תזונה חלבית: לבן על לבן

אין אמא שלא מכירה עוד מילדותה את הסלוגן הוותיק "בשבילו זה דני, ובשבילך חלב". אותה פרסומת שאמורה לשכנע אותה כי בעוד ילדה מתענג על כל כפית של מעדן השוקולד המתמוסס בפיו, היא מילאה את חובתה האימהית בכך שקנתה לו מזון בריאות.

מאז אותה סיסמה, חלב רב זרם מהמחלבות למדפי הסופר ולמרכולים, דרך מוצרים שונים ומגוונים. אך מאז גם השתנתה מעט תדמיתו של החלב והפכה מורכבת, שלא לומר שנויה במחלוקת. מחד גיסא, שתיית חלב מלווה במסעות הסברה היוצרים דימוי חיובי בקרב הציבור. מאידך גיסא, בקרב חוגים לא מעטים קמו מתנגדים שסימנו את החלב כמוקצה מחמת שימוש וכגורם לתופעות שונות. האמת גם כאן היא אי שם באמצע.

^^עד כמה חשובה צריכת החלב בגיל הילדות?^^

"תקופת הילדות מהווה חלון הזדמנויות חד פעמי ובלתי חוזר לבנות עצמות בריאות יותר וחזקות ביותר", מסבירה שרית עטיה, דיאטנית קלינית ביחידה לתזונה ודיאטה במרכז "שניידר" לרפואת ילדים.

"הסידן הוא הבסיס החיוני והחשוב ביותר לבניית העצמות והוא זה שקובע את חוזקן. בפרק הזמן של תקופת הילדות נבנות העצמות שישמשו את הגוף לאורך כל החיים. עצם הנבנית על בסיס דל סידן היא עצם חלולה ושבירה שלא תצליח לשקם את עצמה במלואה בשנים שיבואו. עד גיל 20, בעת בניית העצמות, ניתן להשפיע על מסת העצם בעזרת מקור סידן.

"מאחר שגוף האדם אינו מסוגל לייצר סידן בעצמו, אספקה קבועה של סידן באמצעות מזון היא בעלת חשיבות רבה: מוצרי חלב הם מקור הסידן התזונתי העשיר ביותר. לכן חשוב לשלב מוצרי חלב בתפריט מאוזן בכל יום, והם אלה שעוזרים לבניית עצמות חזקות יותר, שיניים בריאות יותר וגוף חזק ובריא יותר. חשיבותו של הסידן אינה רק קריטית לחיזוק העצמות, אלא גם לפעילות שריר הלב ולקרישת הדם".

פרופ' גבריאל דינרי, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה במרכז "שניידר" לרפואת ילדים, מדגיש כי חלב אם הוא המזון המתאים והטוב מכל לתינוקות. אולם יש פעמים בהן אין מנוס מכך שתינוקות ייזונו מתמ"ל (תרכובות מזון לתינוקות).

אותן תרכובות מזון מבוססות לרוב על חלבון חלב פרה או חלבון סויה. חלב הפרה עובר שינויים כימיים מבחינת הרכב השומנים, החלבון והסוכרים, כך שתכונות התרכובת יהיו דומות ככל האפשר לאלה שבחלב אם. פעולה דומה מתבצעת גם לגבי הרכב הפורמולות על בסיס צמחי.

ועדיין, למרות ניסיונות ההתאמה שעוברת הפורמולה, קיים פער בין חלב אם לזה שבתרכובות מזון לתינוקות, גם אם גדילתם וקצב התפתחותם של ילדים שניזונו מהן בדרך כלל, תקין לחלוטין.

על פי המלצות האקדמיה האמריקאית לפדיאטריה, עם גדילתו של הילד מומלצת צריכה של שלושה מוצרי חלב ביום: חלב פרה, גבינה קשה או רכה, מעדן יוגורט (רצוי דל שומן) לצורך בניית הסידן, והגעה למקסימום של מסת עצם.

עדינה בכר, דיאטנית של "דרך חיים" מקבוצת שירותי בריאות כללית, מציינת כי בהתאם להנחיות משרד הבריאות, תינוק יכול להתחיל בצריכת מוצרי חלב מגיל תשעה חודשים, בעוד שצריכת חלב ניגר מותרת החל מגיל שנה. הנחיות אלה, לדבריה, נובעות מהחשש שתינוק בחודשים הראשונים לחייו עלול לפתח תופעות אלרגיות לחלבונים שמכיל החלב.

בכר מדגישה כי עד גיל שנתיים לא מומלץ לתת לילד מוצרי חלב דלים בשומן, כיוון שהוא חיוני ביותר להתפתחות המוח. עם זאת, מגיל שנתיים מותר להורים לתת מוצרי חלב דלים בשומן, ומומלץ שהם יהיו מועשרים בוויטמין D להגברת ספיגת הסידן בגוף. בכר מוסיפה ומציינת כי חשוב להרגיל את הילד בשתיית חלב מגיל צעיר, ותמיד להציע לו מאכלים המכילים סידן.

