מחלות לב אצל נשים

מחלת לב נשארת הרוצח מספר אחד הן בגברים והן בנשים, יותר מכל סוגי הסרטן גם יחד. למעשה, בישראל מספר מקרי המוות ממחלות לב בנשים מידי שנה מתקרב למספר מקרי המוות ממחלות לב בגברים. על פי הערכה, כ-30,000 נשים מאושפזות מדי שנה בשל מחלות לב. נשים רבות בעלות סיכון לפתח מחלת לב ואפילו כאלו שחוות סימנים ברורים של המחלה, לא מגיעות להבחנה ולא מטופלות עקב חוסר מודעות. בדרך כלל סימני המחלה אצל הנשים מופיעים בגילאים מבוגרים יותר בהשוואה לגברים, במיוחד לאחר גיל המעבר, אך המחלה מתפתחת גם בגילאים יותר צעירים.

קושי בזיהוי מחלת לב אצל נשים קשור בין היתר בשוני במהלך המחלה בנשים לעומת גברים. כך מהלך מוכר וידוע שמתרחש בגברים הוא הצרות של אחד או יותר עורקים גדולים המובילים ללב על ידי פלאק הבנוי בעיקר מכולסטרול ששקע בדופן העורק. הסיבה להתקף לב אצל הגברים היא בעיקר קריעה, "התפוצצות" של הפלאק והיווצרות קריש דם. אצל נשים התהליך שונה ומתבטא בעיקר בהיווצרות פלאקים קטנים לעורך עורקים קטנים יותר, פחות מרכזיים, כך שקל מאוד לפספס אותם, אבל הם מסוכנים לא פחות מאשר הפלאק הגדול. דבר נוסף האופייני למהלך המחלה בנשים הוא התכווצויות (ספאזם) של העורקים, וכנראה כתוצאה מהם מתרחש תהליך ארוזיה הגורם להתכייבות דופן כלי הדם והיווצרות רקמה צלקתית; תהליך זה כנראה הוא הסיבה להיווצרות קריש דם. הספאזמים הם הגורם העיקרים לכאבים הלא אופייניים לגברים מהם סובלות הנשים.

מחקר בשם Evaluation The Women's Ischemia Syndromeעקב אחרי כ-1,000 נשים עם כאבים בחזה, וגילה שבדיקות סטנדרטיות הראו שהנשים היו בריאות; לאחר ביצוע בדיקות מיוחדות, התגלה כי למעשה כמחצית מהמשתתפות במחקר סבלו מאי הספקה סדירה של הדם ללבן, וכשליש היו בסיכון גבוה לפתח התקף לב.

עקב השוני במהלך המחלה בין שני המינים, הבדיקות הרגילות, כולל הבדיקות הפולשניות כמו צינטור, לא מגלות את הבעיה בנשים. גם הטיפולים הנמצאים בשימוש, כמו הכנסת סטאנט או אפילו ניתוח לב פתוח, לא תמיד מתאימות לנשים עקב מיוחדות במהלך המחלה בהן. אפילו התרופות המתאימות לגברים לא בהכרח ניתנות לשימוש בנשים. המסקנה היא שיש צורך למצוא פרוצדורות אחרות ומועילות יותר, ביניהם טכניקות של אולטרא סאונד; נראה שנושא זה מקבל בשנים האחרונות תנופה ראויה.

אין ספק שגם בגברים וגם בנשים העלייה ברמות הכולסטרול והטריגליצרידים, יתר לחץ דם ועישון עלולים לפגוע בדופן הפנימי של כלי הדם; ויש גורמים אחרים שאופייניים רק לנשים, כמו הפסקת המחזור החודשי המשמש כ"מגן" בפני מחלות לב וכלי דם. השחקן הנוסף שעלול לזרז התפתחות מחלת לב - דלקת כרונית תת קלינית, משחקת תפקיד חשוב כגורם סיכון בנשים. גורם נוסף האופייני לנשים הוא רמה ירודה של המוגלובין במשך שנות הפוריות שלהן. יש מחקרים שטוענים שזה מגן בפני מחלות לב, ויש כאלה שאומרים שזה דווקא מפריע להספקה תקינה של חמצן ללב ומזרז התפתחות המחלה. בכל מקרה, חשוב לשמור על רמות המוגלובין תקינות.

