תזונת תינוקות: לא להלעיט, להקשיב
תזונה נכונה מתחילה כבר מהרחם וממשיכה בינקות. יש להקשיב לצרכי הילד במקום להאכילו בכל מצב, ולהקפיד על שתייה מספקת ומזון מגוון
כדי לדעת מה התינוק שלכם צריך לאכול כדי לגדול בריא ושמח, צריך להתחיל מהתחלה, בתקופה שבה הוא עדיין עובר בבטן אימו. למעשה, התינוק עובר ברחם תהליך שנקרא Programming (תכנות), שעלול להשפיע על סוג המחלות שמהן יסבול ועל הנטייה להשמנה בגיל מבוגר.
כיום חושבים החוקרים שערך ה-BMI, אינדקס מאסת הגוף, של האם עוד לפני הכניסה להריון הוא גורם המנבא את התפתחות המחלות האפשריות וההשמנה של הילד בגילאים המבוגרים, כמו גם סיבוכים מייד אחרי הלידה. לכן מושם יותר ויותר דגש על הצורך בירידה במשקל עוד לפני הכניסה להריון. עודף משקל או סוכרת של האם בהריון או לפני כניסתה להריון הם גורם סיכון משמעותי לכך שגם הילד יפתח את הבעיות הללו בגיל מבוגר.
חשוב לציין כי עובר בתוך הרחם, בנוסף לרכיבי המזון שהוא מקבל מהאם, מקבל גם איתותים מטבוליים ממנה. אם האם בעלת עודף משקל, גם המערך המטבולי שלה איננו תקין לחלוטין, אז סביר להניח כי גם העובר עלול לקלוט את המסרים המטבוליים הפגומים. במצב זה, התזונה של האם והקפדתה על אכילה בריאה יכולות להווה גורם מתקן עבור התינוק שלה גם בגיל צעיר, אך גם בבגרותו.
הורים רבים חוששים שמא התינוק אינו אוכל מספיק. אין ספק שהזנת התינוק חשובה מאוד לגדילה ולהתפתחות, אך עם זאת, לתינוק יש בדרך כלל אינסטינקט טבעי שקובע את כמות המזון הדרושה לו. הוא "יודע" בדיוק מתי הוא רעב ומתי הוא שבע, מתי לדרוש את האוכל בחוזקה ומתי להפסיק לאכול. הבעיה היא שאנו כהורים מנסים להכניס אוכל בכל הזדמנות, מתאימה או לא מתאימה, מה שעלול להביא חלק מהילדים לאכול כבר בגילאים שלוש-ארבע מעבר לדרישה הטבעית. מתוך האהבה והרצון שהילד יקבל את הטוב ביותר שאפשר, שיקולי ההורים לגבי כמות האוכל לאו דווקא נכונים. כדאי להשאיר לתינוק להחליט מתי להפסיק לאכול, בתנאי כמובן שהוא בריא.
תינוק לא חייב לאכול כל הזמן. אם הילד אינו מראה סימני רעב, אינו בוכה, אז אל תתנו לו אוכל. ואם הוא בוכה, יתכן שהוא צמא, או חש אי נוחות בבטן, ולכן אין צורך מיידי להאכיל אותו. כדאי להרגיע אותו בדרכים אחרת, להרים אותו, לשים אותו עליכם, לשעשע אותו, צריך לבדוק מה מניע אותו לבכות ולא לפתור את הבעיה באוכל. לעתים עצם התעסקות של ההורים באוכל ושכנוע בלתי פוסק לאכול יותר, גורמים אצל הילד להפרעות אכילה כבר בגיל צעיר מאוד. ישנן מרפאות להפרעות אכילה אצל תינוקות רכים, שבהן במקרים רבים הוצאת ההורים מחדר הטיפולים מביאה את התינוקות לאכול באופן רגיל לחלוטין.
כמובן שהאנרגיה דרושה לתינוק לשם גדילה, מטבוליזם ופעילות פיזית, והיא מתקבלת מפחמימות, שומנים וחלבונים. בתהליך הגדילה, המוח של התינוק, המהווה כ-10% ממשקל גופו, משתמש בכ-50% מהאנרגיה.
^^שומן:^^
מומלץ ש-50% מסך הקלוריות הנחוצות לתינוק יבואו משומנים. בנוסף לאספקת אנרגיה, השומן נחוץ לבניית מעטפת התאים, לסיוע בספיגת ויטמינים מסיסים בשומן, לייצור חומרים ביולוגיים חשובים. לא צריך לתת לתינוק מוצרי מזון דלי שומן - השומן חשוב מאוד לגדילתו בשלבי חייו הראשונים. על פי המלצות משרד הבריאות, החל מגיל תשעה חודשים התינוק יכול לאכול מוצרי חלב. מוצרי חלב של 9% שומן מתאימים לילדים קטנים. גם כולסטרול חשוב מאוד לגדילתו והתפתחותו של התינוק, לבניית העצמות (כולסטרול מהווה אבן בניין של ויטמין D). חשוב לציין כי חלב האם עשיר בכולסטרול יותר מאשר פורמולות.
^^פחמימות:^^
מומלץ ש-40% מסך הקלוריות הנחוצות לתינוק יבואו מפחמימות. לקטוזה, הנמצאת בחלב אם ובתחליפי חלב, היא הפחמימה העיקרית שהתינוק מקבל עד גיל ארבעה חודשים.
