אף פסיכולוג, ייעוץ תזונתי, פעילות גופנית ולעתים גם טיפול בתרופות. אחרי שנשללת האפשרות של מחלה כגורם להשמנה (לדוגמא, חוסר פעילות בלוטת התריס), נבדקת תרומת המשפחה והסביבה לבעיית המשקל.

חשוב לזכור כי ילדים בעלי משקל עודף חווים עלבונות ולעג, סובלים מדימוי עצמי נמוך ומתקשים בשיעורי ספורט, בקשירת שרוכי נעליים או במציאת בגדים לגילם. חוויות אלה גורמות לילד להימנע מפעילות גופנית, הוא נשאר יותר בבית ומרבה לאכול, וזה מגדיל את ההשמנה - מעגל סגור המזין את עצמו תרתי משמע.

שיטת הטיפול מכוונת למסגרת ולסביבה הקרובה, כשההורים משמשים מודל לחיקוי ומקור לסמכות מכוונת. אין לצפות מהילד שיהיה אחראי לדיאטה. עד גיל 11 אין לתת לילד את ההרגשה שהוא בדיאטה, אלא על המשפחה לקבל ולסגל אורח חיים בריא. לכן עד גיל זה אין לטפל באופן ישיר בילד אלא רק בהורים, ומגיל 11 עד 15 יש לטפל בהם במשותף. רק בגיל ההתבגרות, 15, הילד מוצב בקדמת הבמה וההורים מהווים רקע בריא.

השמנת ילדים משקפת חוסר איזון בין ארבעה גורמים במשפחה: המוב?נות של כלים וחוקים, פיקוח ההורים על הציות לכללים, סביבה מקדמת אורח חיים בריא (פעילות גופנית ותזונה בריאה בבית) והאווירה והתמיכה הרגשית בבית. התזונאים עוזרים למשפחה ליצור כללים שאינם נוקשים מצד אחד, ואינם מעורפלים מצד אחר, כדי לבנות סדר יום קבוע, חלוקה ברורה בין ילד להורה והפיכת ההורה למודל חיקוי לילד.

בעניין הפיקוח, הטיפול מתעקש על נוכחות ההורים לפחות בחלק מהארוחות, כדי להיות גורם לחיקוי וכדי לוודא שהילדים אוכלים את הדרוש; לבצע פעילות גופנית יחד או לחוד ולתת לילד מקום להביע את רגשותיו, להפחית ביקורת מתסכלת מצד ההורים ולהעלות את רמת החיזוקים.

בשלב הבא יוצרים אפשרויות שונות לארוחות, כאשר הילד קובע כמה יאכל בהדרכת ההורה, שמסייע לו גם להקשיב לגוף השבע. צריך להבין שילד אוהב ממתקים ויש לאפשר לו אותם, בגבולות. עצם ההימנעות אסורה, כי היא עלולה לגרום בסופו של דבר להפרעת אכילה. הילד לא צריך להיות בדיאטה, אלא לשנות דפוסים מזיקים ואורח חיים. פעילות גופנית חיונית לכל גיל ולילדים במיוחד, שכן בעת הגדילה הפעילות מסייעת בחיזוק השלד והשרירים. פעילות גופנית בקרב ילדים הלוקים בעודף משקל והשמנה חשובה כפליים, מאחר שהיא תורמת הן למניעת העלייה במשקל והן לביטחון העצמי של הילדים.

משקלו של הילד נמדד ביחס לגובהו, לגילו ולמינו. אם משקלו מצוי מעל האחוזון ה-85 (רק 15 אחוז מהילדים שמנים ממנו), יש להתחיל בטיפול. איך קובעים שהילד שמן? בעזרת חישוב פשוט של BMI (אינדקס מסת הגוף): משקל הילד בק"ג מחולק בגובהו במטרים בחזקת 2.

לדוגמא: אם ילד שוקל 40 ק"ג וגובהו 1.49 מ' - נעלה את גובהו בחזקת 2 ונחלק את המשקל במספר שהתקבל. התוצאה היא 18.1. טווח המשקל התקין תלוי בעקומות ה-BMI התקינות לפי הגיל והמשתנות בילדות מגיל לגיל.

ולסיכום, כלל זהב להורים: נסו לסגל אורח חיים בריא לכם ולביתכם. שמשו מודל לדוגמא אישית, וכך תמנעו השמנה מילדיכם.

המאמר פורסם במקור במכביתון מאי 2006.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת ילדים ובפורום תזונה קלינית.