הדינמיקה החברתית של ההשמנה

משקל עודף בקרב נשים בנות 20 ומעלה הופך אט אט בארה"ב למקובל מבחינה חברתית. נשים שמנות חשות בפחות ביקורת חברתית ודחייה מבעבר; הסיבה לכך נעוצה אולי בעובדה ששליש מהנשים בגילאים אלה סובלות מהשמנה.

המשקל הממוצע של נשים בגילאי 30-60 עלה בעשרה קילוגרם בממוצע או ב-14% לערך מאז 1976, כך מדווח מחקר חדש אשר נערך על ידי פרנק היילנד, ומרי ברק ומתפרסם בגליון המגזין Economic Inquiry. עוד נמצא, כי נשים שמנות באופן קיצוני, אשר משקלן מעל 125 קילוגרם העלו 18% ממשקלן בהשוואה לשנות השבעים.

המחקר מצביע על כך שהדימוי העצמי השתנה וכי השמנת יתר הפכה מקובלת יותר ברמה החברתית והבין אישית. כך למשל, בשנת 1994 משקלה הממוצע של אישה אמריקאית עמד על 67 קילוגרם. אותה אישה (ממוצעת) הצהירה, כי ברצונה לשקול 60 קילוגרם בלבד. לעומת זאת, בשנת 2002 משקלה הממוצע של האישה האמריקנית היה 69 קילוגרם, והיא היתה מעוניינת לשקול 61 קילוגרם בלבד.

מבחינה חברתית קיים פחות לחץ חברתי מבעבר על נשים בעלות משקל עודף, ואף המשקל הממוצע המוגדר על ידי הנשים עצמן כמיטבי עלה. סקר שנערך ב-2006 עבור מרכז מלב"י, על-ידי מכון המחקר "שילוב", הראה כי המשקל הממוצע של האישה הישראלית הוא 64 ק"ג וכשליש (31%) מהנשים הבוגרות בישראל (בגילאי 18 ומעלה) עושות דיאטת הרזייה.

על פי היילנד, השמנת יתר על ידי נשים מונעת מדינמיקה חברתית בעלת מרכיבים שונים בהם: מחירי מזון נמוכים, מנות גדולות יותר, שינויים במה שמוגדר כמשקל נאות מבחינת אידיאל היופי, וכמו כן שינויי תפיסה המונעים על ידי הנשים עצמן.

מבחינה רפואית, אין ספק כי טרנד חדש זה הוא בעל השלכות בריאותיות חמורות בשל מחלות הקשורות בהשמנה כגון: סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב, סרטן ומחלות אחרות. אולם מן האספקט הפסיכולוגי של העניין קיימת נחמה בעובדה שאישה בעלת משקל עודף יודעת שהיא אינה היחידה, ועל כן היא נהנית מתחושת הקלה הכרוכה בהיותה חלק מקבוצה גדלה והולכת של נשים בעלות משקל עודף.

במחקר נוסף שנערך על ידי מרכז הארוורד לרפואה ואוניברסיטת סאן דייגו בקליפורניה, חוקרים מצאו כי שיעורי השמנת יתר גדלים וניתן לתופעה הכשר על ידי רשתות חברתיות תומכות, בעיקר כאלו המנוהלות על ידי נשים. המחקר התפרסם בגליון יולי של המגזין הרפואי הנחשב "הניו אינגלנד", ומסתמך על נתונים אשר נאספו בקרב 12,067 נבדקים במשך 32 שנים - החל מ-1971 ועד 2003. המחקר קובע, כי לאנשים שיש אחים או חברים בעלי משקל עודף, הם בעלי סיכוי רב יותר להשמין בעצמם; הסיבה לכך קשורה לעובדה שרשת התמיכה המשפחתית והחברתית מסייעת להתעלם מסכנות ההשמנה. תחושת השייכות לקבוצה קרובה, בעלת משקל עודף, מסייעת לרבים מאיתנו שלא לראות את הפגם בעצמנו.

האח האחות, החבר או החברה השמנים מהוים זרז חמור יותר ממה שחשבנו להתפתחות משקל עודף. אולם, לתמיכה החברתית שאנו מקבלים כגיבוי למשקלנו העודף יש מחיר רפואי שאינו מגובה ברמה החברתית. ההשמנה הופכת עם הזמן לענין אישי, מבלי שהחברה תהיה שותפה לבעיות הבריאותיות עימן אנו נאלצים להתמודד בעתיד.

ד"ר אסנת רזיאל היא כירוגית מומחית בניתוחי הרזייה, מנהלת מלב"י - המרכז לטיפול בהשמנת יתר.

בואו לדבר על זה בפורום דיאטה, תזונה והשמנת יתר.