השמנת יתר והפרעות אכילה

מקובל לחשוב כי הפרעות אכילה הן נחלתן הבלעדית של נערות דקיקות חולות אנורקסיה, אולם בפועל הן נפוצות יותר בקרב אנשים שמשקלם תקין או גבוה מדי. הצירוף בין השניים עולה בהתמדה. בולמוסי זלילה, דיאטות רעב, הקאה מאולצת ושימוש מופרז בחומרים משלשלים - כל אלה אשמים, ולו חלקית, במגפת השמנת היתר בקרב נשים צעירות. כך טוען מחקר אוסטרלי, המראה שהתנהגויות אלה מתלוות במידה גוברת והולכת למשקל יתר.

חלה עלייה הן בשיעורי משקל היתר והן בשיעורי הפרעות האכילה בין השנים 1995 עד 2005, אך הסיכויים ללקות בשני אלה בו זמנית עלו מהר עוד יותר, אומרת פיליפה היי, פרופסור לבריאות הנפש בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מערב סידני ומנהלת המחקר, שנערך בקרב 6,000 איש.

הממצאים העלו שהמסרים הרגילים לשמירת משקל, אכילה מתונה ופעילות גופנית, מחטיאים בדרך כלל את המטרה בדור של נשים אשר כבר נלכדו בהתנהגויות אכילה קיצוניות, בהיותן מונעות על ידי חרדות דימוי גוף. תחת זאת, על הרופאים לשאול ישירות את בעלי משקל היתר אם נתקפו אי פעם בולמוסי זלילה או גרמו לעצמם להקיא. אם התשובה חיובית, יש להציע להם תמיכה פסיכולוגית.

"לאנשים יש לעתים קרובות סטריאוטיפ בנוגע להפרעות אכילה, של נערה דקיקה חולת אנורקסיה", אמרה פרופסור היי. אך התנהגויות כגון זלילה, הקאות ושימוש בכדורי הרזיה או במשלשלים משפיעות, בדרך כלל, יותר על אנשים שמשקלם תקין או גבוה מדי.

המחקר מצא שאחד מ-30 מבוגרים הוא בעל משקל יתר וגם לוקה בהפרעת אכילה חמורה - עלייה של יותר מפי ארבעה בעשר שנים. אף שנשים צעירות הן עדיין המועדות ביותר, הצירוף נמצא בעלייה גם בקרב גברים ובכל הגילאים. בולמוסי זלילה, המוגדרים כאכילה מופרזת בלתי נשלטת, היו הנפוצים ביותר, ולאחריהם דיאטות ללא אכילה כמעט.

"אנו יודעים שבעיות משקל ודימוי גוף נמצאות בעלייה בקרב אנשים צעירים, המייחסים לכך חשיבות רבה", אמרה פרופסור היי, "ולכן הם עושים מאמצים קיצוניים לרדת במשקל. אך הפרעות אכילה מורידות את הסיכוי לרדת במשקל, ויעדים לא מציאותיים, שבהם כל דבר פחות מרזון נחשב כישלון, פירושם שנשים צעירות בעלות משקל יתר עלולות להחמיץ את היתרונות הבריאותיים של ירידה מתונה במשקל, כגון שיפור בלחץ הדם או בתנגודת לאינסולין".

"כדי להיעשות רזים, אנשים בעלי משקל עודף גבוה צריכים לגרום לעצמם להיות חולים", הוסיפה פרופסור היי, שמחקרה מתפרסם בגיליון מרץ 2009 של הביטאון הרפואי הבינלאומי בתחום הפרעות האכילה (International Journal of Eating Disorders). קשה לנשים כאלה לקבל תחושת הישג משינויים מתונים לטווח ארוך בהרגלי התזונה והפעילות הגופנית שלהן. "רוב האנשים אינם מזכירים הפרעות אכילה," היא אומרת. "צריך לשאול אותם על זה".

מכיוון שתופעה זו מקשה מאוד על הירידה במשקל, אפשר שהיא אחראית לעלייה הגדולה במשקל יתר בקרב נשים צעירות.

מחקר אוסטרלי אחר הראה שנשים בשנות העשרים לחייהן עולות במשקל מהר יותר מכל קבוצה אחרת. המחקר האורכי, שעקב אחר 40,000 נשים, מצא שנשים בסוף שנות ה-20 שלהן העלו, בממוצע, חמישה קילוגרמים בשבע השנים הקודמות עלייה גדולה יותר משל נשים באמצע החיים.

כריסטינה לי, פרופסור לפסיכולוגיה של הבריאות באוניברסיטת קווינסלנד וחוקרת במחקר זה, אומרת שנשים "נדחפות לשני כיוונים" על ידי האידיאליזציה של הרזון מחד והפרסומת והזמינות הרבה של מזונות עתירי קלוריות מאידך. לדבריה, הפרעות אכילה מפותחות הן רק הקצה הקיצוני של רצף של יחסים לא בריאים עם מזון, הכוללים בולמוסי זלילה ודילוג על ארוחות מדי פעם.

הפרעות אכילה נפוצות מאוד בקרב הסובלים מהשמנה קיצונית הפונים לניתוח להרזיה. חשוב עד מאוד לאבחן הפרעות אכילה עוד בטרם הניתוח ולטפל בהן לאחר מכן. הפרעות אכילה כגון אכילה רגשית, בולמוסי זלילה ונשנושים לכל אורך היום מציבים אתגר טיפולי גדול בפני המטופל והצוות הרב-תחומי.

הטיפול בהפרעות האכילה נעשה בשיטה הקוגניטיבית-התנהגותית. בשיטה זו המטופל לומד מחדש כיצד להתנהג בכל מצב שיהווה עבורו אתגר גדול לאחר הניתוח: מסיבות עם חברים, שהייה בבתי מלון, ארוחה במסעדות "הכול כלול" ומקרר מלא כל טוב. הטיפול מקנה כלים פשוטים להתמודדות עם לחצי היום-יום, בלי להשתמש באוכל כפיצוי לכל רגש מכביד. הוא מנתב את המטופל לכלים בריאים להתמודדות ומלמד דרך חדשה של תזונה בריאה ואורח חיים איכותי ובריא.

ד"ר אסנת רזיאל היא כירורגית מומחית בניתוחי הרזיה, המנהלת הרפואית של מלב"י, המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר מבית אסיא מדיקל.

בואו לדבר על זה בפורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית.