על סגולותיו של חלב כבשים

ההנחיות התזונתיות מתייחסות למוצרי החלב כאל נכס תזונתי שיש בכוחו לשפר את כלל התזונה ולעזור במניעת מחלות. חלב ומוצריו מספקים, נוסף על סידן, רכיבי תזונה חיוניים נוספים כמו: חלבון איכותי, ויטמינים מקבוצה B, ויטמין A, ויטמין D, אשלגן ומגנזיום. רכיבים אלה הופכים את החלב לתחנת כוח תזונתית.

במחקרים נמצא קשר בין צריכת מוצרי חלב לסיכון מופחת לחלות באוסטיאופורוזיס, יתר לחץ דם, אבנים בכליות, סרטן המעי הגס והשמנה. על כן ההמלצות הן לצרוך שלוש מנות חלב ליום לפחות כחלק מתזונה מאוזנת ובריאה.

רוב החלב שאנו צורכים הוא חלב פרה, אולם קיימים סוגים נוספים של חלב, כמו חלב כבשים וחלב עזים. המגמה היום בתזונה נכונה היא הגיוון, לכן כדאי לגוון גם כשזה נוגע לחלב. רוקפור, פקורינו רומאנו ופטה הן גבינות פופולאריות שמיוצרות מחלב כבשים בלבד, אבל מה באמת אנחנו יודעים על הרכבן? כבשים לא מייצרות כל כך הרבה חלב (בערך 1 ליטר ביום), אולם הטלאים שלהן גדלים בקצב מסחרר. מה שמצביע על כך שבכמות הקטנה של חלב הכבשים יש תכולה גבוהה של רכיבים תזונתיים חיוניים. זו גם הסיבה לכך שחלב הכבשים סמיך יותר, מכיוון שכמות המוצקים שבו גבוהה יותר. חלב כבשים עשיר בחלבון, שומן, סידן, אבץ וויטמינים מקבוצה B לעומת חלב פרה וחלב עזים.

קיימים לפחות 24 זנים ידועים של כבשים מייצרות חלב, בעיקר באגן הים-התיכון, כשלכל זן גנטיקה שונה שמשפיעה על תנובת החלב ותכולתו. גם הצמחים שהכבשה אוכלת ועונות השנה משפיעים על הרכב החלב ועל הטעם שלו.

חלב כבשים מכיל יותר סידן ומינרלים חשובים אחרים, כמו אבץ, בהשוואה לחלב פרה וחלב עזים. חשוב לזכור כי סידן ממקור חלבי נספג טוב יותר בגוף וכי נוכחות הלקטוז וויטמין D בחלב מגבירה עוד יותר את ספיגת הסידן. חלב הכבשים מתאפיין ברמה גבוהה של סידן (250-150 מ"ג ל-100 מ"ל לעומת 100 מ"ג סידן ל-100 מ"ל בחלב פרה).

סידן הוא הבסיס החיוני והחשוב ביותר לבניית עצמות ולמניעת אוסטאופורוזיס. הגוף לא יודע ליצר אותו בעצמו ולכן אספקה קבועה שלו מהמזון היא חשובה תמיד. גיל הגדילה הוא הבסיס בו נבנות העצמות שישמשו את הגוף לאורך כל החיים. ולכן שנות הילדות וההתבגרות הינן חלון הזדמנויות בלתי חוזר לבנות עצמות בריאות יותר וחזקות יותר. כשנסגר חלון ההזדמנויות בסוף הגדילה, מה שנותר הוא רק לשמור על מה שהשגנו ולכן צריכת סידן חשובה גם בבגרות.

ויטמינים מקבוצה B (כולל ויטמין B12), ויטמין A, ויטמין D וויטמין E - כולם חיוניים לגוף וכולם מצויים בחלב כבשים, ובכמות גבוהה יותר לעומת חלב פרה.

כמות השומן בחלב כבשים גדולה פי 2 מחלב פרה (7 גרם לעומת 3.5 גרם ל-100 מ"ל חלב בהתאמה). אך לפני שנבהלים מתכולת השומן, חשוב לדעת כי בתוך השומן נמצאים הויטמינים המסיסים בשומן: A ,D ו-E. חלב הכבשים מכיל כמות רבה יותר של ויטמינים אלה לעומת חלב פרה. בחלב הכבשים יש יותר חומצות שומן קצרות ובינוניות שרשרת, שככל הנראה עוזרות בספיגת הלקטוז וכך הוא מהווה יתרון לאנשים עם אי סבילות ללקטוז.

