מגפת ההשמנה בקרב ילדים

פעם, אמהות נהגו לרוץ אחרי ילדיהן עם כף עמוסה באוכל, במטרה שייראו מלאים או "בריאים". גם היום הורים רבים מתעסקים לא מעט באוכל של ילדיהם ומצטערים כשהצלחת שלהם אינה מתרוקנת. אלא שכיום כולם כבר יודעים שתינוקות וילדים שמנים הם חמודים, בעיקר בגיל הרך, אבל אין ספק שזה ממש לא בריא. למרות הידע והמודעות, תופעת ההשמנה בקרב מבוגרים וילדים בארץ ובעולם תופסת תאוצה.

גלית אלדורטי, תזונאית קלינית ויועצת של "דיאטה קלאב", אומרת כי "השמנת יתר היא ההפרעה המטבולית השכיחה ביותר בארצות המפותחות וגורמת למגוון בעיות בריאותיות ופסיכולוגיות". ד"ר אפי הר נוי, מומחה להתפתחות הילד ולתנועה בגיל הרך, טוען כי בשנים האחרונות הכריז ארגון הבריאות העולמי על ההשמנה כעל מגפה. "המגפה לא פסחה על הילדים, ושיעור ההשמנה בקרב ילדים, כמו גם מספר הסובלים מעודף משקל, הולך ועולה בהתמדה במהלך 30 השנים האחרונות".

^^איך בודקים אם הילד נחשב שמן?^^

אלדורטי: "המדד המקובל כיעיל ביותר להערכת מצב המשקל הוא אינדקס מסת הגוף Body Mass) Index - BMI). כדי להגיע לאינדקס זה, מחלקים את משקל הגוף של האדם בגובה שלו במטרים בריבוע. לדוגמה, ילד שמשקלו 30 ק"ג וגובהו 1.20 מטר, ה-BMI שלו יהיה 20.83. פשוט מעלים את 1.2 בריבוע (1.44) ומחלקים 30 ב-1.44. מדד זה עומד בהתאמה, הן עם כמות רקמת השומן בגוף והן עם הסיכון לתחלואה. קיימות טבלאות אחוזונים מוסכמות שעל פיהן נקבע מצבו של הילד - אם הוא צריך רק לשמור על המשקל או להפחית, וכן איך לטפל בו".

^^האם הילדים מביעים את החששות והקשיים במילים?^^

ד"ר הר נוי: "רוב הילדים, בעיקר בגילאים הצעירים, אינם מסוגלים לבטא את החששות שלהם במילים, אבל ניתן לזהות את הקושי שלהם באמצעים אחרים. יש פעוטות כבדי משקל שאינם מרבים לזחול, או שאינם זוחלים כלל משום שהם מתקשים לשאת את משקל גופם על חגורת הכתפיים והזרועות. קושי זה יתבטא אצלם על ידי הימנעות מתנועה. פעוטות אלו יעדיפו לשחק בצעצועים הממוקמים בקרבתם ולא ינסו להגיע לעצמים מרוחקים יותר. הם חשים חסרי ביטחון בכל הנוגע לתנועה.

"גם בגילאים מאוחרים יותר, ילדים בעלי עודף משקל נוטים להימנע מפעילות או פועלים בחוסר רצון, ולאורך הדרך הם אף ימציאו תירוצים רבים שיסייעו להם להתחמק משיעורי החינוך הגופני בבית הספר או מחוגי הספורט אחר הצהריים. ילדים בעלי עודף משקל, בייחוד בגילאים מאוחרים יותר, רואים שהם נושאים משקל עודף ומודעים לבעיה שלהם, אך רובם לא יבקשו עזרה ובמקרים רבים יסכימו ליטול חלק בפעילות רק אם יקבלו עזרה מהמדריך או מהמורה".

סיבות גנטיות - גם אם הסיבה להשמנה היא גנטית, אין זה אומר בהכרח, שנגזר על הילד להיות שמן. כלומר, גם ילד בעל פוטנציאל גנטי להיות שמן, יכול להיות בסופו של דבר ילד, מתבגר ומבוגר לא שמן. מה שכן, זה ידרוש ממנו לקיים אורח חיים "נכון" באופן מוקפד יותר מילד שמן ללא גנטיקה של השמנה".

סיבות הקשורות להרגלים ולאורח החיים של הילד ומשפחתו - במקרים רבים מדובר באכילה מופרזת שאינה מתאימה לצרכים האמיתיים של הילד על פי גילו, משקל גופו וגובהו, או בהיעדר או במיעוט פעילות גופנית.

סיבות רפואיות - השמנה הנגרמת באופן עקיף ממחלה מסוימת.

אלדורטי מסבירה כי בכל מקרה, ללא קשר לסיבת ההשמנה, כדאי לשמור על הרגלי אכילה בריאים ועל אורח חיים נכון למניעת השמנה. חשוב מאוד לטפל בילד השמן כבר בילדות כדי למנוע ממנו להיות מבוגר שמן.