מחלת לב מתפתחת לאט, במשך עשרות שנים, עד שמופיעים סימנים ברורים למחלה או עד שמתרחש אירוע לבבי כל שהוא. תהליך טרשתי, היווצרות פלאקים, פגיעה בדפנות כלי הדם, תהליך דלקתי מתחילים להתפתח בגילאים צעירים יותר. בנשים, הורמוני מין שלהן מגנים עליהן במשך שנות הפוריות, אך ההגנה הזאת מסתיימת בגיל המעבר. לכן אירועים לבביים נפוצים הרבה יותר לאחר גיל 50, ושכיחותם ועוצמתם אף עלה לאחר גיל 65. זאת הסיבה שחשוב להתחיל במניעת מחלת לב כבר בגילאים צעירים.

^^הסימנים הנפוצים ביותר להתקף לב:^^

עייפות וחולשה יוצאות דופן (כ-70% מנשים).
קוצר נשימה (כ-50%).
כאבים בקיבה, צרבת, בחילה או הקאה (כ-40%).
תחושה של ריחוף.
כאב או חוסר תחושה בידיים, בלסתות, בגב או בצוואר.

באופן עקרוני, כל סימן מוזר שמופיע פתאום ונמשך מספר ימים יכול להעיד על בעיה ויש לפנות לרופא, מומלץ לקרדיולוג אשר מכיר יותר טוב את הבעייתיות של זיהוי סימני התקף לב בנשים. נשים מייחסות את התופעות הנ"ל לסיבות אחרות כמו: עייפות רגילה, הזדקנות, עודף עומס בעבודה וכו', ואפילו לא פונות לעזרה, מה שמחריף את עוצמת ההתקף.

^^גורמי סיכון עיקריים למחלות לב וכלי דם בנשים:^^

1. מחלת לב שהתפתחה בגיל צעיר בקרובי משפחה: אצל אב או אחים עד גיל 55, אצל אם או אחיות עד לגיל 65.

2. גיל מעל 55.

3. סוכרת: סוכר בצום צריך להיות עד 100 מ"ג/דל'. אם הוא עולה מעל ל-100 מ"ג/דל', יש לעשות בדיקת HgA1c ואם נורמאלי לבדוק כל שישה חודשים. אם לא תקין, יש צורך לבצע העמסת סוכר.

4. עישון.

5. יתר לחץ דם - מעל 120/80 מ"מ כספית. לאחר גיל 50 מומלץ לבדוק לחץ דם לפחות פעם בשנה, במידה ותקין. אם הוא עולה, יש צורך לטפל.

6. עודף משקל והשמנה באזור הבטן (היקף המותנים מעל 88 ס"מ).

7. LDL (הכולסטרול הרע) מעל 130 מ"ג/דל'. אם אין גורמי סיכון נוספים, ערכים כלליים נורמאליים הם מתחת ל-200 מ"ג לדצ"ל. LDL (כולסטרול רע) מתחת ל-130, ואם יש גורמי סיכום אחרים - מעל ל-100.

8. HDL (כולסטרול הטוב) מתחת ל-50 מ"ג/דל'.

9. טריגליצרידים מעל 150 מ"ג/דל'. אם הערכים תקינים, יש לבדוק אותם כל חמש שנים. אם לא, יש לטפל עד האיזון.

10. דלקת כרונית תת קלינית, עלייה ברמת ה-C-reactive protein. בדיקה זו נכנסת לשימוש רק בשנים האחרונות, כדאי לבקש ולעשות אותה, יש לה ערך פרוגנוסטי גבוה לזיהוי סיכון למחלת לב. CRP מעל 0.5 דורש התייחסות מיוחדת.

11. לחץ ודחק.

12. חוסר פעילות גופנית.

רוב גורמי הסיכון ניתנים לשליטת האדם עצמו, וחלק גדול מהם קשורים לתזונה. על ידי שינוים תזונתיים אפשר לשפר את בריאותנו ולמנוע או להאט את קצב ההתפתחות של מחלת לב, וגם אם המחלה כבר קיימת, אפשר להקל ולמתן את מהלכה.

^^הנחיות לשינוי תזונה ואורח החיים למניעת מחלת לב:^^

לאכול אוכל מיטיב

לאכול סוגי שומן איכותיים, איכות יותר חשובה מהכמות. להימנע משומנים רווים ושומני "טראנס". שומנים רווים באים גם מהחי (בשר שמן, איברים פנימיים, עור ושומן של עוף, חמאה, קצפת, שמנת, גבינות שמנות) וגם מהצומח (מלביני חלב, גלידות וקצפות פרווה על בסיס צמחי, מזונות מוכנים הם מסתתרים תחת הכינוי שומן צמחי מוקשה). שומנים אלה מעלים רמת הכולסטרול הרע והטריגליצרידים ומורידים את כולסטרול הטוב. השומנים "הטובים" המומלצים כיום הם אומגה 3 ושומנים חד בלתי רווים. שומני אומגה 3 באים בעיקר מדגי הים הצפוני, כמו סלמון, מקרל, טונה (קפואה, בשימורים לא נשארים שומנים אומגה 3), הרינג, וגם מאגוזי מלך, שמן פשתן או גרעיני פשתן. שומנים חד בלתי רווים נמצאים בשמן זית ובשמן קנולה. סוג נוסף הוא שומנים רב בלתי רווים נמצאים בשמן תירס, חמניות, חריע וכדומה - בכמות קטנה בלבד ורק אם אין בריריה.