^^חלבונים:^^
כמות החלבונים המומלצת לתינוק היא 2 גרם לכל קילוגרם משקל. חלבונים מהווים אבני בניין של הגוף. החלבון העיקרי בחלב האם הוא חלבון מי גבינה (whey), המהווה כ-70% מסך כל החלבונים, וקזאין כ-30%. חלבון מי גבינה נספג ביתר קלות, אך ברוב הפורמולות, החלבון העיקרי הוא קזאין.
בהנקה, כמות החלב שהתינוק צורך אינה ידועה, לעומת פורמולה, שם האם יכולה לדעת בדיוק כמה הוא אכל. למרות שאין ספק כי חלב אם הוא האוכל הטוב ביותר עבור תינוק, ההנחיות החדשות של משרד הבריאות גורסות כי מעבר לגיל ארבעה חודשים ההנקה איננה מספקת את כל הדרישות התזונתיות של התינוק. לכן, כבר בגיל ארבעה חודשים כדאי להתחיל להוסיף בהדרגה מזונות מוצקים, כגון מרק ירקות טחון, פירות טחונים, בשר, עוף, ביצים, דגים ודגנים. סיבות נוספות להוספת מזון מוצק ומגוון כבר בגיל זה כוללות פיתוח חוש הטעם, קביעת סדר יום בארוחות והתפתחות תקינה של קומוניקציה, כגון אכילה בכפית או בידיים. כמו כן, קיימת סברה שתוספת של מגוון המזונות כבר בגיל צעיר מקטינה התפתחות אלרגיות למזון. חשוב גם להקפיד על תוספי תזונה הכרחיים, כגון ויטמין D מהלידה ועד גיל שנה, וברזל החל מגיל ארבעה חודשים ועד גיל שנה.
על פי ההנחיות החדשות, תינוק יונק אינו זקוק לתוספת של שתיית מים, אך יחד עם זאת, אפשר לתת כמה טיפות של מים שהורתחו בין הנקה להנקה, כל עוד התינוק עולה במשקל בהתאם לציפיות. אחרי גיל ארבעה חודשים, כשמתחילים להוסיף לתינוק מזון מוצק, אפשר בהחלט לתת לתינוק לשתות מעט מים בין ארוחה לארוחה. לא כדאי לתת שתייה ממותקת, אלא מים בלבד. סביר שילד שטעם שתייה ממותקת לא ירצה לשתות רק מים.
גוף התינוק בנוי מ-75%-70% מים. את כמות הנוזלים היומית, כלומר את כמות הפורמולה ביום בתזונת התינוק עד גיל חצי שנה, צריך לחשב לפי 150-100 מ"ל נוזלים לכל ק"ג ממשקל הגוף. החל מגיל שישה חודשים החישוב צריך להיות 100 מ"ל ל-10 ק"ג הראשונים + 50 מ"ל לכל 10 ק"ג נוספים.
ההנחיה הברורה היא שעד גיל שנה יש להרתיח את כל סוגי המים עבור התינוק. בניגוד לעבר, כשהאופציה היחידה לשתיית מים הייתה הברז במטבח, אנו מוקפים היום בסוגים רבים של מים, בבקבוקים, ממכשירים לסינון ולטיהור ועוד. במים מהברז ישנו אחוז גבוה של סידן ומגנזיום וכן פלואור, אך יחד עם זאת הם עלולים להיות בעייתיים עקב צינורות חלודים או אחוז גבוה של חנקות. לכן, אם מחליטים לשתות מי ברז, יש להקפיד על מסנן איכותי והחלפתו בזמן. אם ההחלטה היא על מים מבקבוקים, אחד הכללים החשובים ביותר שיש להקפיד הוא בחינת הרכיבים המופיעים על תווית הבקבוק: צריכה גבוהה של נתרן עלולה להביא לעליה בלחץ הדם, ולכן הקפידו לבחור מים עם אחוז נמוך של נתרן. ישנם הבדלים של עשרות מיליגרמים מבקבוק לבקבוק. סידן (קלציום) - מינרל החיוני לתהליכי חילוף החומרים בתאים, לבניית העצם והשיניים, לפעילות תקינה של השרירים, ועוד. הקצובה היומית המומלצת של הסידן לתינוקות עד גיל שישה חודשים היא 210 מ"ג, מגיל שבעה חודשים עד גיל שנה 270 מ"ג. מי שתייה הם מקור זמין להשלמתה. המגנזיום חיוני לפעילות של מערכת העצבים, לבניית עצם ושריר, לתהליכי הפקת אנרגיה, וכן לספיגה תקינה של סידן, ועוד. מי שתייה הם אחד המקורות הזמינים למגנזיום. חנקות הן תרכובות חנקן שהימצאותן במים מעידה בדרך כלל על זיהום אורגני. חנקות בריכוז גבוה עשויות לגרום בעיות בריאותיות. בדומה לאירופה ולארה"ב, גם בארץ מומלץ כי ריכוז חנקות עבור התינוקות לא יעלה על 15 מ"ג/ליטר (למבוגרים 45 מ"ג/ליטר). שימו לב כי המים שאתם שותים לא מכילים חנקות.
חשוב מאוד להקשיב לתינוק ולא להכתיב לו הרגלים ותנאים מבלי להתחשב ברצונו.
אולגה רז היא דיאטנית קלינית.
בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:
פורום תזונה קלינית
פורום הנקה