תת תזונה - לא אצל רזים בלבד

תת תזונה היא מצב שבו קיים חסר במרכיב מזון אחד או יותר, הפוגע במרקם הבריא של גוף האדם ולירידה במסת רקמת השריר. משקל כשלעצמו אינו מדד מספק, שכן יתכן מצב שבו האדם סובל ממשקל יתר, בעוד שרקמת השריר שלו מדולדלת. אדם זה סובל מתת תזונה למרות משקלו הגבוה. יתכן מצב הפוך, שבו המשקל האבסולוטי נמוך יחסית, אך כמות רקמת השריר מספקת, למשל אצל ספורטאים. אדם כזה, למרות משקלו הנמוך, אינו סובל מתת תזונה.

מדוע אנו מדברים על תת תזונה? האם אין מדובר בתופעה המאפיינת את העולם השלישי? לצערנו, מנתונים בספרות ממערב אירופה, צפון אמריקה, אוסטרליה וישראל, נמצא ש-60%-30% מהחולים המתאשפזים סובלים מסיכון לתת תזונה. זהו קצה הקרחון של תופעה קיימת בקהילה, שבה תת התזונה היא גורם סיכון למחלה חריפה. בעקבות המחלה נגרמת החמרה של תת התזונה ומכאן הסיכוי לאשפוז גבוה. חולה המתאשפז בתת תזונה צפוי לאשפוז ממושך, מסובך ויקר. שיעורי התמותה של חולים בתת תזונה גבוהים פי שניים עד שבעה מאשר סיכויי תמותה של חולים במחלות דומות ללא תת תזונה. משך האשפוז ארוך פי שניים והסיכוי לסיבוכים, הן לאחר ניתוחים והן בקרב חולים שלא עברו ניתוחים, עולה. דוגמאות לסיבוכים אשר שכיחותם עולה הן דלקות ריאה, פצעי לחץ, אי ספיקה נשימתית ואי ספיקה כלייתית.

השלב הראשון בהתמודדות הוא איתור חולים בסיכון לתת תזונה. שלב האיתור כולל שאלות מכוונות, בדיקה של מצב התזונתי ושקילה של החולה. יש צורך להתעניין האם החולה ירד במשקלו לאחרונה ללא כוונה, האם הפחית בכמות האכילה לאחרונה והאם בבדיקת החולה עלו ממצאים המעידים על ירידה במסת השריר (כגון צדעיים שקועים וידיים ורגליים רזות). אם החולה נמצא בסיכון לתת תזונה, יש צורך בהחלטה על טיפול תזונתי מתאים והשלמת הערכה בהתאם. אבחנה של תת תזונה צריכה להופיע ברשימת הבעיות של החולה ולזכות להתייחסות ככל בעיה רפואית אחרת.

מדוע אין התייחסות מספקת ברוב המקומות? מספר סיבות לכך: הבעיה הראשונית היא מודעות. הציבור אינו מודע דיו לחשיבות המזון בעת האשפוז ולהשלכות האכילה, ולכן אינו מתריע בפני הצוות המטפל על ירידה באכילה והתפתחות תת תזונה. הצוות המטפל אינו מודע מספיק לחשיבות איתור חולים בתת תזונה והאחריות לכך במסגרת ההתייחסות הכוללת לבעיות הרפואיות של חולה. השנה נערך מחקר במסגרת "יום התזונה האירופאי", מחקר חתך של יום אחד, אשר מטרתו למפות את מצב המחלקות השונות מבחינת כוח האדם והסיכון של חולים להיות בתת תזונה. הסקר התקיים כפרויקט משותף של משרד הבריאות והחברה לתזונה קלינית, בריכוזו של פרופסור פייר זינגר, והקיף 38 מחלקות. על פי הסקר קיים מחסור חמור של דיאטניות במערכת האשפוז - יש רק דיאטנית אחת לכל 100 חולים.

המצב חמור ויש צורך בהתגייסות של כל הגורמים המטפלים, מרמת החולה הבודד, דרך המחלקה, בית החולים ועד הרמה הארצית. דיאטניות, אחיות ורופאים צריכים לחבור כדי לאתר חולים בתת תזונה ולטפל בהם. ברמה הארצית, התארגנות משותפת של משרד הבריאות, החברה לתזונה קלינית ואיגודים מקצועיים נוספים, קופות החולים וארגוני חולים, היא מחויבת המציאות.

ד"ר עירית חרמש היא המנהלת הרפואית לתזונה קלינית בביה"ח רמב"ם ויו"ר החברה לתזונה קלינית בישראל.

בואו לדבר על זה בפורום תזונה קלינית.