קיץ: 1 מתוך 2 ישראלים רוצה לרזות
מחקר ישראלי: 55% מהנשאלים מתכוונים לאמץ משטר תזונה בריא יותר לקראת הקיץ, כ-12% כבר שינו את התפריט; למרות כל אלה, רבים עדיין אוכלים בשעות הלילה
הישראלים רוצים להיות מוכנים לקיץ, ו-55% מהם מתכננים משטר תזונה מיוחד לקיץ. אמנם רק כ-12% כבר שינו את התפריט, וכל היתר מתכננים גם הם לאכול בריא יותר כדי להיראות טוב בבגד ים. זאת ועוד לפי סקר ישראלי חדש, שנערך במאי השנה.
עוד עולה מהסקר כי למרות הרצון להיכנס למשטר תזונה לקראת הקיץ, המודעות של הישראלים לגבי הרגלי תזונה נכונה לוקה בחסר: 42% מהישראלים אוכלים אחרי 22:00 בלילה 3-4 פעמים בשבוע (בעיקר גברים וצעירים בני 18-29), כאשר 13% מהם עושים זאת מדי יום. רק 3 מתוך 10 איש יודעים לדעתם להעריך באופן מדויק לגבי מספר הקלוריות היומי אותו הם צורכים.
פרופ' דיויד היבר, מומחה בכיר לתזונה ויו"ר הוועדה המדעית העולמית של הרבלייף, אמר לאחרונה בכנס שנערך בישראל כי "אנו חיים בעולם שמן. השמנה מוגדרת כעודף בשומן גוף, לא עודף משקל. מגפת ההשמנה העולמית היא בראש ובראשונה בעיה של סגנון חיים: לא רק מה אנו אוכלים, אלא איזה סגנון חיים אנו מנהלים, שהוא פחות ופחות פעיל".
לדבריו, במחקר שנערך ופורסם במגזין Obesity 2009, נמצא כי התזמון של צריכת המזון במהלך היממה יכול לשחק תפקיד מרכזי כגורם להשמנה. המחקר מראה כי כ-25% מכלל האוכלוסייה עם עודף משקל צורכת מזון בלילה.
שומן באיברים הפנימיים
"השמנה נסתרת היא הסכנה האמיתית" מציין פרופ' היבר, "במחקר נמצא כי ל-45% מקרב הנשים עם BMI נורמלי (20-25) יש רמות שומן פנימי גבוהות. כך גם לגבי 60% מהגברים. כלומר, מראה חיצוני רזה אינו בהכרח אומר שאותו אדם אינו סובל מעודף שומן, העוטף את האיברים הפנימיים. התחזית היא שבשנת 2030 יגדל משמעותית מספר האנשים המתמודדים עם מגפת ה'סוכרס' (Diabesity) השמנה הגורמת לסוכרת". במזרח התיכון, לדבריו, יגדל מספר האנשים ב-164% יחסית לשנת 2000.
"מבחינה אבולוציונית", מסביר פרופ' היבר, "הגנום האנושי השתנה באופן איטי (0.5% למיליון שנה) בעוד שאספקת המזון השתנתה מהותית במאות האחרונות, כך שלגנום האנושי לא היה זמן להסתגל אליו והדבר גרם למגפת ההשמנה".
מה צופן לנו העתיד? "תזונת העתיד ב-2025 תעוצב במטרה לסייע לפרט לשמור על בריאותו בכמה רבדים. המזון יהיה מועשר בנוגדי חמצון, סיבים תזונתיים, חלבון, אומגה 3 ואומגה 9 שאותם ניתן למצוא בדגים ובשמן זית. אם נשקיע את אותה אנרגיה בייצור המזון שלנו", מציין פרופ' היבר, "כפי שאנו משקיעים בעת ייצור המכונית שלנו, העולם יהיה מקום בריא יותר".
מהו משטר התזונה הבריא והנכון? לדברי פרופ' היבר, תזונה דלת פחמימות עדיפה. "תזונה המורכבת ממגוון צבעי ירקות ופירות, ושמה דגש על חלבונים מופחתי שומן על מנת ליצור תחושת שובע ולשמור על מסת השריר. פרופ' היבר הוא גם מחברו של הספר "מה צבע הדיאטה שלך?", המציע דיאטה המבוססת על כך שלפיגמנטים המעניקים צבע למזון יש השפעה ותועלת ספציפיים לבריאות. לפי התיאוריה שלו, כשאנו אוכלים את כל חמשת הצבעים מדי יום אנחנו זוכים ליתר אנרגיה. כל צבע מתאים גם לסוג של חומר מזין, דבר המחייב לצרוך את כולם. בנוסף אין לשכוח את החלבונים.
בואו לדבר על זה בפורום תזונה קלינית.