בהקשר זה, עטיה מדגישה כי על ההורים מוטלת החובה להקנות לילדיהם הרגלי אכילה נכונים וקבועים שכוללים הכנסת מוצרי חלב המועשרים בסידן לתפריט המשפחתי בגיל הילדות: "חשוב שההורים יזכרו כי הם מהווים דמויות לחיקוי מצד הילדים שרוכשים הרגלי אכילה בהתאם לנהוג בבית. לכן, אין כמו דוגמה אישית של שילוב מוצרי חלב בתפריט היומי בכל בית, ואימוץ נוהג שתיית חלב גם על ידי ההורים. רק בדרך זו תהפוך צריכת מוצרי החלב מצד הילדים להרגל".

עטיה מייעצת להתחיל בשילוב מוצרי חלב כבר בארוחת הבוקר, ולהניח על השולחן בעת הארוחה כוס חלב במקום משקה תוסס או מיץ. חשוב לנסות לסגל הרגל של שתיית כוס חלב בכל ארוחה, ובנוסף, כוס או שתיים בין הארוחות. אחר הצהריים, כשהילד רוצה משהו מתוק, רצוי להציע לו ארוחה חלבית קלה, כמו יוגורט בתוספת פרי, שיכולה להיות פתרון רב יתרונות לעומת חטיפים וממתקים.

בנוסף, רצוי להפוך את הארוחה לזמן משפחתי; מחקרים מראים שאכילה משפחתית לא רק מקנה הרגלים, אלא גם משפרת את איכות תזונת הילדים. ילדים שאוכלים ארוחות משפחתיות, תזונתם מגוונת ומאוזנת יותר. כדאי גם לשתף את הילדים בתכנון הארוחה ובהכנתה, שכן ילדים נהנים יותר לאכול מאכלים שהיה להם חלק בבחירתם או בהכנתם.

בקרב האוכלוסייה הכללית ישנם אנשים הרגישים לחלב. רגישות לחלב עשויה להתבטא בדרכים שונות: בתגובות מיידיות, כגון: בצקות, נפיחויות, פריחות במגע עם חלבון פרה, לצד מקרים בהם האלרגיה תתבטא בשלשול, בכאבי בטן, דימומים ביציאות ועוד.

פרופ' דינרי מסביר כי באוכלוסייה הכללית נמצאים בין 2-5 אחוזים שמגלים רגישות (אלרגיה) לחלבון חלב פרה. תינוקות הרגישים לחלבון חלב פרה, אם כך, לא יוכלו לקבל פורמולות על בסיס חלב פרה, והם חייבים לקבל תחליף על בסיס חלבון אחר, כגון חלב צמחי, כשמרכיב החלבון יהיה על בסיס סויה או על בסיס חלבון מפורק.

בשכיחות נמוכה יותר נמצאים תינוקות שרגישים גם לחלב פרה וגם לסויה. תינוקות אלה יכולים לקבל את תזונתם רק מפורמולות כדוגמת נוטרמיגן או פרג'סטימיל, בהן חלבון הפרה מפורק לחלקיקים קטנטנים שבדרך כלל אינם גורמים לרגישויות.

תופעה אחרת העלולה להיגרם על ידי שתיית פורמולות על בסיס חלב פרה או מוצרי חלב, היא אי סבילות ללקטוז (הסוכר המצוי בחלב פרה). אי סבילות זו מתבטאת בחוסר יכולת של חלק מהאוכלוסייה לפרק את הלקטוז - פירוק דו סוכר לשני חד הסוכרים המרכיבים אותו: גלוקוז וגלקטוז, בשל חוסר באנזים בדופן המעי המפרק את הלקטוז. אי סבילות ללקטוז עלולה להתבטא בשלשולים, תפיחות הבטן, גזים, בחילות ועוד.

פרופ' דינרי מסביר כי גם במקרה זה רצוי לעבור לפורמולה שאינה מכילה לקטוז, כגון פורמולה צמחית. יש להדגיש כי אי סבילות ללקטוז אינה מעידה על רגישות (אלרגיה), מאחר שהיא קיימת אך ורק כאשר מדובר בחלבונים ולא בסוכרים.

עטיה מסכימה עם פרופ' דינרי ואומרת כי אי סבילות ללקטוז אין פירושה אלרגיה למוצרי חלב, אלא חוסר יכולת לעכל כמויות משמעותיות של לקטוז: "המחקרים מראים כי גם אלה שסובלים מתופעה זו, מסוגלים לצרוך כמות לקטוז יומית המשתווה לזו שבשתי כוסות חלב, בשני תנאים: קודם כל, צריכת החלב צריכה להיות יחד עם ארוחה, ושתיית החלב בבת אחת תהיה במנה של עד כוס אחת.

"בנוסף, מומלץ להעדיף קוטג' או גבינות קשות המכילות יחסית פחות לקטוז, ולאכול יוגורט ביו שמתקבל היטב על ידי רוב הסובלים מאי סבילות ללקטוז. קיימת גם אפשרות ליטול את האנזים החסר בכמוסות בטרם אכילת מוצרי חלב. כך יכולים גם ילדים הרגישים ללקטוז (סוכר החלב) ליהנות ממוצרי חלב באמצעות בחירת המוצרים המתאימים להם לאחר התייעצות עם רופא או דיאטנית".

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון "הורים וילדים" שיצא במאי.

בואו לדבר על זה בפורום תזונה טבעית, בפורום הרזיה ללא דיאטה ובפורום תזונה קלינית.