מלח: תפסיקו להגזים
המלח הוא הגורם העיקרי ליתר לחץ דם, ועלול לגרום לשבץ מוחי, התקפי לב ובעיות רבות נוספות. פעמים רבות, במנה אחת במסעדה יש יותר מלח מאשר מומלץ לצרוך ביום שלם
אם חשבתם שרק סוכר הוא חומר גלם ממכר בתחום המזון, תחשבו שוב. צריכה גבוהה של מלח ממכרת ומסוכנת כמו עישון או חשיפה לשמש. למרבה הצער, כדי להיגמל לא די להפחית את המלח במזון שאנו מבשלים או את הכמות שאנו מפזרים בזמן האכילה.
רוב המלח שאנו צורכים מגיע ממזונות מעובדים וממסעדות שאנו אוכלים בהן. כמות המלח שמומלץ לצרוך ביום היא עד 6 גרם; שלושה רבעים מהכמות הזאת נמצאת במזון מוכן שקונים בסופר ובשווקים כדוגמת גבינות, לחם, בשר, מזונות משומרים ואבקות.
הגורם המרכזי ללחץ דם גבוה
פרופ' יהונתן שרעבי, יו"ר החברה הישראלית ליתר לחץ דם ומנהל המכון ללחץ דם במרכז הרפואי שיבא, מסביר כי "שליש מהאוכלוסייה הבוגרת במדינות המפותחות סובלת מלחץ דם גבוה. אחד המאפיינים הבולטים של התזונה המערבית הוא שימוש מופרז במלח שמביא ליתר לחץ דם שהוא הגורם העיקרי להתקפי לב ושבץ מוחי.
"עודף מלח מעורר את הכליה לאגור נוזלים בעקבות עודף הנתרן שבמלח ובמקביל, עודף המלח מביא גם להפעלת מנגנונים שמביאים לכיווץ כלי דם, כמו שפעול של מערכת העצבים האוטונומית בתגובה לעודף המלח וכתוצאה מכך הן עודף נפח הנוזלים הזורמים בכלי הדם והן כיווצם מביאים יחדיו לעליה בלחץ הדם. צריכת מלח משפיעה במיוחד על אנשים בעלי עודף משקל, אך לא רק. התוצאות של לחץ דם גבוה עלולות להיות טרשת עורקים, שינויים בכל דם קטנים במוח, בלב או בכלי דם פריפריים ופגיעה בכלי דם גדולים הגורמים לשבץ מוחי והתקפי לב".
בואו לדבר על זה בפורום דיאטה, תזונה והשמנת יתר.
האלטרנטיבות למלח
מלח ים אינו שונה מהותית ממלח רגיל, אך מי שחייב קצת מליחות על המזון, יכול להשתמש במלח מופחת נתרן המכיל פחות נתרן ויותר אשלגן זה המקום להזכיר כי מלח ים הוא הוא אינו מופחת נתרן והוא מלח לכל דבר. בתזונה המערבית יש פחות אשלגן מאשר בתזונה המקובלת במקומות אחרים בעולם, ומשרד הבריאות הישראלי שוקל להמליץ להפחית את צריכת המלח ולהגביר אכילת מזונות עשירים באשלגן כגון בננות, אשכוליות, עגבניות ואבוקדו וגם דגים.
לחייב מסעדות ויצרנים לציין את כמות המלח
במדינות כדוגמת בריטניה כבר נלחמים בבעיה ומגבירים את מודעות הציבור לסיכונים שבצריכת מלח מוגברת. שם הצליחו לגרום לתעשיית המזון להפחית את המלח במזונות מעובדים, שהם בדרך כלל עתירי מלחים. בבריטניה בדקו 29 מסעדות גורמה כדוגמת המסעדות של השפים-ידוענים גורדון רמזי וג'יימי אוליבר, וגילו כי בכ-50% מהמקרים כמות המלח במנה אחת הייתה שווה לתצרוכת המלח המומלצת ליום שלם, וכי בכמה מן המנות הגדילו לעשות ושמו כמות מלח המספיקה ליומיים.
בארצות הברית מתחילים להכניס לתפריטים במסעדות מזון מהיר ומסעדות יוקרה ציון של קלוריות, ובשלב הבא מתכננים לחייב סימון של ערך תזונתי בכל מנה, הכולל גם את כמות המלח במנות. בדרך הזו יוכל הסועד לבחור אם לקחת את המנה או לא, ואז להחליט האם לצרוך מלח בהמשך היום, על מנת לא לעבור את התצרוכת היומית.
לדברי פרופ' שרעבי, בישראל יש הבדלים בין אזורים שונים בכמות המלח במי השתייה. כך למשל, בבאר שבע גילו כי כמות המלח הקיימת במי השתייה גדולה פי עשרה יותר מאשר במרכז הארץ. גם זה משהו שצריך להביא בחשבון.