תזונה - פחות פחמימות בצלחת
לדיאטה ים תיכונית ולדיאטה דלת פחמימות עדיפות על דיאטה דלת שומן. מסתבר שפחמימות הן לא המרכיב העיקרי בארוחה
דיאטה דלת פחמימות ודיאטה ים תיכונית יעילות יותר בשיפור רמות שומנים וסוכר בדם מאשר דיאטה דלת שומן (היחידה שהוכרה עד לאחרונה על ידי הארגונים הרפואיים) - כך עולה ממחקר ישראלי חדש, שהשווה את יעילותן ובטיחותן של שלוש דיאטות שונות לאורך שנתיים.
למחקר, שבוצע בקריה למחקר גרעיני (קמ"ג) בישראל, גויסו 322 גברים ונשים בעלי עודף משקל בינוני. הנחקרים סווגו באופן אקראי לשלוש קבוצות דיאטה שונות: דיאטה דלת שומן מוגבלת קלורית, דיאטה ים תיכונית מוגבלת קלורית ודיאטה דלת פחמימות שלא הייתה מוגבלת בצריכה קלורית. המחקר נמשך שנתיים, כאשר 95% מהמשתתפים התמידו במחקר לאחר שנה ו-85% התמידו בו לאחר שנתיים - שיעור התמדה חסר תקדים בהשוואה למחקרי התערבות תזונתית קודמים.
בכל הקבוצות חל שיפור משמעותי במדדי הבריאות של המשתתפים. עם זאת, ניכרו הבדלים בין הדיאטות:
רמות שומני הדם השתפרו במיוחד בקרב קבוצת הדיאטה דלת הפחמימות: רמות "הכולסטרול הטוב" (HDL) עלו ב-20% ורמות שומני הדם (הטריגליצרידים) ירדו ב-14%, למרות שבקבוצה זו נצרכה רמת השומן הגבוהה ביותר, אך תוך הגבלת הפחמימות.
בקרב החולים הסוכרתיים, השפעה מיטבית על רמות הסוכר ניכרה בקבוצת הדיאטה הים תיכונית, העשירה בשמן זית: רמות הסוכר בצום ירדו ב-33 מ"ג/דצ"ל, בהשוואה לסוכרתיים בקבוצת הדיאטה דלת השומן (העשירה בפחמימות), אשר אצלם עלתה רמת הסוכר ב-12 מ"ג/דצ"ל לאורך שנתיים.
כל המשתתפים שיפרו באופן דומה מדדי סיכון למחלת לב ולשינויים מטבוליים האופייניים להשמנה (דוגמת לפטין, אדיפונקטין ו-CRP), לצד שיפור בתפקודי כבד, ללא הבדלים בין הדיאטות.
ד"ר איריס שי, ראש צוות המחקר, מספרת: "למדנו כי כל אסטרטגיות הדיאטה היטיבו עם המשתתפים, כל עוד נעשו בצורה מתונה ותוך התמדה. עם זאת, הוכח שישנם יתרונות בריאותיים ספציפיים דווקא לדיאטה הים תיכונית ולדיאטה דלת הפחמימות על פני הדיאטה דלת השומן המקובלת כיום בעולם המדעי. מכאן, שבעתיד נכון יהיה 'לתפור' למטופל דיאטה בהתאמה אישית על פי צורך בריאותי וההעדפה הפרטנית מכיוון שאין אסטרטגיית דיאטה אחת שמתאימה לכולם. אנו מבינים היום יותר כי פחמימות לא אמורות, ככל הנראה, למלא את הצלחת. מעבר לזאת, החדשות הרעות הן כי הגוף מגיע לשיא מיצוי תהליך ההפחתה במשקל בששת החודשים הראשונים ומשם מתחילה המלחמה הגדולה על שימור ההצלחה בעזרת תזונה ופעילות גופנית ולכן אין טעם בפרויקטי הרזייה קצרי טווח".
"עם זאת", מוסיפה ד"ר שי, "החדשות הטובות הן, כי על אף שמרבית המשתתפים הגיעו לשיא ההפחתה במשקל בששת החודשים הראשונים ובשלב השני היו במצב של עלייה קלה או שימור ההצלחה, מדדי בריאות שונים המשיכו להשתפר לכל אורך השנתיים. ממצאים אילו מעודדים, שכן משמעותם היא שהמעבר לכל סגנון תזונה בריא (כל הדיאטות היו עתירות בירקות ונטולות שומן טראנס) מלווה בשיפור מתמשך במדדי בריאות, גם אם ההפחתה במשקל היא מתונה".
לדברי ד"ר שי, המחקר בנושא עוד לא תם. צוות המחקר ממשיך לחקור היבטים שונים בגוף האדם שיאפשרו לנו להבין את המנגנון העומד מאחורי השפעתם המיטיבה של הפחתת הפחמימות והוספת השומנים הבריאים.
