נשים: דליפת שתן והשמנת יתר

"אי נקיטת שתן" היא דליפת שתן לא רצונית, ובאנגלית Urinary Incontinence. קיימים מספר כינויים לתופעה כגון: "אובדן שליטה", "בריחת שתן" "ודליפת שתן". בעיות שליטה בשלפוחית יכולות להתלוות לסימפטומים שונים, כגון דחיפות ותכיפות במתן שתן וצניחת דפנות הנרתיק (צניחת שלפוחית, רחם או רקטום). הבעיה שכיחה מאוד ופוגעת משמעותית באיכות החיים. אחת מכל שלוש נשים חווה אי נקיטת שתן במהלך חייה., אך למרות השכיחות הגבוהה, מיעוט החולות (רק 5%) פונות לעזרה רפואית, יתכן שבגלל מבוכה או הסטיגמה הכרוכה בכך. מחקרים מראים שזמן ההמתנה הממוצע עד הפניה לעזרה רפואית הוא שש עד תשע שנים.

קיימים מספר סוגים של אי נקיטת שתן בקרב נשים:

אי נקיטת שתן במאמץ (Stress Incontinence) מתאפיינת בדליפת שתן בעת עליית לחץ תוך בטני, כגון בעת שיעול, עיטוש, צחוק או פעילות גופנית. אי נקיטת שתן במאמץ נגרמת מאובדן התמיכה הטבעית של השופכה או עקב פגיעה בשריר הסוגר הטבעתי הנמצא בין שלפוחית השתן והשופכה.

אי נקיטת שתן בדחיפות (Urge Incontinence) מתאפיינת בצורך עז ופתאומי להשתין מבלי יכולת לעצור את תהליך ההשתנה. המנגנון הוא למעשה התכווצות לא רצונית של שריר שלפוחית השתן. הגורמים לכך רבים, כגון מחלה נוירולוגית (לאחר שבץ מוחי, מחלת פרקינסון), הגדלה של הערמונית אצל גברים או עצירות כרונית. ברם, אצל מרבית הנשים הסובלות מהתופעה לא ניתן לזהות את הגורם.

אי נקיטת שתן מעורבת (Mixed Incontinence) - שילוב של אי נקיטה במאמץ ובדחיפות. כשליש מהנשים עם אי נקיטת שתן סובלות מסוג זה של בעיה, הקשה ביותר לטיפול.

אי נקיטת שתן עקב הצטברות שתן עודפת בשלפוחית (Overflow Incontinence) - הצטברות השתן בשלפוחית גורמת לעליית לחץ בתוכה. כשלחץ זה גבוה יותר מהלחץ בשופכה, מתחיל לדלוף שתן החוצה. בעיה זו יכולה להיווצר עקב חסימה של מוצא השלפוחית (כמו הגדלה של הערמונית בגברים) או עקב היעדר יכולת של שריר השלפוחית להתכווץ. החולה בדרך כלל יתלונן על דליפה תמידית של מספר טיפות בכל פעם.

אי נקיטת שתן פונקציונלית (Functional Incontinence) - מדובר במצב של מוגבלות פיזית או נפשית של החולה להספיק להגיע לשירותים. מצב זה אופייני מאוד לגיל המופלג או לחולים הסובלים משיטיון (דמנציה), כגון חולים במחלת אלצהיימר.

נשים, הרבה יותר מגברים, נמצאות בקבוצת הסיכון עקב מבנה אנטומי שונה של רצפת האגן ודרכי השתן. שכיחות אי נקיטת השתן עולה עם הגיל. בגיל המבוגר הבעיה שכיחה ולעיתים חמורה יותר. יתכן שההסבר לכך הוא אובדן האיזון ההורמונלי בגיל הבלות (ירידה ברמות האסטרוגן) או חולשה של שרירי רצפת האגן. מחקרים מראים ששכיחות אי נקיטת שתן גבוהה יותר באופן מובהק בקרב נשים שמנות. עודף המשקל גורם ללחץ מתמיד על רצפת האגן הבנויה משרירים ורצועות. עם הזמן, נוצר נזק למרכיבים אלה והיכולת לתמוך באיברי האגן נפגעת. נשים שמנות עם BMI מעל 35 נוטות לפתח אי נקיטת שתן מעורבת, שהיא קשה יותר לטיפול. יש לציין, ששיעור ההצלחה של טיפולים וניתוחים נמוך אצל חולות שמנות. גורמי סיכון נוספים הם עישון, לידות מרובות, סוכרת, לידה מכשירנית (ואקום או מלקחיים), מחלות נוירולוגיות שונות וניתוחים קודמים באגן.

