ניתוח מעקף קיבה: היום שאחרי

מחקר חדש אשר פורסם ב-25 ביוני 2009 ב- Obesity Surgery מצביע על דחפי אכילה מוגברים טרם הניתוח, איכות חיים ירודה ונטייה להתמכרות כגורמי סיכון נפוצים לעלייה חוזרת במשקל בקרב חולים לאחר ניתוח מעקף קיבה. מחקרים קודמים קבעו כי קיים סיכון לעליה חוזרת במשקל לאחר ניתוח בריאטרי, סיכון המיוחס בחלקו להשפעה סביבתית.

מטרת המחקר הנוכחי היתה לזהות מדדי חיזוי לעלייה חוזרת במשקל, בחולים עם השמנת יתר קיצונית שעברו ניתוח מעקף קיבה.

במחקר לקחו חלק 203 מנותחים שעברו את הניתוח לפני למעלה משנה. בתחילת המחקר בדקו החוקרים את המאפיינים הדמוגרפיים של הנבדקים, את ציוני ה-BDI (Beck Depression Inventory - מדד המעריך עוצמת סימפטומים דיכאוניים) שלהם לפני הניתוח ואת ציוני ה-BSI (Brief Symptom Inventory - מדד סימפטומים פסיכולוגיים קצרי-טווח), וכן השוו את ציוני איכות החיים של המשתתפים לפני ולאחר הניתוח.

תוצאות המחקר הראו כי 79% מהמשתתפים דיווחו על עלייה כלשהי במשקל שנה לאחר הניתוח (160 מתוך 203), מתוכם 15% רשמו עלייה משמעותית במשקלם. מדדי החיזוי העצמאיים לעלייה חוזרת במשקל כללו דחפי אכילה מוגברים, ירידה חמורה באיכות החיים לאחר הניתוח וחשד לשימוש באלכוהול או בסמים.

במחקר נמצא כי משתתפים שעקבו בקפידה אחר מצבם היו בסיכון נמוך יותר לעלייה במשקל לאחר הניתוח הבריאטרי. למרות שנמצא קשר הפוך בין תדירות ביקורי המעקב לאחר הניתוח ובין העלייה במשקל, מדד זה לא היה מובהק סטטיסטית בניתוח הרב משתני.

החוקרים מסכמים כי גורמי סיכון לעלייה חוזרת משמעותית במשקל לאחר ניתוח בריאטרי, כוללים דחפי אכילה מוגברים לפני הניתוח, איכות חיים נמוכה וחשש להתמכרויות. בנוסף, נמצא קשר בין ניטור עצמי הדוק לבין סיכון נמוך יותר לעלייה במשקל. לפיכך כותבים החוקרים כי ניתן לחזות עלייה חוזרת במשקל לאחר הניתוח, לפחות בחלקה, כבר במהלך ההערכה הטרום ניתוחית, ולנקוט צעדים על מנת לצמצם סיכון זה.

מחקרים מלמדים על כך שמעקב ארוך טווח של צוות רב תחומי: רפואי, דיאטני ופסיכולוגי הכולל תהליך של ליווי, תמיכה ולמידה יכול להעצים ולהעמיק את ההשלכות השונות של ניתוח להרזיה בשינוי אורח חיים ויציאה ממעגל ההשמנה.

לאחר הניתוח, אדם עובר תהליך הכולל מספר שלבים. בכל אחד מהשלבים יש צורך במעקב, תמיכה ולמידה מחודשת, אשר מקבלים מענה מתאים בקבוצת התמיכה.

בשלב הראשון, אשר מתרחש בפרק זמן של מספר שבועות לאחר הניתוח, יש בדרך כלל תחושת התעלות, הנאה והתפעלות מהירידה המשמעותית בתחושת הרעב, מהמהירות בה מגיעה תחושת השובע, ומחוסר הרצון לזלול כמו בעבר.

תחושות אלה מלוות בדרך כלל בקילוגרמים הנושרים במהירות, אשר יחד מעצימים את חווית הסיפוק. בשלב זה, החוויה היא של שינוי רב-מערכתי ונפשי כמו גם גופני ופיזיולוגי, והיא כוללת התוודעות לתחושות רגשיות וגופניות חדשות, והרגשה של שינוי והשתנות עצמית.

פעמים רבות, מכלול רגשי וגופני זה נחווה כמספק ונעים משום שהוא עונה על משאלה ארוכת ימים להצליח במשימה של יצירת שינוי גופני וירידה במשקל. עם זאת, יחד עם התחושות המענגות והנעימות שמביא איתו השינוי, יש לעתים גם תחושות של התרגשות מלווה בחששות.

לעתים עולות תהיות האם לחלוק את החוויה של הניתוח עם אחרים וחששות בנוגע להתמודדות עם ההבדלים בכמויות המזון לפני ואחרי הניתוח.

