כולסטרול ותוספי תזונה

קו-אנזים Q10 הוא רכיב תזונתי חשוב, דמוי ויטמין, הממקד התעניינות רבה מצד חוקרים העוסקים במחלות לב, הזדקנות, סרטן, עודף משקל, ביצועיים ספורטיביים והפרעות אחרות הקשורות לחסר במזין זה. מאות מחקרים מדעיים ואלפי ניסויים קליניים הוכיחו שקו-אנזים Q10, המיוצר בכל אחד מתאי הגוף, עשוי להיות אחת מהבשורות הרפואיות הגדולות ביותר לטיפול במחלות לב וכלי-דם. אף על פי כן, רוב הקרדיולוגים הקליניים וכן רוב המוסדות הרפואיים של הרפואה הקונבנציונאלית עדיין אינם משלבים אותו בתכנית הטיפולית.

תרופות ממשפחת הסטטינים מפחיתות את רמות הקו-אנזים Q10 בגוף. הטיפול הנפוץ ביותר כיום בהיפרכולסטרולמיה הוא באמצעות תרופות מקבוצת הסטטינים. יכולתם של סטטינים להוריד את רמת הכולסטרול LDL, אינה מוטלת בספק והוכחה במחקרים רבים. מכלל מחקרים אלו ברור היום כי טיפול בסטטינים מראה על קשר ישיר בהפחתת רמת LDL בשיעור של בין 30-50%.

חשוב לזכור כי תרופות ממשפחת הסטטינים מפחיתות את ייצור הכולסטרול בכבד, אך בד בבד הן פוגעות בייצור הקו-אנזים Q10 ומפחיתות את רמתו בגוף, עובדה אשר עלולות להיות לה השלכות קליניות מרחיקות לכת, בייחוד על תפקוד הלב.

תרופות ממשפחת הסטטינים מעכבות את פעילותו של האנזים HMG-CoA reductase בכבד. אנזים האחראי על ייצור חומצה מ?ואלונית, אחד השלבים המוקדמים בתהליך ייצור הכולסטרול. יש לזכור כי חומצה מ?ואלונית הינה חומר מוצא גם של קו-אנזים Q10. כתוצאה מכך, מפריעות תרופות אלו למהלכו התקין של המטבוליזם של רכיב חיוני זה ומפחיתות את ריכוזו בתאים, לרבות תאי שריר, כבד ולב. לעובדה זו, יש השלכות בריאותיות שליליות ארוכות טווח.

מרבית הרופאים אינם מודעים לקשר בין השפעתם השלילית של תרופות ממשפחת הסטטינים על רמות הקו-אנזים Q10 בגוף, ולכן הם אינם ממליצים באופן גורף על נטילת קו-אנזים Q10 בשילוב עם נטילת סטטינים.

^^להלן עובדות ידועות על הקשר בין סטטינים ומיופתיה:^^

קיים קשר ישיר בין נטילת סטטינים לבין תופעות לוואי, הנגרמות כתוצאה מנטילת התרופה, הכוללות בין היתר כאבי שרירים ועייפות.

תפקוד לקוי של הכבד, סוכרת, תת פעילות של בלוטת התריס ומחלות אחרות, מעלים את הסיכון לסיבוכים בשריר עם השימוש בסטטינים.

עם העלייה בגיל, חלה גם עלייה בסיכון למיופתיה תלוית סטטינים. גם פעילות ספורטיבית מאומצת, צריכת אלכוהול או זיהומים בצירוף עם סטטינים, מעלים את הסיכון לפתח מיופתיה. בנוסף, קיימת אינטראקציה בין תרופתית שנובעת משפעול או עיכוב של P450 בכבד. כך לדוגמה, 60% מהמקרים המדווחים על הרס שריר הקשורים בסטטינים מתייחסים לסימבסטטין ולובסטטין, אשר עוברים מטבוליזם על ידי מערכת ה-CYP 450 בכבד.

יתכן וקיימת גם הערכה כי הרעילות של סטטינים נובעת מהפרעה במטבוליזם של מבאלונט (mevalinate), מה שמוביל לפגיעה ביצור של חלבונים תוך מיטוכונדריאלים.

קיימות גם עדויות לגבי גורמים גנטיים, מנגנון רעילות אוטו אימונית וירידה בהרכב הכולסטרול בממבראנות תאי השריר העומדים בבסיס הרעילות של סטטינים.

