משרד הבריאות נגד הנתרן

לרגל יום הבריאות העולמי, מפרסם משרד הבריאות את התכנית הלאומית להפחתת הנתרן. המחקרים מוכיחים כי ככל שצריכת המלח יורדת במבוגרים, כך גם פוחת לחץ הדם. גם בילדים זה נכון, אם כי בקרב קבוצה זו הדבר נתמך על ידי הוכחות מדעיות בדרגה נמוכה יותר.

צריכה גבוהה של נתרן גורמת ליתר לחץ דם, והדבר מגביר את הסיכון לחלות בשבץ מוחי, וכן את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם, אי ספיקת כליות ועוד. ברמה עולמית, ניתן לייחס 51% ממקרי השבץ המוחי וכ-45% ממחלות הלב האיסכמיות ללחץ דם סיסטולי גבוה.

עקב הנתונים המדאיגים, בשנים האחרונות רשויות הבריאות החלו להוביל תכניות לאומיות ובינלאומיות להפחתת צריכת הנתרן. גם משרד הבריאות נרתם, והגדיר לעצמו יעד: להפחית את צריכת המלח הממוצעת באוכלוסייה הישראלית ב-3 גרם. התכנית תפעל כשנה ומתוכננת להגיע ליעד של צריכה ממוצעת של 6 גרם מלח ליום.

כל דרכי הפעולה

איך זה אמור לעבוד? התכנית מבוססת על כמה דרכי פעולה. ראשית, הטמעת הרגלי תזונה נבונה ושמירה על צריכת מלח נאותה. בנוסף, הפחתת רמות הנתרן במזון המתועש, בשיתוף פעולה עם תעשיית המזון, התאחדות התעשיינים, לשכת המסחר, קופות החולים ועוד .

הבדיקות שיבוצעו במהלך התוכנית הן סקר הפרשת הנתרן בשתן, המהווה בסיס חשוב להערכה מדויקת של צריכת הנתרן באוכלוסייה. כמו כן, קביעת קטגוריות מזון המהוות את עיקר התרומה לצריכת המלח בישראל, וביצוע סקר לבדיקת תכולת המלח במוצרי המזון מתוך הקטגוריות שנבחרו.

התוכנית מכוונת לכלל הציבור, והיא תכלול קמפיין ציבורי שיווקי, עבודה עם הגורמים המסחריים (מאחרוכ-75% מהמלח הנצרך מקורו מהמזון), וכן מתן כלים מעשיים לציבור הצרכנים על מנת לסייע להם לבצע קנייה מושכלת, באמצעות סימון תזונתי בחזית האריזה של נתרן.

אפשר לעשות זאת לבד

יחד עם זאת, משרד הבריאות פונה לציבור עם מספר המלצות שיעזרו לכל אחד להפחית את הנתרן באופן עצמאי. זה לא מסובך. יש כמה דברים שאפשר לעשות. ראשית, בקנית מצרכים קיראו את תוויות המזון וביחרו מוצרים בעלי תכולה נמוכה יותר של נתרן, למשל דגני בוקר, גבינות או לחמים. כמויות הנתרן נמצאות בטבלת הסימון התזונתי.

לאחר מכן, המעיטו ככל האפשר בצריכת מוצרי מזון המכילים כמויות גבוהות של נתרן, כמו למשל נקניקים ומוצרי בשר ודגים מעובדים ומעושנים, זיתים וחמוצים, חטיפים, פיצוחים, גבינות מלוחות, סוגים שונים של קרקרים, אבקות מרק ואבקות תיבול, רטבים מוכנים (כמו רוטב סויה, מיונז, חרדל, ממרח פסטו וקטשופ), ארוחות מוכנות (כמו אטריות/ אורז להכנה מהירה וארוחות מוכנות קפואות) וכן ירקות משומרים.

בזמן הארוחות וביניהן מומלץ לאכול ירקות ופירות טריים, וכדאי לנסות לא להוסיף מלח מתוך הרגל. רצוי לטעום את המזון ואם יש צורך בכך, הוסיפו כמות קטנה יותר ממה שאתם בדרך כלל רגילים. אפשר להשתמש בפלפל לתוספת טעם במקום המלח או במקום חלק ממנו.

לבשל בלי נתרן

ההמלצות רלבנטיות גם לבישול עצמו. מומלץ להשתמש בעשבי תיבול טריים ומיובשים בעת הכנת רוטב לפסטה, לאורז, לבשר או לדגים. אפשר להוסיף ריחן (בזיליקום), תימין, פטרוזיליה, אורגנו, שמיר, כוסברה ועוד מגוון גדול של עשבי תיבול, במקום חלק מהמלח או מאבקת המרק.

כמו כן, אפשר ורצוי להשתמש במגוון תבלינים וירקות תיבול כמו בצל, שום, פפריקה, כורכום, כמון, פלפל במגוון צבעים ועוד תבלינים לפי הטעם האישי. חשוב להשתמש בתבלינים טחונים שאינם מכילים תוספות כמו מלח ולקרוא את התווית.

כך גם כאשר מכינים בשר, עוף או דגים אפשר להשרות אותם במשרה (מרינדה) טעים המכיל תבלינים ועשבי תיבול שונים ולצמצם את השימוש באבקות תיבול ורטבים מוכנים. כאמור, יש עוד המון דרכים ואפשרויות שמוכיחים כי המלח הרב אינו הכרחי, ועדיין אפשר ליהנות מאוכל גם בלעדיו.

נכון, כאשר מפחיתים בבת אחת את כמות המלח, המזון עשוי להיות תפל ולא טעים. לכן חשוב לצמצם באופן הדרגתי את צריכת המלח והמזונות העשירים בנתרן. רק לא לשכוח, בקרב ילדים ונוער צריכת הנתרן הינה גבוהה יותר ממבוגרים, וזאת בשל צריכה גבוהה יותר של מזון מתועש וחטיפים - דבר היכול לעודד יתר לחץ דם והשמנה בגילאים אלו. אז שיהיה בתיאבון, והעיקר הבריאות.

בואו לדבר על זה בפורום דיאטה, תזונה והשמנת יתר.