השמנה: פגיעה בשרירים ובעצמות

השמנת יתר מאובחנת כמחלה כרונית, שעלולה להוות גורם סיכון עיקרי להתפתחות מחלות שונות כגון טרשת עורקים, מחלות לב, סוכרת ויתר לחץ דם. כמות השומן הגבוהה הנצברת, כשומן תת עורי, מעלה משמעותית את משקל הגוף, יוצרת עומס רב על מערכת השרירים והשלד ועלולה לגרום לפציעות ולירידה משמעותית ביכולת התפקודית היומיומית בפעולות פשוטות כמו עמידה, הליכה, נהיגה, רחצה ועוד. מסיבות אלו, ירידה במשקל משפיעה לחיוב לא רק על פרמטרים כמו בריאות העורקים והלב והרכב הדם, אלא גם מפחיתה באופן ממשי את העומס המוטל על מערכות שלד - שריר.

אחת התלונות השכיחות בקרב אנשים כבדי משקל היא כאבים במבנים שונים במערכות שלד - שריר לרבות עצמות, שרירים, גידים וכדומה. הסיבה לכך היא היחלשות השרירים עקב חוסר מתמיד בפעילות גופנית. כתוצאה מכך, חלה גם ירידה בחוזק העצמות, המפרקים הגידים והרצועות. חשוב לזכור שאנשים כבדי משקל מנהלים אורח חיים סדנטרי ('יושבני') המאופיין בתנועתיות יומיומית וספורטיבית דלה. בשל כך, מערכות שלד שריר עוברות תהליכים מואצים שליליים - כמו אטרופיה, בה חלה ירידה עקבית במסת השריר - המשפיעים על המסה הגרמית - עצמות, גידים, רצועות, סחוסים ועוד. ירידה עקיבה זו בכלל ועם העלייה בגיל בפרט, משפיעה רבות על התפקוד, החיוניות ועל משתנים נוספים. הירידה בחוזק מערכת השריר - שלד בקרב כבדי המשקל עלולה לגרום לבעיות אורתופדיות, כגון בשחיקת מפרקים (אוסטיאוארטריטיס). להלן פירוט הסיכונים/סיכויים ורמת החומרה שלהם:

פי 4 - 5 סיכון לשחיקה בברכיים.
פי 10.5 סיכוי להחלפת מפרק הברך.
פי 2.5 סיכוי להחלפת מפרק הירך.
בעיות יציבה: שינוי במרכז הכובד. עקב הכרס הבולטת לפנים קיימת נטייה להשענות לאחור הגורמת ללחץ רב על חוליות עמוד השדרה התחתונות.
ההשענות לאחור גורמת לעומס רב וללחץ על גיד אכילס.
שינוי סגנון ההליכה: צעד קטן ונעילת ברך.
דורבן: מתח קבוע על רצועות כף הרגל הגורם לדלקת ולכאבים בעקב כף הרגל עד כדי חוסר יכולת ללכת.
בעיות גב: עומס על הדיסקים, לחץ על הברכיים בקימה.

מסתבר שלא די בכך. גם כאבים הנם מנת חלקם של אנשים כבדי משקל וקיים קשר ישיר בין עודף המשקל לתחושת הכאבים. המעניין הוא שמדובר במצב הפיך וכשהאדם כבד המשקל מאמץ אורח חיים בריא יותר המאופיין בין השאר בדיאטה היפוקלורית (דלת קלוריות), אזי חלה ירידה במשקל ויש לכך השפעה חיובית על הפחתה בעוצמת הכאב. נקודה נוספת לציון בהקשר לכאבים, שככל שעודף המשקל רב יותר ישנו קשר ישיר למידת ההגבלה בפעילות הגופנית, הן היומיומיות וכמובן, הספורטיבית. לפיכך, הפיתרון המשמעותי היחידי הנו הפחתה במשקל.

בשנים האחרונות נערכו מחקרים שבדקו את הקשר בין ירידה במשקל להפחתת כאבים במערכות שלד - שריר. אחד מהם נערך באוניברסיטת סינסינטי, אוהיו שבארצות הברית. הנבדקות היו 35 נשים, שלאחרונה החלו בתהליך ירידה במשקל. ההשפעה של ירידה במשקל על מערכת שלד - שריר לטווח הקצר הוערכה על ידי מדידת הירידה במשקל ועוצמת הכאב במערכת במהלך ביקורים במרפאה אחת לשבועיים, במשך 12 שבועות ובתשעה אזורים שונים בגוף הנבדקות. נמצא קשר הדוק בין הירידה במשקל להפחתת הכאב במרפקים, גב עליון, גב תחתון, מפרקי הירך וכאב כללי. יש להניח (לא נחקר במחקר זה, אך מוצע למחקר עתידי), כי המכניזם, שמביא לירידת הכאב בעקבות ירידה במשקל הוא הפחתה של הלחץ הביו מכני המופעל על המפרקים. שימוש בממצאים אלו לעידוד ירידה במשקל יכול לעזור למלחמה בהשמנת היתר בקרב האוכלוסייה המערבית.

לסיכום, הפחתה חיובית במשקל הגוף משפיעה לחיוב על תחושת הכאב אצל אנשים כבדי משקל. ברם, חשוב לציין שכל תהליך ירידה במשקל מומלץ שילווה על ידי איש מקצוע, דיאטן קליני, על מנת שתהליך זה יהיה מבוקר ולא תיפגע באופן משמעותי גם מסת הגוף הרזה. במקרה זה יש לכך השפעה שלילית גם על התפקוד והיכולת הגופנית בכלל וכן על הירידה בחילוף החומרים מכיוון שמסת השריר קטנה במקרה זה.

ד"ר איתי זיו, סגן מנהל קמפוס 'שיאים' באוניברסיטת תל אביב; צור קסטל, מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ בקמפוס 'שיאים', באוניברסיטת תל אביב.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום אימון, כושר גופני ותזונה
ופורום פורום דיאטה, תזונה והשמנת יתר - בשיטת ד"ר לוי