תמר: נשנוש קטן, רווח גדול

אחת מנפלאותיו של חג הסוכות היא היותו חג גדיד התמרים. אמנם שום דבר במראהו של הפרי החום והקטן לא מסגיר את זה אבל מבחינה תזונתית מדובר בלא פחות מבן מלוכה - מלך הפירות.

ההרכב התזונתי המרהיב של התמר כולל ערכים גבוהים של פחמימות, כמות חלבון גבוהה יחסית לשאר הפירות, כמות מזערית של שומן ונוכחות מכובדת של סיבים תזונתיים באופן יחסי לפירות אחרים. כמות הסיבים הגדולה תורמת לכך שתמרים מצוינים לשיפור תחושת השובע, להקלת עצירות ומניעתה, לשיפור התפקוד הכללי של צינור העיכול ולהורדת רמת הכולסטרול בדם.

משפר את מצב הרוח

הרכב הוויטמינים של התמרים כולל נוכחות של ויטמינים מקבוצת B, עם דגש על חומצה פנטוטנית (5B), המוכרת גם בשם "ויטמין הסטרס". בזכות ויטמין זה יכולה אכילת תמר בודד לשפר את מצב הרוח באופן מהיר ויעיל.

התמרים עשירים גם בנוגדי חמצון, המסייעים למניעה ולהתמודדות עם דלקות, סרטן ומחלות לב כליליות. נוגדי חמצון עוזרים לגוף להתמודד גם עם החשיפה לזיהום אוויר, לכימיקלים שונים ולמיני מזהמים נפוצים נוספים.

לכל מינרל יש תפקיד

המינרלים המצויים בתמר חשובים לחיזוק ושמירה על מערכת
השלד (סידן, מגנזיום וזרחן), לתחזוקה בריאה של מערכת העור ומערכת החיסון (אבץ), ולאיזון של מערכת העצבים ולחץ הדם (עשיר באשלגן ודל בנתרן). כמות הברזל הנוכחת בתמרים יכולה לסייע כחלק מטיפול או תחזוקה בחומרים בוני דם למניעה וטיפול באנמיה. היות ורוב זני התמר עשירים באבץ, הם גם מומלצים לאלה מביניכם המעוניינים לשפר את התפקוד המיני ואת רמת הפוריות.

מגוון זני התמר הגדלים בארץ גדול, ועל כן כל אחד יכול לבחור את סוג התמר האהוב עליו והמתאים לו ביותר בהתאם לתכונות כל זן. הזנים נבדלים זה מזה במרקם, רמת המתיקות, גודל הפרי ואפילו צבע הפרי.

תמר מג'הול: מכונה "מלך התמרים" ומגיע אלינו ממרוקו. כשמו כן הוא - פרי גדול ומרשים בעל טעם מתוק במיוחד, עסיסי ובשרני. עשיר בסיבים תזונתיים, בברזל ובנוגדי חמצון.

תמר הדקל / דקל נור: מקורו בטוניסיה, צורתו מוארכת, צבעו כצבע הדבש ומרקמו רך למדי. גם זן זה של תמר עשיר בנוגדי חמצון, בברזל ובסיבים תזונתיים.

תמר אמרי: חבר משפחה זה הינו שחום ומוארך, בעל מרקם אופייני ופריך במיוחד. הוא מגיע ממצרים, וייחודו התזונתי בכך שהוא מספק ערכי אבץ ואשלגן גבוהים, כמו גם סיבים תזונתיים וחומרים נוגדי חמצון.

תמר דרי: מכונה גם "התמר השחור". זהו פרי מרוכז מבחינה קלורית ומתוק. ייחודו התזונתי בכך שהוא עשיר באשלגן, בסיבים תזונתיים ונוגדי חמצון. נקודת הציון המבדילה אותו משאר התמרים היא בכך שהוא נחשב לזן העשיר ביותר בברזל.

תמר חדראווי: זהו תמר רך, מתוק מאוד, מרוכז מבחינה אנרגטית, נימוח בפה ובעל גוון שוקולדי. הוא עשיר בברזל, בסיבים תזונתיים ובחומרים נוגדי חמצון.

תמר זהידי: זהו תמר עגלגל, מתוק, זהוב וקטן יחסית. עשיר בברזל וייחודו בכמות הסיבים התזונתיים הגבוהה ביותר מבין התמרים.

תמר לח: נקרא גם "תמר לייט" בשל ערכו הקלורי הנמוך ותכולת המים הגבוהה ביחס לתמרים היבשים. בין התמרים הלחים אנו מוצאים את תמר "חיאני" המגיע אלינו ממצרים. במצב בוסר צבעו אדום ועם הבשלתו צבעו הופך כהה. תמר זה הינו בעל קליפה מבריקה המוסרת בקלות. פרי זה בעל מרקם פריך, בשרני וניתן לשמרו לתקופות ארוכות בהקפאה. אפיונו התזונתי, הכולל עושר בסיבים תזונתיים וסידן ותכולת מים גבוהה, מעניק תחושת רעננות בעת אכילתו.

תמר הברהי/תמר צהוב: זהו תמר מעוגל וצהוב המסופק לאכילה טרי ישר מן הקטיף או לאחר הפשרה. כאשר נאכל טרי הוא תורם טעם עפיץ המייבש את הפה. הטעם משתנה לאחר ההפשרה מן ההקפאה. פרי זה הוא דל קלוריות יחסית לכל שאר התמרים ועשיר בסיבים תזונתיים ובמים.

סילאן: הסילאן הוא נוזל חום סמיך ונעים המופק מפירות התמר, המכונה "דבש תמרים" ויש הקוראים לו "הדבש המקראי". את הסילאן ניתן לשלב במיני מאכלים, תבשילים, רטבים שונים או לערבבו עם טחינה גולמית ליצירת "חלבה נוזלית" - מעולה כממרח מתוק ומזין.

הכמות המומלצת כמנת פרי היא 2-3 תמרים, תלוי בגודל ובזן. ניתן לאכול את התמר כפרי בפני עצמו או כתחליף לממתקים מתועשים, אם כי בשל תכולת הסוכרים הגבוהה שלו האינדקס הגליקמי שלו די גבוה, וכדאי לאכול אותו ביחד עם מספר אגוזים או שקדים להאטת הספיגה. לסיכום, ישנו משפט מוכר, "תמר עם כל דבר" - וזוהי לגמרי המלצתי.

הכותבת היא דיאטנית קלינית ונטורופתית בעלת קליניקה פרטית, ומרצה לנטורופתיה, תזונה סינית ומודעות גוף נפש בסמינר הקיבוצים.

בואו לדבר על זה בפורום הרזיה ללא דיאטה.