תזונה בריאה: הסוד של החמוציות

בעולם המודרני של ניקיון וסטריליות, הזנה טובה ורפואה מתקדמת ומחסנת, עדיין תוקפות אותנו מחלות הנגרמות כתוצאה מחיידקים ווירוסים בכל עונות השנה. במאבק נגדם, הרפואה פיתחה את האנטיביוטיקה והחיסונים ולצדם התפתחה תעשיית תוספי המזון למיניהם. אולם, פוטנציאל לריפוי מחלות ומניעתן קיים גם בטבע. צמחים בטבע נאלצים להתמודד מול חיידקים ווירוסים לא פחות מאשר בני האדם, ולרוב הם מצליחים להתגונן מולם בהצלחה. צמחים יודעים לפתח לעצמם מערכת חיסונית חזקה באמצעות ייצור של רכיבים שונים הקרויים פיטוכימיקלים. למגוון רחב של רכיבים פעילויות ייחודיות שונות, כגון פעילויות אנטי-חיידקיות ואנטי-וירליות, אנטי-פטרייתיות, חוסמות קרינה ועוד. כיום ידוע כי רכיבים צמחיים אלה פעילים באופן דומה גם בגוף האדם ולהם תרומה בחיזוק ההגנה הטבעית.

חמוציות ידועות היום מחקרית כמטרייה הטבעית האנטי-חיידקית של הטבע. מחקרים רבים מצביעים על יכולת ההגנה המופלאה הזו כנגד חיידקים בדרכי השתן, הקיבה, חלל הפה וכן כנגד וירוסים שונים. מקורן של החמוציות בצפון אמריקה. ילידי אמריקה הלבנים כינו את השיח בשם קרנברי (Cranberry) כיוון שצורת הגבעול והפרח הזכירו להם את ראשו ומקורו של העגור (Crane). חמוציות נחשבות לאוצרות של הרפואה העממית בצפון אמריקה, שמקורה באינדיאנים ילידי היבשת. ברפואה העממית היו לחמוציות שימושים רבים: הפרחים היפים שימשו לחבישת פצעים, העלים לטיפול בבעיות בדרכי השתן ולטיפול בשלשולים, הפירות הכחולים-סגולים - למניעת דלקות ולחיזוק המערכת החיסונית. פרי החמוציות שימש לספנים האמריקאים כמקור לוויטמין C בעת שהפליגו ברחבי האוקיינוס. כיום יש למיץ חמוציות שימוש רפואי בדוק ומדעי גם בעולם המודרני.

חמוציות נחשבות לאחד מעשרת המזונות הבריאים ביותר בעולם בשל שפע של ערכים תזונתיים. להלן הבולטים שבהם:

פיטוכימיקלים - מצויים בעיקר ברכיבי הצבע של הפרי ותורמים את הצבע הסגול-כחול וידועים היום למדע כבעלי השפעה ויכולת הגנה על מערכות שונות בגוף.

פרואנטוציאנידינים - חומרים ייחודיים המצויים רק בחמוציות ובמיץ החמוציות. בעוברם לאורך דפנות מערכת העיכול והשתן, הם יוצרים מעין שכבה ביולוגית המונעת היצמדות של חיידקים לדופן התאים וגורמים לחיידק "להחליק" לאורך מערכת השתן או הקיבה ולהוצאתו מהגוף ללא התרבות וגדילת יתר. כך למעשה הם מורידים סיכון לעששת, אולקוס ודלקות בדרכי השתן.

פוליפנולים - נוגדי חמצון החזקים פי שמונה ויותר מוויטמין C, תורמים להגברת ההגנה ולמניעת נזק לתאים שונים כמו כלי הדם והלב, עור, מוח ועוד.

60 אחוזים מהנשים יסבלו בחייהן מזיהום בדרכי השתן ו-20 עד 33 אחוז מהן יסבלו מהישנות, לעתים כרונית, של הזיהומים הללו. נשים בסיכון לזיהום הן נשים בהריון ובגיל השלישי. נטייה זו קיימת גם אצל נשים צעירות ואצל סוכרתיות ויש לה השלכה על איכות החיים, פגיעה אפשרית בשליטה בדרכי השתן, צורך בטיפול תרופתי אנטיביוטי מתמשך ועוד. מחקרים מודרניים אישרו מדעית שנקטר חמוציות יכול להקטין סיכון להידבקות בדלקות בדרכי שתן אצל נשים בגילאים שונים: צעירות, בגיל המעבר וקשישות. השפעה זו קשורה, כאמור, לרכיבים צמחיים ייחודיים המצויים בחמוציות - פרואנטוציאנידינים. בעוברם לאורך דפנות מערכת השתן, יוצרים הפרואנטוציאנידינים מעין שכבה ביולוגית המונעת הידבקות של חיידקים, בעיקר אי-קולי, לדרכי השתן. הפרעה זו להיצמדות גורמת להחלקת החיידק לאורך מערכת השתן והוצאתו מהגוף ללא יכולת התרבות וגדילת יתר שלו, ולכן הפרואנטוציאנידינים מורידים סיכון לדלקות בדרכי השתן.