להרבות באכילת מוצרים העשויים מדגנים מלאים (חיטה מלאה, גריסים, קטניות, אורז מלא, פסטה מקמח דורום או קמח מלא וכדומה). להקטין משמעותית צריכת פחמימות פשוטות (סוכרים, דבש, ריבות וכדומה), מוצרים מקמח לבן, אורז לבן ותפוחי אדמה.

לאכול הרבה ירקות.

להגביל את כמות הפירות ל-2-3 ביום: סוכר פירות מעלה את רמות הטריגליצרידים.

מותר ומומלץ לאכול 3-5 ביצים בשבוע.

משקל תקין

יש לשמור על משקל קבוע ונמוך ככל שניתן. עליית משקל מהווה גורם סיכון משמעותי למחלת לב. משקל עודף תורם רבות לעליית לחץ הדם, סוכרת, לתגובה דלקתית ועליה ברמת ה-CRP. חשוב לשמור על משקל גוף קבוע. עליה במשקל ב-5-6 ק"ג, אפילו אם נשארים עדיין במשקל תקין, גורמת לעליה משמעותית בסיכון למחלת לב, סוכרת ויתר לחץ דם.

פעילות גופנית

כיום חוסר פעילות גופנית נחשב כגורם סיכון עצמאי למחלות לב. ההמלצות הן: 30-45 דקות 7-4 פעמים בשבוע - הליכה, אופניים, שחייה וכדומה. מוטב לפצל לפעילות קצרות של 10-15 דקות מספר פעמים ביום מאשר לא לעשות בכלל. פעילויות רגילות, כמו עבודה בגינה, עבודות בית, טיול עם הכלב, משחקים עם הילדים וכו' תורמות לשיפור פעילות הלב. מותר גם להתעמל במכון כושר בהדרגה ובזהירות, מכיוון שפעילות מופרזת מזיקה ללב. לפי המחקרים, הליכה מיטיבה לנשים אף יותר מאשר לגברים במניעת מחלת לב ואירועים מוחיים.

טיפול במתחים

מתח ולחץ מאיצים תהליכים אשר גורמים להתקפי לב, לירידה בכולסטרול הטוב, האצת התגובה הדלקתית ועוד. פעילות גופנית, מדיטציה, יוגה וגם כל פעילות נעימה ומיטיבה מורידות את הלחץ.

נוזלים

יש לשתות 8-10 כוסות נוזלים ליום, ללא תוספת סוכר, כולל מים, סודה, משקאות דיאט, תה וקפה ללא תוספת סוכר. לא להשתמש במים ממותקים שרובם מכילים לא מעט סוכר. לפי המידע העדכני אין הוכחות לנזק מממתיקים מלאכותיים ולכן אפשר להשתמש בהם. לעומת זאת, הוכח ששימוש בסוכר מזיק.

מגנזיום

צריכת מגנזיום מונעת מחלות לב. מגנזיום נמצא בחיטה מלאה, בקטניות, בירקות עם עלים ירוקים ובמים. ככל שהמים "קשים" יותר, יש בהם יותר מגנזיום. לבחור מים מינרלים עשירים במגנזיום (בדקו את תכולת המגנזיום שעל גבי התווית). סימני מחסור במגנזיום: התכווצויות שרירים ברגליים, בפנים, בעפעף, עייפות.

מלח ונתרן

עודף מלח במזון מעלה את לחץ הדם ומהווה גורם סיכון למחלת לב. יש להימנע ממזונות כמו חמוצים, דגים מלוחים ואוכל תעשייתי מוכן, ולא להוסיף כמויות גדולות של מלח בזמן הכנת המזון.

חלוקה נכונה של הארוחות

יש להימנע מארוחות גדולות ודשנות כדי להקטין עומס יתר על המערכות הגוף השונות, כולל כבד ולב, למנוע עליה ברמות הסוכר והאינסולין ולעודד ירידה במשקל.

אולגה רז היא תזונאית הקלינית, מנהלת יחידת תזונה ודיאטה במרכז רפואי תל אביב (איכילוב) וראש המרכז להרזיה ובריאות.

בואו לדבר על זה בפורום גורמי סיכון למחלות לב ובפורום תזונה קלינית.