תמרורי האזהרה של הרופא הממליץ או המטופל לגבי שימוש בסטטינים, טמונים בסיכון לפתח תופעות לוואי, כגון: רעילות כבדית (Hepatotoxicity), רעילות לשרירים (Myotoxicity) לרבות רעילות לשריר הלב (Cardiotoxicity). אחד הסימנים לפגיעה אפשרית של השריר הוא עליה ברמות האנזים קריאטין פוספוקינאז (CPK) בדם, העלולה לגרום לתופעות שונות החל מכאבים, עייפות, הפרעות בתפקוד הקוגניטיבי דרך פגיעה כלייתית ואף להוביל למוות. לעתים, מלבד התסמינים לא תמצא עליה ברמת ה-CPK או תהיינה עליה מתונה בלבד שלו, ולכן יש להתייחס במלוא הרצינות לתסמינים המדווחים של המטופל. חשוב לזכור כי פגיעה שרירית אינה חייבת להיות מלווה בכאב.

תופעת הלוואי השכיחה ביותר והחמורה ביותר המתייחסת לטיפול בסטטינים היא הפרעות בתפקוד שריר שלד, אשר הטווח שלהם נע בין כאבי שרירים קלים (Myalgia) לבין הרס רקמת השריר (Rhabdomyolysis). אחת התיאוריות המדברות על הסיבה לתהליכים האלה היא ירידה ברמות הקו-אנזים Q10 בתאי השריר.

הפתרון הנפוץ בקרב הרופאים הנתקלים בתלונות על כאבים מצד המטופלים בסטטינים, הוא הפחתה במינון התרופתי, או לסירוגין מעבר לתרופה אחרת ממשפחת הסטטינים. אלו אינם פתרונות קסם ולעיתים הכאבים עלולים להיות כה בלתי נסבלים, עד כי החולים יחליטו להפסיק את נטילת התרופה. נקודה נוספת לא פחות חשובה, היא עלות הבדיקות ההיסטולוגיות של רקמת השריר כאשר התסמינים הרלוונטיים מתעוררים. קיים קושי כלכלי ויישומי לערוך מיפוי לאלה הנמצאים בסיכון לפיתוח מיופתיה ו/או מיאלגיה על רקע נטילת סטטינים (נדרשת התערבות כירורגית לביצוע ביופסיה); ולכן ההמלצה על נטילת קו-אנזים Q10 הינה חלופה זמינה, זולה יחסית ופשוטה יותר במניעת חלק מאותן התופעות.

נושא הטיפול בסטטינים ותופעות הלוואי בשרירי שלד הנגרמות בעקבותיו אינו חדש לרפואה מודרנית. כבר בשלהי שנות ה-80 יצא התאגיד העולמי MERCK עם שתי תגליות מוגנות בפטנט בארה"ב, אשר הכילו שילוב של מעכבי HMG-CoA reductase וקו-אנזים Q10, במינונים של בין 10-80 מ"ג (סטטינים) ובין 25 מ"ג עד ל-1 גרם של קו-אנזים Q10 בטבלית אחת.

מרבית תשומת הלב כמו גם משאבי עתק ממוקדים כיום במציאת פתרונות ומחקרים רפואיים לטיפול ולמניעת מחלות לב קורונריות. העיקרון הראשון של האתיקה הרפואית הוא - "מעל לכל, אל תגרום נזק" (First Do No Harm). עיקרון זה בא להזכיר לעוסקים ברפואה כי במהלך הטיפול הנעשה מתוך כוונות טובות עלולות להיות תוצאות לא רצויות. חשוב לזכור כי לצד מספר רב של תרופות יקרות, קיימים רכיבים טבעיים העשויים למנוע את התפתחותן של המחלות הקרדיו-וסקולאריות, לסייע לטיפול בהן ולמנוע תופעות לוואי של תרופות.

נראה כי לנוכח הצטברות הראיות על תפקידו החיוני של קו אנזים Q-10 בהפחתת תופעות הלוואי של סטטינים, ובהתחשב בהעדר תופעות לוואי מהותיות כתוצאה מהשימוש בו, יש בהחלט מקום להמליץ על נטילת הרכיב לכל אדם הנוטל סטטינים.

ד"ר אלכס מאור הוא מנכ"ל חברת סולגאר.

בואו לדבר על זה בפורום כולסטרול ותוספי תזונה.

עוד בנושא בערוץ: דיאטה