משמינים מנחת או מלידה?

הסתכלו סביבכם וראו מה רבים הם האנשים השמנים. בשנת 2000 הכריז ארגון הבריאות העולמי כי ההשמנה היא מגיפה כלל עולמית (Global Epidemic). בשנת 2006 קבע הארגון כי כ-65% מהאמריקנים שמנים או בעלי משקל-יתר, עקב אורח חיים שאינו כולל פעילות גופנית והגבלת קלוריות. מדינת ישראל, עקב אימוץ אורח החיים ה"אמריקני", צועדת לקראת מצב דומה.

השמנה איננה רק עניין אסתטי. בראש ובראשונה היא עניין בריאותי. היא מגבירה את הסיכון למחלות כרוניות שונות כגון סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם ומחלות לב. אבל לא פחות חשובה העובדה שהיא פוגמת באיכות החיים וביכולת של כל אחד מאיתנו לבצע פעולות יום-יומיות פשוטות.

שני מחקרים מצאו קשר משמעותי בין מדדי ה-BMI בגיל 25 ובין מחלת עורקים כלילית עתידית. המחקרים חוזים כי לאור שיעורי השמנת-יתר אצל בני נוער, שכיחות מחלת לב כלילית בשנת 2035 צפויה לעלות משמעותית בהשוואה למצב היום.

ההשמנה (Obesity) היא מצב כרוני רב-מערכתי. יש המגדירים אותה כמחלה, שחלק מהגורמים לה אינם בני שליטה כמו גנטיקה, גיל ומין. לעומתם, ישנם גורמים אחרים שניתן לשלוט בהם כמו תזונה, פעילות גופנית, תרופות והשפעה של הסביבה כמו בני משפחה וחברים. העלייה במספר האנשים בעלי עודף משקל נגרמת בעיקר עקב שינוי באורח החיים, הכולל הגדלה של כמויות המזון ושל אחוזי השומן שבו יחד עם אימוץ אורח חיים "יו?שב?ני" (Sedentary life style) כתוצאה מהתפתחות התעשייה והטכנולוגיה. הקטנת הצורך בפעילות גופנית מפחיתה גם את המוטיבציה לבצעה וממילא גם את ההוצאה הקלורית היומית.

^^מדוע משמינים?^^ השמנה מתרחשת כאשר האדם מכניס לגופו, באמצעות המזון, יותר קלוריות מכפי שהוא מוציא לשם קיום בסיסי של תהליכי החיים בגוף, לתנועה ולפעילות גופנית. כדי לתמוך בכל הדרוש לקיום חילוף החומרים בגוף, גם בעת שינה ומנוחה, גופנו זקוק לאנרגיה הנמדדת בקלוריות. אנרגיה נוספת נדרשת לביצוע פעילויות נמרצות יותר, כגון תנועה ופעילות גופנית בדרגות קושי שונות. כאשר האדם מוציא פחות קלוריות מכפי שהוא מכניס, הרי עודף הקלוריות, שהן למעשה המזון בגוף שלא נוצל ליצירת קלוריות לשם קיום תהליכי החיים בגוף, פעילות גופנית ותנועה, נשמר ברקמות השומן ומתרחשת השמנה.

לא פעם מציעה הא?ם הפולנייה לבנה: "לפני שאתה מתחתן, הסתכל על האימא של רעייתך לעתיד ותדע כיצד תיראה אשתך בעוד עשרים שנה." גם למשפט הידוע "כשאבא ואימא שמנים גם הילדים שמנים", יש בהחלט יסוד. קיימת נטייה גנטית להשמנה, ואנו נמצאים כיום בראשיתו של תהליך זיהוי הג?נים המשפיעים עליה. עם זאת, המדענים חלוקים בדעותיהם בדבר תרומתה של הגנטיקה להשמנה. ככל הנראה, ההורים שמנים גם עקב דרך החיים שבחרו בה - אכילה מרובה, ישיבה ממושכת והיעדר פעילות גופנית. ילדיהם מסגלים לעצמם צורת התנהגות דומה, ולכן אין זה פלא שגם הם שמנים. מחקרים שבוצעו על תאומים זהים מראים שגם כאשר המטען הגנטי זהה יש הבדלים במשקל הגוף. ואכן, זוג התאומות, תלמידותיי לשעבר שפגשתי בהן לאחר כעשרים שנה, היו שונות זו מזו במבנה גופן: אחת מהן נותרה רזה והשנייה ש?מנה מאוד. הראשונה פעילה במשך שעות רבות בחדר כושר, ואחותה, שעבודתה כרוכה בישיבה ממושכת, איננה פעילה. המסקנה: חלק ניכר מתהליך ההשמנה, המתרחש באיטיות במהלך השנים, תלוי באורח החיים.

