תזונה: אל תעבירו את המלח

(0)
לדרג

מלח מצוי במאכלים רבים גם אם לא השתמשנו במלחייה. עודף מלח עלול לפגוע במערכות הגוף, לכן כדאי להתרגל לצרוך ממנו פחות. עוברים לפלפל

מאת: מיכל לזרוביץ

ידוע שמלח (נתרן) מעלה לחץ דם, מגביר את הסיכון לפרוסטטה ואבנים בכליות ותורם להתקפי לב ולשבץ. מצד שני הנתרן חיוני לשמירה על מאזן הנוזלים בגוף. הגזמה בצריכת הנתרן בהחלט עלולה להזיק לנו, לכן המלח נחשב חרב פיפיות.

למרות כל זאת, כ-60% מהאוכלוסייה נוהגים להמליח את המזון בכל ארוחה. בנוסף, מלח נפוץ במרבית המזונות שאנו קונים, אפילו בלי לדעת, אלא אם כן אנו מתעקשים לבשל הכול בכוחות עצמנו וגם זאת ממוצרים טבעיים וטריים בלבד. בתעשיית המזון מקובל להוסיף נתרן למזונות רבים למטרות שימור, לשיפור הטעם וכן כאמצעי להוצאת נוזלים.

חותכים בכמויות

אפשר בהחלט להרגיל את עצמנו להוריד את כמויות המלח בהדרגה. המלח הרגיל הוא מלח שולחני המכיל בדרך כלל נתרן כלורי. מלח בריא יותר הוא כזה המכיל כמות רבה יותר של אשלגן יחסית לנתרן. מלח בריא מופק ממלח ים אטלנטי שאינו עובר עיבוד, שימור או זיקוק. לחילופין, מלח בריא יכול להיות מופק גם מטחינת שורשים. המלח גורם לשחיקת רגישותן של בלוטות הטעם, לכן מומלץ להקפיד שילדים לא יצרכו כמויות מלח גדולות בצעירותם, אחרת כמות המלח שיצרכו בתקופה הבוגרת שלהם תהיה גדולה יותר.

מוצרים בעלי עודף נתרן שמומלץ להימנע מהם:

משקאות: למשל, מיץ עגבניות משומר.

שומנים: רוטב בשר, חמאת בוטנים ורטבים לסלט.

מזון חלבוני: בשר, דגים (מעושנים, משומרים או מעובדים), גבינות מלוחות או מעושנות.

חטיפים מלוחים: צ'יפס, פופקורן, פיצוחים מלוחים וקרקרים.

ירקות: ירקות משומרים, זיתים משומרים וכבושים במלח.

מרקים: אבקות מרק, מרקים משומרים, מיובשים או מרקים אינסטנט.

תבלינים: מלח שולחני, קטשופ, רוטב סויה, רוטב ברביקיו, צ'ילי, חרדל מוכן.

הכמות המומלצת של מלח היא עד 10 גרם ליום למבוגרים (בכפית אחת יש 6 גרם מלח, מתוכם 2.4 גרם נתרן). עבור ילדים הכמות היא כמחצית (תלוי בגיל). אבל, מרבית הנתרן שאנו צורכים איננו מהמלחייה אלא מסך המזון שאנחנו צורכים.

תחליפים בריאים למלח שיכולים להקל על מערכות גופנו:
להחליף את התיבול במלח בעשבי תיבול ותבלינים אחרים, כמו אורגנו, פטרוזיליה, סלרי, כוסברה, בזיליקום, פפריקה, לימון, שום, אגוז מוסקט, זעתר, בצל, פלפל שחור ועוד.

מלח ים אטלנטי כתחליף למלח ים שולחני מכיל יותר אשלגן ופחות נתרן.

Kelp - סוג של אצת ים המכילה רק 18% סודיום כלוריד.

מיסו - מוצר המבוסס על פולי סויה ומשמש חומר תיבול מלוח. מכיל רק 12% סודיום כלוריד, 20%-15% חלבון, 8%-5% שומן ו-22%-12% פחמימות.

טיפים להימנעות מצריכת יתר של מלח:

חפשו את מקור המליחות בתוויות כאשר אתם עורכים קניות: סודיום גלוטמט, מונוסודיום גלוטמט, מלח. יש לחפש את הנתרן (סודיום) בתוויות. רוב המזונות אינם אמורים להכיל יותר מ-400 מ"ג נתרן ל-100 גרם, וניתן לבחור בין המוצרים השונים את המוצר עם כמה שפחות נתרן (מלח). כדי שמזון ייחשב "דל נתרן" עליו להכיל, על פי ההגדרה, לא יותר מ-100 מ"ג נתרן ל-100 גרם מזון.

הכשרת בשר כרוכה בשימוש רב במלח. הדרך הנכונה היא להשרות את הבשר כשעה וחצי במים רגילים או להרתיח את הבשר למשך כשתי דקות. את המים מומלץ לשפוך ולהחליפם לפני הבישול.

מיכל לזרוביץ (ND) היא נטורופתית ואירידולוגית, מומחית ברפואה טבעית. לאתר של מיכל לזרוביץ - לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת עור טבעית וקוסמטיקה טבעית.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום