תזונת ילדים - בררנים קטנים

כשילדינו נולדים, ולעיתים אף במהלך ההריון, אנו מתחילים לחלום על ארוחת ערב משפחתית. בחלום, ההורים מכינים מגוון מאכלים בריאים, מושכים ומגרים, והילדים אוכלים בהנאה. בפועל, אנו מתוודעים לילד הפרטי שלנו, ילד רזה, שממעט לאכול, שרוב עולמו זה משחק ולצערנו כמעט שאינו משאיר בסדר היום שלו מקום לארוחה. בסיום ארוחתו של ילד כזה, כיסא האוכל, הרצפה או השטיח מלאים במזון שרק בחלומותינו הוורודים ייכנס לקיבתו.

משפט כמו, "זה לא משנה מה הילד יאכל, העיקר שמשהו ייכנס לפה" כבר אינו בא בחשבון עקב אכילת קלוריות "ריקות" חסרות ויטמינים ומינרלים, ועקב פרסום נתונים מדאיגים על מגפת ההשמנה העולמית אשר איננה פוסחת על דור הילדים. בנוסף, קיים פחד מפני יצירת הרגלי אכילה לקויים שעלולים להתפתח להפרעות אכילה בעתיד. האכילה הבררנית של הילדים נקראת בז'רגון המקצועי picky eater. אם מחברים אותה להפרעות האכילה של ילדים, מחקרים מצביעים על תופעה בשכיחות של כ-25% אצל ילדים ופעוטות.

לתופעה יש גם הסבר פיזיולוגי: ילדים עד גיל שנה משלשים את משקל הלידה שלהם. גדילה אינטנסיבית כזו לא יכולה ולא אמורה להתרחש החל מגיל שנה, כך שבאופן טבעי כמות המזון שלה הילד זקוק יורדת. נוסיף לזה את הפעילות המתמדת שבה הילד מצוי במשך שעות הערות שלו, הגורמת לישיבה מתמשכת של 20 דקות, זמן הארוחה, להיראות בלתי הגיונית.

אנו לוקחים בחשבון שתפקידינו היחידי הוא לקנות מזון איכותי, להכין אותו בצורה בריאה, להגיש בצורה צבעונית ומושכת. שאר העבודה מוטלת על הילד. אל לנו לקחת את האשמה או הקרדיט על מה וכמה נאכל. הילד נולד עם היכולת לבחור את סוג המזון לפי צרכי הגוף, לאכול אותו בזמן שהגוף זקוק לו ובכמות שהגוף מאותת לו. הוא יקבל את כל אבות המזון שהוא צריך לשם גדילה, התפתחות והישרדות. מה בכל זאת כדאי לדעת על מנת לפתח גישה יעילה להזנת הילד?

ילדים אינם עקביים בתזונתם: כפי שתנודות ההתנהגות של הילד משתנות ובלתי צפויות, כך גם העדפות האכילה שלו. לפעמים הילד אוכל ארוחות שלמות וגורם לנחת אצל ההורים, ולמחרת מתגלה ההפך הגמור. ביום אחד הוא מאוד אוהב מעדנים ואוכל שלושה, ולמחרת עושה פרצוף חמוץ רק למראה המעדן מרחוק. לילדים יש מנגנון פנימי המאזן את צריכת הקלוריות שלהם, אך לא בצורה יומית. על ההורים או המטפלים להמשיך ולעודד את הילד לצרוך מזון בריא גם ביום המסתמן כבעייתי.

הציעו מזון מגוון: מחקרים מצאו כי יש להציע לילדים 12-8 פעמים מזונות מסוימים עד שיעיזו לטעום מהם. אל תתייאשו מן המזונות שנראים לכם חשובים, הציגו אותו לפעוט או לילד בצורה שתיראה מושכת. הכניסו מזונות שונים למגשית קוביות קרח, למגש מאפינס או לצלחת מחולקת. תנו למזון שמות מעניינים: פרחי ברוקולי, גלגלי בננה, מקלות גזר מבושל, סירות תפוח עץ, אבני לחם וכדומה. אם לילד קשה לשבת על כסא ולאכול ארוחה שלמה, הניחו את המגשית במקום שבו נוח לילד המתרוצץ לאכול. אל תרוצו עם המגש אחריו בבית - כשירצה נגיסה נוספת, הוא ידע איפה לחפש אותה.

ילדים אוהבים לטבול: ישנם ילדים שאוהבים לערבב מזונות ולהיות פעילים באכילה. להם תציעו לטבול את המזון בגבינה, חומוס, יוגורט, ממרח אבוקדו או טחינה. מצד שני, ישנם ילדים שיגעלו רק מלראות זאת, הטבילה תהרוס להם את האסתטיקה של המזון ויחד איתה גם את הסיכוי להכניס משהו לפה. כדאי להכיר את הילד, לנסות מספר פעמים אך לא ללחוץ עליו.

ילדים אוהבים למרוח: הרבה ילדים אוהבים לשחק עם האוכל, למעוך ולמרוח אותו גם על המגש. תנו לילד סכין פלסטיק או כפית והראו לו איך למרוח גבינה על לחם, קרקר אורז או חתיכות פרי.

הרכב אחוז אבות המזון בתפריט היומי של הילדים שונה מזה של המבוגר. כמות השומן שהילד זקוק לה גדולה יותר, כמות הסיבים התזונתיים שהילד זקוק לה קטנה יותר. מכאן גם שכמות הירקות דלי הקלוריות שהילד זקוק לה נמוכה ביחס לרכיבי מזון אחרים. הירקות גם נראים לילד פחות מושכים מפסטה, פירות או מעדן. אז איך בכל זאת לתת לירק את המקום הדרוש לו? נסו לגדל עם הילד באדמה או באדנית בבית עגבניות, שעועית ירוקה, צמחי תבלין וצמחים אחרים. הילד יכיר את הצורה הבוטנית של הצמחים ואולי ירצה להתנסות בטעמם. נסו גם להרגיל את הילד מגיל צעיר כי הירק מצוי בכל מקום, באורז, בפסטה בקציצות ובמרק. במידה שהילד אוכל מעט מאוד ירקות ופירות, כדאי להשלים את התזונה במולטי ויטמין לילדים.

במחקרים נמצא כי בסופו של דבר, רוב המזון הנאכל של הילד מורכב מאוכל המוגש בבית, כלומר מתפריט המשפחה, וזה גם הגיוני. בבית שלא נהוג בו לאכול דגים, רוב הסיכויים שגם הילד לא ידע ליהנות מדגים. במשפחה שאוכלת ירקות בכל ארוחה, גם הילד יהיה סקרן ויחקה את תזונת הוריו.

אי אפשר לדרוש מילד שיסגל לעצמו הרגלי אכילה נכונים, אם שאר בני הבית אינם נוהגים באותה צורה. ילד יזהה סלידה של ההורים או האחים הבוגרים מהריח, הצבע או הצורה של המאכל ולא יסכים לטעום ממנו. אם החלטתם לאכול נכון, הכלילו את המהלך על כל בני הבית ובמיוחד עליכם, ההורים, כנותני דוגמה אישית. אולי בהתחלה ייקח זמן עד שיצטרפו אליכם, אך זה יקרה. אל תוותרו על לפחות שלוש פעמים בשבוע ארוחת ערב בהרכב משפחתי, ההשפעה על התזונה תהיה הדדית.

עינת ששון היא הדיאטנית הראשית של חברת צנטרום.

בואו לדבר על זה בפורום הפרעות אכילה בגיל הרך.