חלב כבשים מכיל כמות גבוהה יותר גם של חלבון לעומת חלב הפרה (6 גרם לעומת 3 גרם ל-100 מ"ל בהתאמה) והערך הביולוגי של חלב הכבשים הוא גבוה. חלב הכבשים מכיל פי 3 יותר חלבוני מי-גבינה לעומת חלב פרה או חלב עזים. חלבונים אלה קלים יותר לעיכול ויש להם יתרונות גם למתאמנים בפעילות גופנית (הם בדרך כלל לא נמצאים בגבינות, אלא בחלב המלא).

אלרגיה לחלבון חלב ואי סבילות ללקטוז הן שתי תופעות שונות מהותית זו מזו ולכל אחת מהן סיבות, שכיחות ומאפיינים אחרים. האבחנה בין שתי התופעות הכרחית לצורך טיפול תזונתי מתאים. חלב כבשים עשוי לעזור לאנשים הסובלים מבעיות אלה.

אלרגיה לחלבון חלב היא תגובה אימונולוגית (חיסונית) לאחד או יותר מחלבוני החלב. היא מופיעה אצל 5%-2% מהילדים בשנות הינקות והילדות המוקדמות ואצל רובם חולפת עד גיל 5 שנים. הטיפול כולל הימנעות מוחלטת מחלב פרה, אולם יש אנשים שיכולים לצרוך חלב כבשים, מכיוון שהחלבונים העיקריים שבו מעט שונים מאלה שבחלב פרה.

חשוב לדעת כי יש אנשים שאלרגים לכל סוגי החלב (כלומר, יש אלרגים לחלב פרה שאלרגים גם לחלב כבשים בגלל הדימיון בין החלבונים) ועל כן יש לנהוג בזהירות ומומלץ להתייעץ על כך עם הרופא.

רגישות ללקטוז (אי-סבילות ללקטוז) אינה אלרגיה למוצרי חלב. אי-סבילות ללקטוז היא חוסר היכולת לעכל כמויות גדולות של לקטוז, כתוצאה ממחסור באנזים לקטאז, המפרק את סוכר החלב (הלקטוז). כאשר הלקטוז אינו מתפרק במעי הדק, הוא מגיע למעי הגס ועלול לגרום בו לתסמינים כמו התנפחות הבטן, גזים, כאבי בטן, בחילה ושלשול. תסמינים אלה נוצרים במערכת העיכול בלבד ולא מערבים תגובה חיסונית.

רוב האנשים עם חסר בלקטאז חווים את התחלת התסמינים בסוף גיל ההתבגרות. ההנחיות התזונתיות החדשות ממליצות לצרוך שלוש מנות חלב ליום לפחות, כחלק מתזונה מאוזנת ובריאה. ההנחיות האלה רואות דווקא במוצרי חלב תחליף עיקרי לסובלים מאי סבילות ללקטוז.

ההמלצות לאנשים עם אי סבילות ללקטוז הן לבחור מתוך קבוצת החלב ומוצריו את המוצרים המתאימים להם או, לחלופין, להשתמש באנזים לקטאז לפני האכילה, אך לא לוותר על קבוצת מוצרי החלב בתפריט בריא ומאוזן.

אנשים עם אי סבילות ללקטוז יכולים לצרוך בדרך כלל חלב דל או נטול לקטוז בארוחה, או כמויות קטנות של לקטוז, המצויות ביוגורט וגבינות קשות יחד עם מזונות נוספים. כמות הלקטוז בחלב כבשים, עזים ופרה דומה מאוד (4.8%, 4.1% ו-4.5% בהתאמה). אולם, כמו בכל גבינה, ככל שהיא מיושנת יותר כך כמות הלקטוז שבה נמוכה יותר.

לאנשים עם אי-סבילות ללקטוז כדאי לנסות חלב כבשים ומוצריו. תכולת הלקטוז נמוכה בגבינות קשות וביוגורט כבשים, שמכיל גם חיידקים פרוביוטיים שעוזרים בפירוק הלקטוז. יש הוכחות לכך שהלקטוז בחלב כבשים נסבל יותר לעומת חלב אחר ולכן שווה לנסות.

שרית עטיה שמואלי היא דיאטנית קלינית ויועצת תזונה למועצת החלב.

בואו לדבר על זה בפורום תזונה קלינית.