יום המזון: אחריות על תזונה

יום המזון העולמי הוא אירוע בינלאומי החל ב-16 לאוקטובר, תאריך המציין את יום היווסדו של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO). מטרתו של יום זה היא להעלות את המודעות הציבורית, לעודד מעורבות אישית וקהילתית ולקדם שיתוף פעולה בינלאומי בנושא הביטחון התזונתי.

המושג "ביטחון תזונתי" מתייחס לנגישות של כל אדם למזון בריא ומזין המתאים לצרכיו התזונתיים ומאפשר לו קיום אורח חיים בריא ופעיל. במדינות מתפתחות קיים מחסור חמור במזון, מצב העשוי להביא לתת תזונה, למחלות ואף למוות, אך גם במדינות מפותחות קיים אי ביטחון תזונתי. מדובר במצב של העדר נגישות למזון מזין בכמות מספקת, בשל חוסר יכולת כלכלית או בשל העדר ידע ומודעות לסוג המזון שאנו צורכים, תכולתו ומרכיביו.

תזונה המורכבת ממזונות לא מזינים ושאינה מכילה כמות מספקת של כל אבות המזון, הוויטמינים והמינרלים, עלולה לגרום למחסור תזונתי שבא לידי ביטוי במחלות כרוניות כגון מחלות לב, השמנה, סוכרת ואף מצבים ממאירים. אי ביטחון תזונתי קיים גם במדינת ישראל, ובשנת 2008 מינה שר הרווחה ועדה לביטחון תזונתי, שמטרתה לבחון את תופעת אי הביטחון התזונתי בישראל ואת תפקידה של הממשלה במאמצים למגרה. אבל גם לנו, הצרכנים, יש יכולת לקדם את הביטחון התזונתי, ועלינו לקחת אחריות על המצב ולוודא שאנו רוכשים מזון איכותי ומזין.

גופנו בונה את עצמו כל הזמן באמצעות חומרי המזון שאנו מכניסים אליו, ולכן ישנה חשיבות מכרעת לצריכת מזון נבונה. לתזונה היומית יש השפעה על ישירה מצב בריאותנו ואפילו על מניעת מחלות.

אורח החיים המודרני מציע מגוון רחב של מוצרי מזון, וכדי לצרוך מהמגוון בתבונה צריך לדעת מה מכיל המוצר. החל מ-25.5.94 חלה על כל היצרנים והיבואנים בישראל חובה לסמן את מוצרי המזון הארוזים בסימון תזונתי המכיל פירוט ל-100 גר'/100 מ"ל מוצר. כך קל יותר לצרכן לבחור בתבונה, לא רק על פי הטעם, המחיר, צורת האריזה והפרסומות למוצר, אלא גם בהתאם לצרכים התזונתיים של הגוף. הסימון התזונתי מופיע בצורת טבלת ערכים תזונתיים, ומהווה מעין "תעודת זהות" של המוצר, המאפשרת לנו לקבל מידע על תכולתו מרכיבים וכמויות.

לפעמים מופיעות על אריזת המוצר הגדרות כגון "דל שומן", "מופחת קלוריות", "דיאט" או "נטול". דנה ויינר, סגנית מנהלת המחלקה לתזונה קלינית ברמב"ם, מסבירה מהי המשמעות של כותרות אלה:

מזון דל שומן יכיל לא יותר מ-2 גר' שומן ב-100 גר' מזון.
מזון דל נתרן יכיל לא יותר מ-100 מ"ג נתרן ב-100 גר' מזון.
מזון דל כולסטרול יכול לא יותר מ-30 גר' כולסטרול ל-100 גר' מזון.
מזון דל קלוריות/דיאט יכיל לא יותר מ-40 קק"ל ל-100 גר' מזון או במקרה של נוזלים לא יותר מ-20 קק"ל ב-100 מ"ל.

המילה "קל" על אריזת מזון משמעותה כי המוצר מופחת קלוריות לעומת המוצר המקורי, אבל לאו דווקא דל קלוריות. המילים "נטול" או "מופחת" בסך הכול אומרת לנו שהמוצר מופחת בכמות, לדוגמה קפה נטול קפאין מכיל קפאין, אבל בכמות קטנה יותר לעומת המוצר המקורי.

בנוסף לטבלת הערכית התזונתיים המופיעה על המוצר, על היצרן לציין את רשימת המרכיבים שמכיל המוצר. "רכיבי המזון מופיעים בסדר תכולה יורד, מהגדול לקטן. הרכיב בעל הכמות הגדולה ביותר יופיע ראשון", מסבירה ויינר. "לדוגמה, אם אנחנו רוצים לוודא שהמשקה שקנינו הוא מיץ טבעי, יש להסתכל בתווית. אם המרכיב הראשון ברשימת המרכיבים הוא מים, ולאחריו סוכר, לא מדובר במיץ טבעי. לעומת זאת, אם המרכיב הראשון ברשימת המרכיבים הוא פרי, סימן שהמשקה מכיל יותר פרי טבעי מכל מרכיב אחר".

ברשימת המרכיבים יופיעו גם תוספי מזון. אלה הם חומרים שאינם חלק מהמזון המקורי אלא הוספו לו בתהליך הייצור במטרה לשפר צבע, טעם, מרקם, להאריך חיי מדף וכו'. תוסף המזון מסומן על ידי האות E ומספר סיווג. חלק מהמספרים בטוחים לשימוש ואף ממקורות טבעיים, לדוגמא E100 הוא צבע מאכל מכורכום, E162 הוא צבע מאכל מסלק אדום, ו-E160 הוא צבע מאכל מפפריקה. E300 הוא חומצה אסקורבית, הידועה בשמה הנפוץ יותר ויטמין C, ומשמשת כחומר מונע חימצון למניעת קלקול של שמן.

חלק מהמספרים בטוחים אך בכמות מוגבלת ויש להמעיט בצריכתם, וחלק מהמספרים אינם בטוחים והם אסורים לשימוש בארץ לדוגמא E173 (אלומיניום).

ישנה קבוצת חומרים שעלולים לגרום לרגישות יתר בקרב אחוז מסוים של האוכלוסייה, ואנשים אלה צריכים להימנע מצריכת מזון המכיל תוספים אלה. בין החומרים האלה נמצאים צבע המאכל טרטרזין (E102), משפר הטעם מונוסודיום גלוטמאט וגם פנילאלנין (חומצת אמינו שנמצאת בממתיק אספרטיים, ואסורה לחולי פנילקטונוריה). את הרשימה המלאה של מספרי E תוכלו למצוא באתר משרד הבריאות.

כיום יש בידינו הכלים לבחור את המזון בחוכמה, להיות מושפעים פחות מפרסומות ומכותרות ולהבין בעצמנו גם את האותיות הקטנות. מומלץ לקרוא את המידע המופיע על תוויות המזון על מנת להכיר את המוצר, להשוותו למוצרים אחרים ולבחור על בסיס ערכיו התזונתיים ותרומתם לגופנו. מומלץ להעדיף מזונות המכילים סיבים תזונתיים וחלבונים, ודלים בנתרן, בשומן רווי ובכולסטרול. כדאי גם לקרוא את רשימת הרכיבים על מנת לדעת עד כמה באמת המוצר מכיל פרי טבעי או האם המוצר אכן מכיל כמות ניכרת של דגנים מלאים (אם כן, הם אמורים להופיע ראשונים ברשימת המרכיבים). ניתן להיעזר בהדרכת דיאטנית על מנת ללמוד יותר על המזונות המומלצים לכם באופן אישי ובכדי לשפר את תזונתכם ואת בריאותכם.

הכותבת היא דיאטנית קלינית B.Sc, RD

בכתבה נעשה שימוש במידע מתוך אתר משרד הבריאות

לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים, היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם.

בואו לדבר על זה בפורום תזונה קלינית.