ט"ו בשבט הגיע: פירות יבשים

פירות יבשים מהווים תחליף טוב ובריא לממתקים, אולם חלקם מאד משמינים. למרות שניתן כל השנה לאכול אותם, בט"ו בשבט, כחלק ממנהגי החג, צריכתם עולה באופן ניכר. כפי שניתן להבין משמם, פירות יבשים הם פירות שעברו תהליך ייבוש, עובדה שמשפיעה הן על טעמם והן על הערכים התזונתיים שלהם.

"פירות יבשים מכילים כמות גדולה של סוכר ביחס לפרי הרגיל - פרי יבש הוא מזון מרוכז", אומרת מיכל וינברגר, דיאטנית קלינית. "המתיקות של הפירות היבשים נובעת מהעובדה שהוציאו מהפרי הטרי את נוזליו, ובדרך זו תוכנו רוכז פי 5, כך שכמות הסוכר נשארה. לכן גם הערך הקלורי של הפירות גדול פי 5 בהשוואה לזה של פרי רגיל".

וינברגר מסבירה שחלק מהפירות היבשים עברו את תהליך הייבוש באופן טבעי, בסיועה של השמש, אך מרביתם, בעולמנו התעשייתי, עוברים זאת באמצעות תהליך ממוכן של הפעלת תנורים בחום נמוך לאורך זמן רב, וכתוצאה מכך הם עלולים להכיל חומרים משמרים (גופרית).

חלק גדול מהוויטמינים כבר אינו זמין בפירות יבשים, לרבות ויטמין C, היות והם לא שורדים את פעולת הייבוש, ובנוסף לכך, פירות יבשים עלולים להקשות על העיכול ולגרום לשלשול.

למרות הבעייתיות בתהליך הייבוש, לפירות יבשים יש יתרונות רבים מלבד טעמם: "הם מתאימים כמקור אנרגיה מצוין לסובלים מתת משקל, והם מהווים אנרגיה זמינה ונוחה בזמן פעילות גופנית ארוכה", אומרת וינברגר. "כמו כן, הם מסייעים במצבי עצירות - בייחוד שזיפים, תאנים ותמרים, וניתן להשרות אותם במים רותחים במהלך הלילה ולשתות בבוקר את המים. החומר הפעיל בשזיף, למשל, יוצא למים, כך שבעצם אין צורך לאכול גם את הפרי בכדי להשיג תוצאות. חלקם עשירים בויטמינים ומינרלים כמו אשלגן, ויטמין A וויטמין B, ובנוסף, שילוב פירות יבשים בתבשיל תורם להמתקתו - מה שעשוי לסייע בהפחתת הצורך במשהו מתוק בסוף הארוחה".

בשנים האחרונות, בעזרת טכניקות מתקדמות, מייבשים גם פירות גדולים כמו אננס ופפאיה שהיו בעבר פחות נפוצים.

וינברגר מציינת כי "בדרך-כלל בצריכת פרי רגיל אנו מסתפקים בפרי אחד, מקסימום בשניים, אך בפרי יבש קשה להפסיק לפני שאוכלים לפחות 4-5 פירות, כך שאנו צורכים יותר סוכר. אם המטרה היא משהו מתוק, אפשר לשלב פרי יבש עם אגוז או שקד, וכך לאכול משהו שקרוב יותר לממתק מאשר לפרי רגיל". מבחינה בריאותית, היא מציינת כי עדיף לצרוך את הפירות שלא הוספה להם תוספת סוכר. "אם המטרה היא לשפר עצירות", היא מוסיפה, "השזיפים מנצחים; אם המטרה היא העשרה באשלגן - אכלו בננה; כשהמטרה היא דווקא אנרגיה - האננס והפפאיה מומלצים. פחות קלוריות מכילים התפוחים, התאנים והשזיפים".

רבים נוהגים לכלול את הפיצוחים בקטגוריית הפירות היבשים, אולם יש להבדיל בין פירות יבשים שמקורם בפירות ומכילים סוכרים פשוטים, לבין הפיצוחים, ששייכים לקבוצת השומנים מבחינת הרכבם, ומכילים כמויות גדולות של שומן. "אגוזי המלך הם היחידים שמכילים אומגה 3", אומרת וינברגר, "שקדים מכילים כמויות יפות של סידן, אגוזי לוז ופקאן מכילים חומצות שומן חד בלתי רוויות, ובוטנים מכילים כמות יפה של חומצה פולית. חשוב לצרוך אותם בצורה הטבעית ולשים אותם במקרר כדי לשמור על הערך התזונתי". עוד היא מוסיפה כי "הפירות היבשים שמקורם בפירות טריים, אינם מכילים שומן, אך כאמור, מכילים כמויות גדולות של סוכר (מעל 50%), ולכן עודף הסוכר שבהם הופך לשומן בסופו של דבר".

במסגרת תפריט מאוזן ובריא לשמירה על משקל מומלץ לצרוך שלוש מנות פרי ביום, כאשר את הפרי הטרי ניתן להמיר לפרי יבש, אולם יש לשים לב לכמויות, ולזכור שמנת פרי יבש קטנה יותר ממנת פרי טרי. 1 תאנה יבשה = 1 תמר יבש = 2 שזיפים מיובשים = מנת פרי טרי. "במידה שאין בעיית משקל ניתן לשלב כמויות גדולות יותר", אומרת וינברגר, "אך יש להיזהר מכמויות גדולות מדי בבת אחת כדי שלא יעמיסו על העיכול. לגבי הפיצוחים - אם אין בעיית משקל, והם בצורתם הטבעית, אין הגבלה. במידה ששומרים על המשקל, יש ללמוד לשים גבול - חופן אחד או 7-8 פיצוחים בודדים". לגבי העוסקים בספורט, וינברגר ממליצה לצרוך לפני, תוך כדי או אחרי פעילות אינטנסיבית - באופן הזה הפרי ייתן "זריקת אנרגיה וסוכר". למי שרוצה לעלות במשקל מומלץ לאכול אגוזים, מכיוון שהם מכילים שומנים טובים בכמות גדולה וויטמינים ומינרלים חשובים.

בואו לדבר על זה בפורום תזונה קלינית.