פעילות גופנית: גם בשביל השכל

פרמטרים לא מעטים משפיעים על הקוגניציה (הכרה). מדובר במושג המתאר את תופעת הידיעה האנושית. המונח "הכרה" מתייחס לידע או למידע המצויים ברשותו של אדם והדבר כולל גם את תהליכי רכישתו של הידע, עיבודו ויישומו. כמו כן, הוא מתאר את הכלי (או האיבר מוח) המנטלי של האדם, שבתוכו מתרחשים תהליכי הידיעה האנושית.

ממחקרים של השנים האחרונות עולה כי לאורח החיים יש קשר ישיר לרמת הקוגניציה של האדם. תזונה, פעילות גופנית, מידת צריכת אלכוהול, שינה וכדומה משפיעות על תפקוד המוח ובשנים הקרובות סביר מאוד להניח שיוארו היבטים נוספים בתחום מרתק זה.

אנשים הסובלים ממחלות שונות נמצאים בסיכון רב יותר להיארעות של ירידה רבה יותר בקוגניציה, ולכך יש השפעה רבה על איכות החיים. לפעילות הגופנית נודעת השפעה גם על אופן הירידה ביכולות הקוגניטיביות.

לפיכך, יש לבדוק באיזו מידה משפיעה פעילות אירובית, המתבצעת בדופק של 60% מהדופק המרבי, על הקוגניציה, לעומת פעילות אירובית אחרת המתבצעת בדופק של 80%-85% מהדופק המרבי. ביצוע פעילות אירובית בדופק גבוה כרוך בהפעלת מערכות הגוף השונות באופן השונה מהפעלתן בדופק נמוך.

השפעה חיובית על הקוגניציה תלויה גם בהיקף הפעילות הגופנית השבועית ובהתאמה בהוצאה הקלורית. ככל שמספר הקלוריות בהן נעשה שימוש במהלך השבוע רב יותר, תחול השפעה חיובית יותר על הקוגניציה. לדוגמה: אצל מתאמן המבצע פעילות גופנית במהלך השבוע הכרוכה בהוצאה קלורית של 500 קלוריות (הליכה 3 פעמים בשבוע חצי שעה בכל פעם בדופק נמוך יחסית), ההשפעה על מערכות הגוף השונות תהיה נמוכה יותר לעומת מתאמן אחר המבצע פעילות גופנית הכרוכה בהוצאה קלורית של 2,000 קלוריות בשבוע ויותר.

בשנים האחרונות נערכו מספר מחקרים המראים את הקשר בין ביצוע פעילות גופנית לשיפור הקוגניציה. כך למשל, במחקר שנערך במוסד לבריאות הציבור בפריז שבצרפת נבדקה השפעת הפעילות הגופנית על הקוגניציה אצל נשים עם בעיות וסקולריות (פגיעה בכלי הדם, כולל התקף לב, שבץ ומחלות עורקים כליליים). אנשים הסובלים ממחלות וסקולריות או גורמי סיכון למחלות כאלו הם בעלי אחוזים גבוהים יותר לירידה ברמה הקוגניטיבית. עם זאת, ידוע מעט על הדרכים לשמר את הרמה הקוגניטיבית של אנשים אלו.

המחקר הנוכחי בדק את הקשר בין פעילות גופנית לרמה הקוגניטיבית בקרב נשים עם עבר של מחלות וסקולריות, או לפחות עם שלושה גורמי סיכון למחלות עורקים. הניסוי נמשך 16 שנה בהשתתפות 2,809 נשים בנות 65 ומעלה. בתחילת הניסוי דיווחו הנשים על מידת הפעילות הגופנית שהן מבצעות ומדי שנתיים הן שבו למעקב. לאורך הניסוי עברו הנשים מבדקים קוגניטיביים על ידי ראיונות טלפוניים, בהם חמישה מבדקי קוגניציה כללית, זיכרון מילולי ורצף קטגוריאלי (קטגוריה היא טכניקה ליצירה אוטומטית של רשימת ערכים בעלי מכנה משותף). המבדקים נערכו שלוש פעמים לאורך תקופת המחקר, ונמצא קשר ישיר בין מידת ההוצאה האנרגטית מפעילות גופנית לעצירת הירידה ברמה הקוגניטיבית.

ההוצאה האנרגטית נמדדה בהליכה בת 30 דקות לפחות מדי יום בקצב בינוני ומעלה. הרמה הקוגניטיבית של נשים אלו הייתה דומה לזו של נשים הצעירות מהן ב-5-7 שנים. המסקנה: פעילות גופנית סדירה הכוללת הליכה, מביאה לשימור טוב יותר של הרמה הקוגניטיבית הקיימת אצל נשים מבוגרות בעלות סיכון למחלות וסקולריות.

ד"ר איתי זיו הוא מומחה לפעילות גופנית ספורט וחדרי כושר. סגן מנהל קמפוס "שיאים" באוניברסיטת תל אביב

בואו לדבר על זה בפורום אימון, כושר גופני ותזונה.