לפני כמה עשורים אנשים היו פחות שמנים. האם הגנטיקה השתנתה וגרמה לאנשים להשמין? התשובה שלילית. אנשים עלו במשקל בגלל שינויים בדפוסי ההתנהגות ובסגנון החיים.

סוג המזון (יותר שומנים וסוכרים מעובדים) וכ??מו?תו גורמים לנו להכניס לגוף יותר קלוריות.
אצל חלק ניכר מהאנשים, רוב הבילויים בערבים ובלילות קשורים לאוכל.
הצורך בתנועה ירד ועמו ירד היקף הפעילות הגופנית. אנשים נוהגים להשתמש ברכב גם למרחקים קצרים, ובמקום ללכת כמה מאות מטרים הם נוסעים באוטובוס או במונית. הם משתמשים במעלית במקום במדרגות. הם דואגים שמישהו ייקח את החבילות מהמרכול הביתה, כי קשה להם לסחוב.

המחקרים אמנם אינם חד-משמעיים בעניין זה, אבל נראה שיש קשר בין מעמד סוציו-אקונומי והשמנה. נראה שבעלי הכנסה נמוכה צורכים יותר לחם, פסטות ואוכל המכיל שומן, כיוון שידם אינם משגת לרכוש אוכל יותר יקר. לעומת זאת, בעלי ההכנסות הגבוהות נרשמים יותר למועדונים ולחוגי ספורט.

אם כן, אפשר להסתכל על משקל הגוף כעל תוצאה סופית של מערכת אינטראקטיבית המורכבת מהמבנה הגנטי של האדם ומההשפעות של צורת החיים שהוא בחר בה. ייתכן שבעל הנטייה הגנטית להשמנה יתפתה ביתר קלות לאכילת-יתר או לעצלות גופנית. איננו יכולים אפוא לשנות את המטען הגנטי שלנו, אבל אנו יכולים בהחלט לשנות את הרגלי האכילה והפעילות הגופנית.

מחלות מולדות או כאלו הקורות במהלך החיים עלולות לגרום להשמנה. להלן כמה מהן:

א. פעילות נמוכה של בלוטת התריס (Hypothyroidism). זהו מצב שבו בלוטת התריס אינה מפרישה כמות מספקת של הורמון התירואיד. במקרים רבים הדבר גורם לירידה בחילוף החומרים הבסיסי, כלומר כמות הקלוריות הנשרפות קט?נה. אפשר לאתר זאת בבדיקת דם פשוטה ולקבל טיפול תרופתי תוך התייעצות עם רופא.

ב. תסמונת קושינג (Cushing syndrome). זוהי מחלה של אי-סדירות הורמונלית, הנגרמת כתוצאה מחשיפה ממושכת של הגוף לרמות גבוהות של הורמון המכונה קורטיזול (הורמון האחראי לניצול חלבון וחומצות שומן ומקטין את ניצול הסוכר בדם, כלומר השפעתו הפוכה מזו של האינסולין). הורמון זה גורם לאיבוד של חלבון בשרירים ובעצמות. חיצונית מתבטאת המחלה בהשמנה של החלק העליון של הגוף, סביב הצוואר והפנים, בעוד הגפיים אינן משמינות.

יש גם תרופות הגורמות להשמנה, כגון תרופות ממשפחת הסטרואידים ונוגדי דיכאון. גם תרופות פסיכיאטריות עלולות לגרום להשמנה מסוימת. בכל מקרה, אם יש לכם סיבה לחשוב שלקיתם במחלה כלשהי הגורמת לעלייה במשקל, פנו לרופא המשפחה. הוא י?פנה אתכם לבדיקות שיאשרו או יפריכו את קיומה של סיבה אחרת מלבד סיבות התנהגותיות.

מתוך: "הליכה למשקל בריא", ד"ר עמוס גרודזינובסקי, 342 עמודים כולל אינדקס. מחר: 96 ש"ח.

בואו לדבר על זה בפורום דיאטה, תזונה והשמנת יתר.