למרות שבפועל הפחיתו המשתתפים מכל קבוצות הדיאטה את הצריכה הקלורית באותה מידה (נתון מעניין לאור העובדה שהדיאטה דלת הפחמימות לא הייתה מוגבלת קלורית), ההפחתה הממוצעת במשקל בתום השנתיים הייתה של 3.3 ק"ג בקבוצת הדיאטה דלת השומן, 4.6 ק"ג בים תיכונית ו-5.5 ק"ג בדלת הפחמימות - בקרב מי שהגיעו לקו הגמר. ממוצעים אלו גבוהים במעט מאילו המושגים על ידי טיפול תרופתי ארוך טווח לירידה במשקל. שיא הירידה במשקל הושג כאמור תוך שישה חודשים ולאחריו החל הגוף בתהליך עלייה או שימור.
ד"ר דן שוורצפוקס, מנהל מחלקת הרפואה בקריה למחקר גרעיני, אמר: "הקריה למחקר גרעיני רואה חשיבות רבה בקידום הבריאות של עובדיה, על כן היא עודדה בכל דרך אפשרית את ביצוע המחקר ותעיד על כך ההיענות הגבוהה וההתמדה של העובדים המשתתפים. מעבר לתוצאות המחקר, מתברר כי נוכחות צוות רפואי מקצועי אשר מוביל יוזמות לקידום בריאות העובדים, הינו מפתח להצלחת יוזמות אלו. אני רואה את מקום העבודה כמוביל תהליכים הקשורים לקידום בריאות (כגון רפואה מונעת, ספורט ותזונה). אנו נמשיך בכך ומקווים כי נהווה מודל לקידום בריאות בכל מקומות העבודה בארץ".
במחקר זה, מן הארוכים והיסודיים שנערכו עד כה בתחום, נקטו החוקרים מספר אסטרטגיות: בחדרי האוכל של הקריה למחקר גרעיני חלה בשנים אלו "מהפיכת בריאות" בשיתוף פעולה בין מנהלי המטבח לבין הצוות הרפואי ובעזרת יעוץ תזונתי מאוניברסיטת בן-גוריון. לכל דיאטה הותאמו מנות מזון והן סומנו מדי יום בכרטיסיות צבע שהורו על מידת התאמתה של כל מנה לקבוצת הדיאטה. לצורך המעקב פותחו על ידי אנשי הקמ"ג שאלונים אלקטרונים מיוחדים, שבעזרתם ניתן היה לעקוב ביעילות אחר דפוסי התזונה של המשתתפים, פעילות גופנית, סגנון חיים, תופעות לוואי, הגעה לפגישות ושינוי בצריכת התרופות. כמו כן, במקביל לפרויקט שנערך בקרב העובדים, עברו בני/בנות הזוג שלהם הדרכה כיצד לסייע לשמירה על הדיאטה של המשתתפים גם מחוץ לשעות העבודה.
בהשוואה לדיאטה המסורתית דלת השומן, צרכה בפועל הקבוצה הים תיכונית יותר סיבים תזונתיים ושומן חד-בלתי-רווי (שמקורו בעיקר משמן זית) ואילו קבוצת הדיאטה דלת הפחמימות צרכה יותר שומן, כולסטרול וחלבון, ופחות פחמימות בתפריט. חשיבות המחקר הישראלי, שנעשה בשיתוף פעולה בינלאומי, הוא בהיקפו, אורכו, באחוזי ההתמדה הגבוהים ובהיקף הבדיקות שנערכו בקרב המשתתפים. ממצאים אלו עשויים להביא לפריצת דרך ולשינוי התפיסה המסורתית כי פחמימות כגון לחם, תפוחי אדמה ואורז צריכות להיות מרכיב מרכזי בצלחת.
המחקר בוצע על ידי ד"ר איריס שי, ראש צוות המחקר הבינלאומי מהמחלקה לאפידמיולוגיה והמרכז הבינלאומי לבריאות ותזונה באוניברסיטת בן-גוריון, ועל ידי ד"ר דן שוורצפוקס, מנהל מחלקת הרפואה של הקריה למחקר גרעיני בדימונה, ובשיתוף פעולה נרחב עם חוקרים מאוניברסיטאות בן-גוריון בנגב, הרווארד בארה"ב (פרופ' מאייר שטמפפר), לייפציג בגרמניה ואוניברסיטת ווסטרן אונטריו שבקנדה. ממצאי המחקר התפרסמו ביולי 2008 בעיתון המדעי היוקרתי "ניו-אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין".
רוצה להתחיל להרזות? לחץ/י על דיאטה אונליין.
בואו לדבר על זה בפורום תזונה קלינית או בפורום הרזיה