במרבית המקרים, למצער, נשים הסובלות מאי נקיטת שתן ינסו להתמודד עם הבעיה לבד על ידי שתייה מופחתת, לבישת בגדים כהים שיסתירו רטיבות במקרה תאונה, שימוש בפדים או בחיתולים או השתנה יזומה תכופה. מובן שמומלץ לפנות לעזרה רפואית מוקדם ככל הניתן מכיוון שלא סביר כי הבעיה תיעלם, אלא להיפך - ברוב המקרים היא תחמיר עם הזמן. הרופא המטפל באי נקיטת שתן הוא בדרך כלל אורולוג נשים או אורוגניקולוג. הטיפול כולל תרופות וניתוחים, אך חשוב לדעת, שאצל חלק נכבד מהחולות ניתן להגיע להטבה משמעותית ואף לריפוי מלא על ידי טיפול שמרני ושינויים פשוטים בהרגלי חיים.

כמעט בכל המקרים, הרופא ימליץ על פיזיותרפיה של רצפת האגן המחזקת את שריריה. לפיזיותרפיה שיעורי הצלחה גבוהים (עד 60%) אך התוכנית מחייבת שיתוף פעולה מלא ונכונות של האישה לטיפול ממושך, תרגול בבית ומעקב קפדני.

הפחתה במשקל היא אחד מהשינויים המשמעותיים ביותר שניתן לעשות על מנת לשפר את תוצאות הטיפול באי נקיטת שתן. מחקרים על נשים עם משקל עודף הדגימו שירידה ביותר מ-5% ממשקל הגוף מעלה את הסיכוי לריפוי ספונטני של הבעיה. יתרה מזאת, נשים שירדו במשקל הצליחו להפיק יותר מתרגול שרירי רצפת האגן, ולכן שיעור ההצלחה של הפיזיותרפיה גבוה יותר בקבוצה זאת. ההסבר הוא, שהמודעות להפעלה של שרירי רצפת האגן גבוה יותר אצל נשים רזות. בקרב נשים שמנות הלחץ על רצפת האגן והנטייה לפתח סוכרת גורמים לאובדן החיווי משרירי רצפת האגן.

שינוי התנהגותי נוסף הוא הפחתה בצריכת קופאין. קופאין, מעבר להיותו משתן טבעי, הוא גורם מגרה להתכווצות בלתי רצונית של שלפוחית השתן. אי לכך, מומלץ להפחית צריכת משקאות המכילים קופאין, כגון קפה, תה וקולה.

למרות ההצלחה של הטיפולים השמרניים שתוארו, טיפול הבחירה באי נקיטת שתן במאמץ הוא ניתוח. קיימים למעלה מ-100 סוגים שונים של ניתוחים. חלקם נעשים בחתך בגישה דרך הבטן ואחרים דרך הנרתיק. הניתוחים הנפוצים ביותר היום נקראים TVT או TOT. בניתוחים אלה, מוכנס סרט (tape) סינתטי לנרתיק וממוקם מתחת לשופכה. הניתוחים פשוטים יחסית עם שיעור הצלחה גבוה (עד 90%) ושיעור סיבוכים נמוך. יש לציין, שאחד מגורמי הסיכון לכישלון הניתוחים הוא השמנת יתר. מחקרים מראים, ששיעור ההצלחה נמוך יותר משמעותית בקרב נשים עם משקל עודף. השמנת יתר מהווה ככל הנראה גורם קריטי לכישלון, מכיוון ששיעור ההצלחה יורד משמעותית גם אצל נשים עם משקל עודף בדרגה קלה (BMI מעל 25).

השמנת יתר היא גורם סיכון משמעותי בהתהוות אי נקיטת שתן, היא מכשול בטיפול באי נקיטת שתן ומובילה לשיעורי הצלחה נמוכים בטיפולים שמרניים וניתוחיים.

ד"ר קובי סתיו הוא אורולוג נשים, מנהל תחום אורולוגיית נשים במחלקה האורולוגית, המרכז הרפואי אסף הרופא. ד"ר אסנת רזיאל היא מנהלת רפואית מלב"י, המרכז לטיפול בהשמנת יתר מקבוצת אסיא מדיקל בבי"ח אסותא.

בואו לדבר על זה בפורום דליפת/בריחת שתן.