יורדים משביל החלב

(0)
לדרג

הוא מעלה את הסיכון לסרטן, הוא מלא כימיקלים, הוא פוגע באיכות הזרע של הגברים והוא לא המקור הכי טוב לסידן. אז למה אנחנו ממשיכים להתעקש לשתות חלב?

מאת: ד"ר מיכאל ויינפאס

מחר (ג') נחגוג את חג הביכורים, שהוא חג הקציר של שבעת המינים בהם נשתבחה ארץ ישראל. עם הזמן הפכנו את חג השבועות גם לחג החלב, ובדרך קצת שכחנו את מהות התבואות והפירות שנקצרים בחג. מדובר בחיטה (מלאה), שעורה , גפן, תאנה, רימון, זית ותמר שהם בעלי סגולות בריאותיות רבות ומגוונות. מנגד, בריאות מוצרי החלב היא נושא במחלוקת, והפולמוס האקדמי סביבו תופס תאוצה. אז על מה כל המהומה?

רוב מוצרי החלב שאנו קונים ברשתות השיווק הם מוצרים תעשייתיים ומעובדים לכל דבר. הם מכילים כמויות גדולות של סוכר, מלח, חומרים משמרים ומייצבים. בעידן בו אנו מבינים כמה חשוב לצרוך מוצרים טבעיים, מוצרים מועבדים כמו מעדני החלב בהחלט אינם נכללים בהגדרה הזו.

חלב הוא מקור עיקרי לצריכת שומן רווי, אותו שומן שלכל הדעות יש להפחיתו בתזונה למינימום, במיוחד בשל היותו גורם סיכון למחלות לב, זאת לעומת שומן בלתי רווי מהצומח, שהוא השומן הבריא. חשוב לדעת, אחוז השומן המסומן על המוצר מתייחס לאחוז מסך הכמות במוצר, ולא לאחוז מסך הקלוריות.

הקשר בין חלב לסרטן

אחד המחקרים המשמעותיים מצאו קשר מדעי בין צריכת חלב למחלת הסרטן. נמצא כי צריכת חלב מגבירה את ייצורו בגוף של הורמון הגדילה IGF-1, שקשור לגרימת סרטן הערמונית ולסרטן השד.

צריכת חלב גם עלולה להיות כרוכה בסיכון מוגבר לסרטן השחלה, ככל הנראה משום שהגלקטוז (תוצר פירוק סוכר החלב) רעיל לתאי השחלה. ובנוסף, הורמוני המין שנמצאים באופן טבעי בחלב (שהרי הפרה נחלבת גם בהיותה בהריון ורמות ההורמונים בגופה גבוהים) חשודים גם הם בהאצת התפתחותם של תאים סרטניים בגוף.

הרבה אנשים, במיוחד עם הגיל, מתקשים בפירוק סוכר החלב (לקטוז). מחקר ישראלי שהתפרסם לאחרונה דיווח על כך שרוב הישראלים (יהודים וערבים כאחד) סובלים מאי-סבילות ללקטוז.

במחקר ונבדקה השכיחות של אי-סבילות ללקטוז על-ידי בדיקה מולקולרית של דגימות DNA. סך הכל, יותר מ-80 אחוז מהאוכלוסייה סובלים מזה, והדבר מתבטא בכאבי בטן, נפיחות בטנית, גזים, שלשולים, עצירות, כאבי ראש, ירידה בריכוז, עייפות, כאבי שרירים, כאבי פרקים ואפטות.

חלב הפרה הוא חלב דל בברזל, שלמעשה פוגע בספיגת הברזל. זו הסיבה שהרופאים ממליצים לא ליטול תוסף ברזל בסמוך לארוחה חלבית. חשוב לדעת גם כי קיים סיכון להתפתחות אנמיה בקרב תינוקות מתחת לגיל שנה ששותים חלב פרה במקום חלב אם.