טיפ: שתייה של 300 מ"ל (כוס גדולה) של נקטר חמוציות פעם עד פעמיים ביום יכולה, על פי מחקרים, להפחית ב-20 אחוז הדבקה בדלקות בדרכי שתן וב-40 אחוז למנוע דלקות חוזרות.

בתקופות של לחץ, תזונה לא מאוזנת וכן עם הגיל, עולה נטייה להידבק בחיידק ההליקובקטר פילורי. הליקובקטר פילורי (Helicobacter Pylori) הוא חיידק נפוץ המצוי בקיבה אצל רוב האוכלוסייה הבוגרת. חיידק זה הוא הגורם העיקרי להתפתחות דלקת קיבה (גסטריטיס) כרונית ומחלות כיביות (אולקוס) בקיבה.

ב-75-70 אחוז מהסובלים מכיב בתריסריון נמצא הליקובקטר פילורי הגורם לתופעות מטרידות כמו צרבת, כאב באזור הבטן העליונה, גזים ואף נפיחות. נתונים מראים כי ללא טיפול בחיידק, אחד מכל שישה נשאים יפתח מחלת כיב. החיידק פוגע בציפוי המגן שעל דופן הקיבה, דבר שמאפשר לחומצת הקיבה לחדור ולפגוע בדופן ולגרום בה לכיבים. 75-70 אחוז מהסובלים ממחלת כיב יסבלו מחזרת הכיב בתוך שנה. טיפול בחיידק הוא שילוב של תרופות אנטיביוטיות ותרופות להורדת הפרשת חומצת הקיבה. הטיפול המקובל הוא טיפול המשלב אנטיביוטיקה, אך טיפול זה לא תמיד מצליח לחסל או לעכב לחלוטין את החיידק, המפתח לעתים עמידות לאנטיביוטיקה.

תכונתו המיוחדת של מיץ חמוציות בעיכוב היצמדות החיידקים לדפנות דרכי השתן נמצאה יעילה גם במניעת היצמדות חיידק הקיבה הליקובקטר לתאי הקיבה. מיץ החמוציות מונע היצמדות של ההליקובקטר לדופן הקיבה, להחלקת החיידק לאורך מערכת העיכול והוצאתו מהגוף ללא יכולת הדבקה. לשתייה יומית קבועה של מיץ חמוציות יש השפעה מוכחת על מניעת ההידבקות בהליקובקטר בקיבה ובכך הורדת הסיכון להתפתחות דלקות וכיבי קיבה המעלים סיכון לסרטן הקיבה.

מחקר ראשוני שפורסם ב-2005 בעיתון המדעי Helicobacter בדק השפעה של נקטר חמוציות (אושן ספריי) כנגד היצמדות החיידק הליקובקטר פילורי. המחקר בוצע באזור בסין שבו שכיחות סרטן קיבה היא מהגבוהה בעולם, וכ-72 אחוז מהאוכלוסיה הבוגרת סובלת מהדבקה בהליקובקטר הפילורי. במחקר זה נבדקו אנשים שנמצאה אצלם הדבקה בהליקובקטר הפילורי באמצעות מבחן נשימה. מבחן נשימה בודק את כמות הגז הנפלטת כתוצאה מנוכחות החיידק. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות, אחת קיבלה פעמיים ביום כוס נקטר חמוציות והשנייה קיבלה פלצבו. כבר לאחר 35 יום של טיפול הייתה תוצאת מבחן הנשימה שלילית ב-14.4 אחוז בקבוצה ששתתה נקטר חמוציות ורק חמישה אחוזים בקבוצה שלא קיבלה טיפול. תוצאה זו נשמרה גם לאחר 90 יום של טיפול. הבדל זה בין הקבוצות היה כמובן משמעותי. מסקנת המחקר היתה ששתייה יומית קבועה של נקטר חמוציות יכולה לדכא התפתחות הליקובטר פילורי באוכלוסיה. טיפול זה היה יעיל, פשוט, חסכוני וללא כל תופעות לוואי.