בשלב השני, אשר מתרחש בטווח זמן של כמספר חודשים לאחר הניתוח, תהליך ההסתגלות נמצא בעיצומו. מתחילה הפנמה באשר לשינוי שהביא איתו הניתוח וישנה התחלה של התלבטות מוחשית ופרקטית באשר לדרכים בהן יש להתאים את אורח החיים. לדוגמא, התאמה של שעות העבודה וסגנון העבודה למגבלות ולדרישות האכילה שמציב ניתוח ההרזיה. בנוסף, יש התחלה של התמודדות עם נושאים שונים הקשורים ליחסים חברתיים ובין-אישיים שמושפעים מהניתוח.

ככל שחולפים החודשים מתרחשת ירידה משמעותית במשקל אשר מביאה איתה תגובות חברתיות, מחמאות ושאלות. הדים חברתיים אלה מעצימים את תחושת השינוי הפנימי ומעוררים הרגשה נעימה יחד עם חשש מלאבד את מה שהושג עד כה. בנוסף, מתחיל להזדחל שינוי בתפיסת העצמי, בדימוי הגוף, בערך העצמי ובמסוגלות שלך להצליח לרזות.

ישנן ציפיות של אחרים ממך, באשר לכמויות וסוגי האוכל הנהוגים בבית ובמשפחה. "אנחנו רגילים שאתה מבקש לפחות שתי תוספות, מה קרה שאתה לא רוצה פתאום?" כמו כן, עולות שאלות בנוגע לסוגי מזונות, התמודדות עם אכילה בחברה, באירועים, במסיבות וכדומה. עולה השאלה כיצד להתמודד עם מצבים רגשיים שונים: מצבי לחץ, מתח, דאגה בלי או עם אוכל ועוד ועוד. שאלות אלה מציבות את האדם בעמדת התמודדות מתמדת עם תחושותיו והתלבטויותיו הפנימיות יחד עם הציפיות והיחס שהוא זוכה אליו מסביבתו.

בשלב השלישי, אשר מתרחש כשנה ואילך לאחר הניתוח מתחיל שלב של מאמץ לצורך שימור השינוי שהושג. בשלב זה, עשויים לשוב ולעלות ביתר שאת משאלות לאכילת כמויות מזון גדולות כפי שנהג האדם לאכול בעבר.

טבעי שיעלו ויופיעו גם געגועים לתקופה של העדר המגבלה באכילה, מחשבות על איך משמרים את השינוי שהושג ולא מעלים שוב את כל המשקל שירד, איך מצליחים ליהנות מהנאות החיים מבלי להרגיש כי חלק משמעותי בהן אבד עם ההפחתה בכמויות המזון, איך מרגישים באמת "רזה בגוף רזה" במקום לנצח "שמן בגוף רזה".

תהליכים אלה הינם מורכבים עד מאוד. יש המצליחים להתמודד בעצמם בכל התחומים הללו ללא עזרה ותמיכה מקצועית. יחד עם זאת, ניסיוננו מלמד כי השתלבות בקבוצת תמיכה אשר מאפשרת לעבד ולהתמודד עם נושאים אלו, מעניקה לאדם העובר ניתוח להרזיה הזדמנות לחולל שינוי משמעותי בחייו, שינוי אשר ישמר את ההישגים הגופניים והנפשיים שהשיג למשך כל חייו.

מעבר לכך, המשתתפים בקבוצה עוברים תהליך פנימי שכולל התמקדות בקשר שכל אחד יוצר בין מצב רגשי לאוכל, בחינת התפקיד שממלא האוכל בחיינו, למידת דרכים שונות להתמודדות עם מצבים רגשיים שונים בלי אוכל ועוד.

הטיפול כולל פיתוח יכולת לבקרה עצמית, תוך לימוד ההבחנה בין אכילה אוטומטית לאכילה מודעת, למידת הרגלי אכילה בריאים ועוד. הקבוצה מספקת תמיכה, ליווי ועזרה בסוגיות שונות לאחר הניתוח ומעניקה את התמיכה הנדרשת בשלבים השונים לאחר הניתוח.

המפגשים הקבועים עם אנשים שונים אשר עברו בעצמם את הניתוח, תוך קבלת תמיכה פסיכולוגית ותזונתית מספקים מענה חשוב באמצעותו ניתן לרדת במשקל ולהצליח לשמור על המשקל החדש לאורך זמן.

ד"ר אסנת רזיאל היא כירורגית מומחית בניתוחי הרזיה, המנהלת הרפואית של מלב"י - המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר, מקבוצת אסיא מדיקל במתחם אסותא החדש.

בואו לדבר על זה בפורום שרוול קיבה וניתוחים בריאטריים - כירורגיה ותזונה.