החלב, ממה הוא מורכב

כאמור, הרוב המכריע של החלב שאנו שותים מגיע מפרות בשלבי הריון שונים. פרוגסטרון ואסטרוגן הם שני ההורמונים הדומיננטיים במהלך ההריון, והם לא מתפרקים בעת הפיסטור. במחקר שנעשה על ילדים ביפן מצאו שתוך שעה משתיית החלב, כמות הורמוני המין בשתן שילשה את עצמה, ואף נמדד דיכוי בהפרשת טסטוסטרון לאחר שתיית החלב.

מחקר שנערך בהארוורד מצא כי לגברים שצרכו יותר משלוש מנות של מוצרי חלב ביום היה זרע באיכות נמוכה ב-25%. המחקר השווה את התזונה של 189 גברים בני 25-19, שלא סובלים מהשמנה ופעילים גופנית כולם. את הממצאים ייחסו החוקרים להורמונים שיש בחלב או לחומרים מדבירים, חומרים מזהמים או מתכות כבדות שנמצאות בו.

אכן, מוצרי חלב גם מכילים שאריות תרופות וחומרי הדברה. בשל החליבה התכופה במשקים התעשייתים והתנאים הכוללים, פרות רבות סובלות מדלקות עטין כרוניות שמצריכות טיפול בתרופות אנטיביוטיות שעקבותיהן נמצאות בריכוזים נמוכים בחלב הפרה.

מחקר אירופאי שנערך ב-2011 ובדק נוכחות רעלנים בחלב בשיטות מתקדמות, מצא עד כ-20 סוגי כימיקלים, הורמונים ותרופות אנטיביוטיקות בחלב הבקר והעזים. עפ"י דו"ח השירותים הוטרינריים באותה שנה, כ-10% מדגימות חלב הבקר בישראל יצאו חיוביות (חרגו מהתקן) לאלפאטוקסינים, שהינם רעלנים מסרטנים העמידים בפני פסטור.

מקור לסידן מיתוס ומציאות

אבל למרות הכל, עדיין נתפס החלב בציבור כמקור אופטימלי וכמעט בלעדי לסידן. למעט חלב ניגר עצמו, רוב מוצרי החלב עניים בסידן, עד שחלקם אף מועשרים בסידן שמיוצר במעבדה. בנוסף, חלבון מהחי וכן ריבוי מלח גורם לסידן לצאת מהעצמות, כך שברגע שהתזונה משתנה - כמויות קטנות יותר של סידן יספיקו למנוע אוסטיאופורוזיס.

מובן שסידן לבדו אינו מספיק לשמירה על בריאות העצם, ויש גם להקפיד על אספקת ויטמין D בחשיפה מבוקרת לשמש, ועל צריכת ויטמין K, שנמצא בעקר בירקות ירוקים. מי שמקפיד על תזונה בריאה ולא מעובדת, שעיקרה מהצומח, די בכמויות קטנות בהרבה של סידן על מנת להבטיח את בריאות העצם ולמנוע אוסטיאופורוזיס.

קורות מצויינים לסידן נמצאים בשפע בעלים ירוקים, ירקות ממשפחת המצליבים, טחינה מלאה, שקדים, אגוזים וקטניות לרבות סויה. על פי רוב, הם לא רק מספקים סידן איכותי, אלא גם ויטמינים ומינרלים רבים, סיבים תזונתיים ופיטוכימיקלים שאין במוצרי חלב (מוצרי חלב דלים ברוב הויטמינים, דלים במינרלים ודלים בסיבים).

מסיבות אלו בדיוק גם המלצות התזונה שפורסמו על ידי בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת הארוורד, קובעות במפורש: "סידן הוא חשוב, אך חלב אינו המקור היחידי לסידן, והוא אף איננו המקור המיטיבי לסידן".

ד"ר מיכאל ויינפאס הינו רופא מומחה לרפואת משפחה במסגרת מכבי שירותי בריאות ויועץ לתזונה טבעית וצמחי מרפא

בואו לדבר על זה בפורום רפואת משפחה וכללית.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום