השמנת ילדים: עשה ואל תעשה

ההתייחסות להשמנה בכלל ולהשמנת ילדים בפרט היא כאל מגיפה. מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות מצביעים על ההיקף המבהיל של השמנת דור הילדים הנוכחי, שנולד לתוך מציאות עתירת גירויים, כגון משחקי מחשב וטלפונים חכמים, הפוגעים במוטיבציה לעסוק בפעילות גופנית.

מה גורם לילדים להשמין

1. החשיפה הממושכת למדיה לסוגיה השונים גורמת לאורח חיים פסיבי ולצריכת מזון עתיר בקלוריות ריקות ודל בערכים תזונתיים.

2. גוננות יתר של ההורים, הבאה לידי ביטוי במעורבות רבה של ההורים בחיי הילדים וחששם מפני סיכונים הכרוכים בפעילות במגרש המשחקים, מונעת מהילדים לעסוק בפעילות גופנית.

3. עושר המזון, סוגו ומידת תחכומו מביאים לשפע של סוגי המזון חדשים, "בריאים", ודיאטטיים, אך אין הם מתכון להרזיה. מו?כ??רים מקרים רבים של אנשים כבדי משקל הצורכים רק מזונות דיאטטיים הדלים בשומן ובסוכר (ובעיקר בקלוריות), אך מעלים במשקלם ובאחוזי שומן בגופם, משום שסך הקלוריות הנצרכות על ידם גדול מסך הקלוריות שהם מוציאים.

4. מספר שעות החינוך הגופני והפעילות הגופנית בבית הספר נמוך במיוחד. על פי התוכנית אמורים להיערך מדי שבוע שני שיעורים של חינוך גופני, שבמרבית המקרים מנוצלים רק בחלקם לפעילות גופנית אפקטיבית. כמו כן חסרים בבתי הספר מתקנים ראויים ומקלחות (עובדה המשפיעה לרעה על המוטיבציה של הילדים להתאמן, להתאמץ ולהזיע). בחלקם, המורים לחינוך גופני סובלים בעצמם מעודף משקל ואינם מהווים דוגמה אישית.

5. מידת הפעילות הגופנית היומיומית של הילדים שלא במסגרות משחק או אימון נמוכה במיוחד: כיום ילדים רבים נעזרים בהסעות, עולים במעליות וכדומה, במקום ללכת, לרכוב על אופניים או לעלות במדרגות.

6. ריבוי חוגים לילדים בהם אין פעילות גופנית משמעותית.

7. היעדר מסגרות פעילות גופנית מתאימים למתבגרים (גילאי 12-18). מועדוני כושר רבים אינם מאפשרים כניסה של מתאמנים. זאת, בניגוד לחוק המאפשר כניסה מגיל 6. המועדונים אוסרים על כניסת ילדים ובני נוער בגלל מגבלות ציוד והצורך במדריכים מיוחדים, בעיות המחריפות בפריפריה.

8. הורים שאינם מהווים מודל לילדיהם. ילד להורים שמנים הוא בעל סיכוי רב להיות מבוגר שמן. אמנם גם לגנטיקה יש חלק בכך, אבל גם חיי המשפחה והתנהגות ההורים משפיעים: סוג המזון הנצרך בבית; תכולת המקרר; אופי הבילויים המשפחתיים; התייחסות ההורים לפעילות גופנית; נושאי השיחות בבית וכדומה.

9. אכילה מחוץ לבית. כיום מרבים לצאת מהבית למסעדות בהן מוגשות ארוחות ילדים בנות 800-1,600 קלוריות ויותר.

10. תזונה בבית הספר. המכונות האוטומטיות לממכר חטיפים, ממתקים ומזון בבתי הספר מציעות משקאות ממותקים וממתקים מלאי סוכר, ובקפיטריות מוצע מבחר של מאכלים וחטיפים עתירי קלוריות.

11. היעדר חינוך שיטתי לאורח חיים בריא במסגרת החינוך הפורמלי בבתי הספר, כולל במסגרות ההכשרה שבהן ניתן היה לצפות לחינוך בנושא, כגון הוראת חינוך גופני, הדרכת מדריכי חדר כושר ומורים למחול.

12. היעדר מעקב אחרי השמנת הילדים במסגרות השונות אליהן הם משתייכים.

השמנת ילדים היא תופעה רחבת היקף, שללא טיפול מתאים רק תוחרף. יש מסגרות חינוכיות בעולם דוגמת בתי הספר במדינת אילינוי שבארצות הברית, בהן אימצו מודל של שיעורי חינוך גופני יומיים שהביאו לירידה חדה בממדי ההשמנה ובחומרת בעיות קשב וריכוז הקשורות בה.

הפתרונות המוצעים

1. ההורה כדמות לחיקוי: ילדים מחקים את הוריהם, לפיכך נכון שהילד יראה את הוריו מבצעים פעילות גופנית על בסיס קבוע. מומלץ לבצע במהלך השבוע לפחות שני אימונים משותפים, הורים וילדים, על מנת להרגילם לסדר יום אקטיבי.

2. עידוד הילדים להשתתף בחוגים ובפעילויות שהם אוהבים: על גלגלים (רכיבה על אופניים, רולר-בליידס וכדומה), אימונים במתקני הפארקים, חוגים של משחקי כדור וכדומה.

3. מדידת זמנים ומתן משימות: ניתן לדרבן ילדים באופן ממשי לבצע פעילות גופנית באמצעות מתן משימות מסוגים שונים ועמידה בלוחות זמנים. מפעם לפעם יש לקצר את הזמן המוקצה למשימה זו או אחרת, ואף לתת פרס קטן אם לאחר תקופה הילדים עמדו במשימה בהצלחה.

4. הימנעות מדיאטות: ילדים יש ללמד לאכול בצורה נכונה ומושכלת. חינוך לתזונה נכונה ישפיע רבות על משקל הגוף, אחוזי השומן ובעיות רבות אחרות. ניתן לגבש "הנחיות והסכמים" לאכילה בריאה; למשל: אכילת מזונות מתוקים (בריאים ככל שניתן) רק בסופי שבוע, אכילה של 5 יחידות ביום לפחות של ירקות ופירות ועוד.

5. אכילה מושכלת בחוץ: במקום לבחור מנות ילדים עתירות קלוריות במסעדות, יש לחנך את הילדים לבחור במנות דלות שומן, ולבקש בשבילם מנה קטנה יותר שלא בגודל המוגש במסעדה למבוגרים.

6. הגברת הפעילות היומיומית: במקום להסיע את הילדים לבית הספר, עדיף ללכת אתם. לצאת באופן סדיר להליכות או לרכיבות על אופניים, בבוקר לבית הספר ובמיוחד בסופי שבוע.

7. להיות בקשר עם הילד וסביבתו: לגלות ההתעניינות בחייו של הילד, בתחביבים, בחוויות שהוא עובר בבית הספר, בחבריו, בהרגלי הפעילות היומיומיים וכדומה. כך אפשר ללמוד על מצבו של הילד ולהתמודד עם המצבים העלולים לדרדר אותו להשמנת יתר כבר בשלבים הראשונים להתהוותם.

8. אימונים אישיים בקבוצות קטנות: מדובר בטרנד של ממש בשנים האחרונות. אימונים בקבוצה קטנה של 2-4 ילדים מביאים ליצירת קשרים חברתיים והילדים נהנים מהמשחקים עם חבריהם. העלות אינה גבוהה באופן יחסי. הצלחת אימונים מסוג זה תלויה במדריך ולכן יש לבחור אותו בקפידה.

9. התייעצות עם אנשי מקצוע: יש דיאטנים המומחים בתזונת ילדים ומאמני כושר המתמחים בילדים. כך ניתן להעלות באופן ממשי את הסיכוי שהילד יאמץ מסגרת של אורח חיים בריא למשך שנים רבות.

10. צמצום השעות המוקצות לצפייה בטלוויזיה ולעיסוק במחשב: במחקרים רבים הוכח שיש קשר ישיר בין מספר שעות המוקדשות לטלוויזיה ולמשחקי מחשב לבין השמנה. נדרשת מעורבות ההורים למציאת פעילות חילופית כגון הצטרפות לחוגים, ארגון קבוצת חברים למשחקים ועוד.

11. הקפדה על תכולת המקרר: היצע המזון במקרר של משפחה שמנה מתאפיין במאכלים בלתי מזינים ועתירי קלוריות. על כל משפחה לסגל לעצמה תזונה בריאה ללא ממתקים וממרחים למיניהם המשופעים בסוכר ופחמימות.

ד"ר איתי זיו, הוא מומחה לפעילות גופנית ספורט וחדרי כושר. סגן מנהל קמפוס "שיאים" באוניברסיטת תל אביב.

בואו לדבר על זה בפורום תזונת תינוקות וילדים.