קבוצת חוקרים מישראל בדקה לראשונה את ההשפעה של שתיית נקטר חמוציות אצל אנשים הסובלים כבר ממחלה פעילה ומקבלים טיפול אנטיביוטי משולש, המקובל לחיסול החיידק. חשוב לציין כי גם לאחר השמדת החיידק, יש סיכוי של חמישה אחוזים עד 20 אחוז לחזרת החיידק והכיב. 177 מטופלים עם אבחנה של דלקת בקיבה על רקע הליקובקטר שקיבלו טיפול אנטיביוטי זהה, חולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה פעמיים ביום כוס (250 מ"ל) של נקטר חמוציות והשנייה כמות זהה של מיץ רגיל למשך שבוע בזמן נטילת הטיפול ולמשך שבועיים נוספים לאחר סיום הטיפול. שיעור הצלחת הטיפול בקרב הנשים ששתו בזמן הטיפול ולאחריו מנה יומית של שתי כוסות נקטר חמוציות היה גבוה יותר באופן משמעותי (95.2 אחוז) לעומת הנשים ששתו בזמן הטיפול מיץ רגיל (86.8). החוקרים מסכמים ששתיית 500 מ"ל (שתי כוסות) נקטר חמוציות בזמן טיפול אנטיביוטי כנגד חיידק הליקובקטר משפרת את הצלחת הטיפול אצל נשים.

מחקר חדש משנת 2008 מצא כי שתיית נקטר חמוציות יעילה גם בקרב ילדים שנדבקו בחיידק ההליקובקטר, אך עדיין לא סובלים מדלקת פעילה בקיבה בשל החיידק. במדינות מערביות כעשרה אחוזים מהילדים נדבקים עד גיל עשר, כ-15 אחוז מהילדים המודבקים יפתחו כיב והשאר יסבלו לעתים מכאבי בטן. אולם, מצב כרוני אצל ילדים מעלה את הסיכון לסרטן הקיבה בגיל המבוגר. מחקר קליני ראשון מסוגו שבוצע באוניברסיטת צ'ילה במחלקה לתזונה, בדק השפעה זו בקרב 295 ילדים, בגילאי שש עד 16, שאובחנו כנשאים של חיידק זה אך לא סבלו מסימפטומים. מסקנת המחקר הייתה כי צריכה קבועה יומית של כוס נקטר חמוציות יכולה להיות טיפול בעל השפעה משמעותית עבור ילדים הנושאים חיידק הליקובקטר פילורי.

כבר בשנת 1998, מחקר חלוצי שנערך באוניברסיטת תל אביב מצא כי רכיבים המצויים בחמוציות יכולים לעכב ולמנוע היצמדות לשיניים של סוגים מסוימים של חיידקים המצויים בחלל הפה וקשורים בעלייה בסיכון להתפתחות מחלות חניכיים בשל התפתחות פלאק. זאת, ככל הנראה, בהשפעת המנגנון של עיכוב היצמדות כפי שנמצא בדלקות בדרכי השתן.

מחקר קליני ישראלי נוסף משנת 2004 בדק השפעה של שטיפת פה מועשרת במיצוי חמוציות על היגיינת הפה. המחקר מצא כי תוך שישה שבועות של שימוש יומי קבוע במי שטיפת פה המכילים חמוציות, חלה בקבוצת הטיפול ירידה משמעותית בספירת החיידקים בפה לסוגיהם השונים וירידה בספירת החיידקים הכללית בחלל הפה.

מחקר ישראלי ראשון מסוגו מצא כי הרכיבים הפעילים האנטי-חיידקיים המצויים בחמוציות מנעו בתרבית של תאים שהודבקה בווירוס השפעת גם את היצמדותו של הווירוס לדופן התא ובכך מנעו הדבקה. השפעה זו של הרכיבים הפעילים נמצאה כבר במינון הקטן פי 20 מזה המצוי בנקטר חמוציות. אמנם דרושים מחקרים נוספים לאשש השפעה זו, אך מסקנת החוקרים הייתה כי לתכונה זו של החמוציות יכולה להיות גם השלכה טיפולית לגבי וירוס השפעת.

לימור בן חיים היא דיאטנית קלינית.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום תזונה טבעית
פורום תזונה קלינית