להשמנה נלוות תופעות לוואי רבות: עודף המשקל עלול לגרום לבעיות בריאות רבות, וביניהן בעיות נשימה, בעיות אורתופדיות, רמת כולסטרול גבוהה, לחץ דם גבוה ועוד בעיות רבות אחרות. כמו כן, עלולות להתפתח הפרעות מוטוריות כגון תנועה מסורבלת, קואורדינציה לקויה ושיווי משקל ירוד. אין להסיק מכך כי אם הילד שמן, הוא בהכרח סובל מהבעיות הנקובות, אך כדאי להביא בחשבון שהן עלולות להתעורר.

בנוסף, אין להתעלם מבעיות חברתיות, פסיכולוגיות ורגשיות שילדים סובלים מהן כתוצאה מהיותם שמנים. "ילדים שמנים סובלים בדרך כלל מדימוי עצמי ירוד, מביטחון עצמי נמוך ומדימוי גוף שלילי", מסביר ד"ר הר נוי. "הם תופסים את עצמם כשונים מהמקובל בחברה ואף כמכוערים. כבר בגיל צעיר הם נחשפים למגוון תוכניות ופרסומות שבהן מופיעים כוכבים יפים וחטובים. אין להם כל דרך לדעת ולהבין כי אותם כוכבים עובדים שעות על גבי שעות בחדר הכושר עם מאמנים ותזונאים על מנת לחטב ולעצב את גופם.

"ילדים אלו ודאי לא מתארים לעצמם שהופעתם המושלמת של הכוכבים בתקשורת היא תוצאה של עיבוד תמונות והתערבות טכנית. הילדים מעריצים את אותם כוכבים ושואפים להידמות אליהם, ובמקביל מפתחים תסכול ומגוון רחב מאוד של תחושות שליליות הן כלפי עצמם והן כלפי הסביבה, משום שהם אינם נראים כך. תחושות אלו מובילות להתפתחותן של בעיות רבות במישורים אחרים.

"התחושות השליליות הללו, כמו גם הדימוי העצמי והביטחון הירודים, מביאים לא אחת את הילד השמן להתנהגות קיצונית שאינה מקובלת בדרך כלל על החברה. לפעמים הוא יבחר להסתגר ולהתרחק מילדים אחרים או ינסה בצורה מוגזמת לחבור לילדים ולהפוך לאהוב ולאהוד עליהם. בכל מקרה, הוא עלול ליצור מצב שבו ילדים אחרים יתרחקו ממנו ויסרבו לקבל אותו כאחד מהם.

"החברה עצמה, גם בגיל הרך, אינה נוטה להקל על הילדים הסובלים ממשקל עודף ונוטה לדחות את אלה שאינם עומדים בסטנדרטים המקובלים. ילדים מקניטים ילדים שמנים, מתנכלים להם, מכנים אותם בשמות גנאי דוגמת 'שמן' ו'פרה' ולועגים לבעיית המשקל שלהם. הם מסרבים לשתפם במשחקים או להתחבר עימם, ולמעשה דוחקים את הילד הסובל מעודף משקל לשוליים".

ד"ר הר נוי מציין כי החלק המשמעותי של העניין הוא ההשלכות שיש ליחס הזה על הילד לאחר שהוא מתבגר. "התחושות המתפתחות בגיל הרך בכל הנוגע לדימוי העצמי, לדימוי הגוף ולביטחון העצמי, הנפגעות כתוצאה מהתייחסות אישית להשמנה או כתוצאה מיחס החברה, עלולות ללוות את הילד שנים רבות, עד לבגרותו ואף הלאה מכך".

^^איך משפיע המשקל העודף על המעורבות של הילד השמן בשיעורי הספורט?^^

ד"ר הר נוי: "לא מעט ילדים שמנים מסרבים ליטול חלק בפעילויות בגן, ובייחוד בחוגי תנועה ובמשחקים, מתוך חשש כי ילעגו להם או כדי לא להפסיד במשחק בשל המשקל העודף. כל זאת למרות שבגיל הרך מפעילי החוגים בדרך כלל אינם נוהגים לערוך תחרויות או משחקים שבהם מנצחים ומפסידים, בגלל חוסר הבשלות של הילדים להתמודד בגיל זה עם ניצחון והפסד. הילדים גם יודעים שהמורה פוסל מראש את הרעיון של הוצאת ילד מהמשחק, משום שהוא מעדיף שתהיה השתתפות מלאה של כל הילדים בשיעור".

הגרסה המלאה של הכתבה מופיעה במגזין "להיות משפחה", גיליון מס' 118.

בואו לדבר על זה בפורום השמנת יתר ובפורום יחסי הורים ילדים.