חיידקים עמידים בקהילה

מדי פעם מגיע לכותרות מקרה של חיידק עמיד שגבה קורבן נוסף, מה שמעלה את סף החרדה שהגיע לאחרונה לשיאים חדשים בעקבות פרסום על מחקר שמצא כי שלושה סוגי חיידקים עמידים מצאו את דרכם מחוץ לכותלי בית החולים.

מה זה בכלל חיידק עמיד? ד"ר אפי הלפרין, מנהל פורום למחלות זיהומיות באתר zap doctors מסביר: חיידקים מלווים את בני האדם כבר מיליוני שנים והם קיימים בהמוניהם. לא כל החיידקים הם פתוגניים, כלומר בעלי יכולת לגרום למחלות. למעשה, רבים מהחיידקים הם ידידותיים אלינו וחלקם אף הכרחיים לקיומנו.

רק לפני פחות ממאה שנה פותחו סוגי האנטיביוטיקה הראשונים אשר יכולים למגר חיידקים ולטפל בתחלואה שהם גורמים, אולם במהרה הסתבר שלכל חיידק יש עמידות מסוימת כנגד סוג כזה או אחר של אנטיביוטיקה. חלק מהעמידויות הללו של החיידקים הן מולדות, וחלקן נרכשות - דהיינו במשך הזמן שבו נחשף החיידק לסוגי האנטיביוטיקה השונים הוא פיתח יכולות להתגבר על פעולתן.

רוב החיידקים עמידים לאנטיביוטיקה מסוימת ועם זאת לא כולם זוכים להיקרא 'חיידק עמיד' ולא יוצרים כזו בהלה. את המונח 'חיידק עמיד' אנו שומרים לתיאורם של אותם חיידקים שהם עמידים לסוגים רבים של אנטיביוטיקה שלהן יש חשיבות קלינית קרי, לאותם סוגי אנטיביוטיקה שבעזרתם אנו, הרופאים, נוהגים לטפל בחולים שלנו. בהקשר זה ישנם חיידקים שנחשבים ל'עמידים במקצת', בעוד שאחרים נחשבים ל'עמידים מאוד' - הכל בהתאם למספר או לחשיבות של סוגי האנטיביוטיקה שבהם כבר אין ביכולתנו להשתמש כדי לרפא זיהומים שגורמים חיידקים אלה".

חיידק עמיד איננו אלים

בניגוד לטעות הרווחת, חיידק עמיד איננו בהכרח חיידק מזיק, ועמידות לאנטיביוטיקה אינה מצביעה על מידת האלימות של החיידק. חיידק אלים הוא כזה שגורם לתחלואה קשה, וייתכן שיהיו סוגי אנטיביוטיקה שיוכלו להילחם בו והוא יהיה רגיש אליהם; באותה מידה יכול חיידק שאיננו אלים כלל, והוא אף ידידותי, להיות עמיד בפניהם.

התפשטותם של חיידקים עמידים נמצאת במגמת עלייה מסוכנת. ד"ר הלפרין: נראה כי התהליך צפוי להתפשט, מה שמעמיד את האנושות בכלל ואת עולם הרפואה בפרט בפני אתגר לא פשוט. כבר היום ישנם זיהומים שאותם אנו מתקשים לרפא בעזרת התכשירים האנטיביוטיים הקיימים, וישנם גם זיהומים שאותם הצלחנו לרפא בקלות יחסית בעבר הלא רחוק והיום זה פחות מצליח; דוגמה לכך היא מחלת השחפת. הבעיה היא שכדי לפתח סוג חדש של תכשירים אנטיביוטיים, כאלו שאליהם החיידקים לא נחשפו מעולם, נדרשים שנים ארוכות ומשאבים עצומים, בעוד שחלק מהחיידקים מסוגלים לפתח עמידות נרכשת לסוגי אנטיביוטיקה חדשים בתוך שבועות או חודשים".

לפעול לשינוי המאזן

נראה כי מדובר במאבק אבוד מראש ובמאזן כוחות בעייתי שיהיה קשה לשנותו לטובתנו. ד"ר הלפרין: מגמה זו של התפשטות חיידקים עמידים מחוץ לכותלי בית החולים נפוצה דווקא במדינות שבהן שכיח השימוש באנטיביוטיקה רחבת טווח, לרבות בישראל, ובארצות שבהן אין פיקוח על השימוש בתכשירים כאלה.

אז מה ניתן לעשות כדי לבלום את החמרת התופעה? "המאמץ הוא במישור הציבורי ובמישור האישי", אומר ד"ר הלפרין. "במישור הציבורי, על המדינה לפעול בכוחות רבים ומשולבים ולנקוט פעילויות יזומות כדי לצמצם את השימוש בתכשירים כאלה. בהולנד, למשל, מאמץ שכזה הוכיח את יעילותו ושם פחת מספר החיידקים העמידים. במישור האישי, כל אדם שסובל מזיהום צריך להיות מודע לאפשרות שבעייתו נגרמת ע"י חיידק עמיד, ואם תסמיני מחלתו מתמשכים, או שאינם מגיבים לטיפול אנטיביוטי, עליו לחזור לבדיקת רופא. כמו כן, חשוב לשמור על היגיינה אישית גבוהה. בבתי החולים חשוב לא רק שהצוותים הרפואיים והסיעודיים יקפידו על כללי ההגיינה אלא גם יאתרו במהירות את אותם החולים הנגועים בחיידקים המוגדרים כעמידים מאד, ויכניסו אותם לבידוד".

לא למהר לקחת אנטיביוטיקה

דרך חשובה נוספת שעשויה לסייע באופן משמעותי לעצירת הסחף היא הפחתת השימוש באנטיביוטיקה. הגורם העיקרי לכך שהחיידקים פרצו את חומות בית החולים והגיעו לסביבתנו הקרובה הוא ריבוי השימוש באנטיביוטיקה רחבת טווח, ההורגת קבוצות רבות של חיידקים, גם בקהילה. החשיפה לאנטיביוטיקה נמשכת גם בעת צריכת המזון. ד"ר הלפרין: "השימוש בתכשירים אנטיביוטיים מתקדמים ורחבי טווח הפך להיות נפוץ גם בתעשיית גידול הדגים, העופות והבשר - לא בהכרח לצורך ריפוים של בעלי חיים אלו, אלא כדי להגדיל את משקלם, ובאופן זה גם את הרווחים של מגדליהם. התוצאה המיידית היא יותר ויותר חיידקים, שמגיעים לגופו של כל אחת ואחד מאתנו ופיתחו עמידות לעוד ועוד תכשירים אנטיביוטיים. כל זה חייב להיעצר. על כולנו להבין כי הפחתת השימוש באנטיביוטיקה בשני האופנים תתרום להורדת מספר החיידקים העמידים שמתפתחים סביבנו וכך יינצלו אלפי חולים ממוות, סבלם של חולים רבים נוספים יוקל וההוצאות של מערכת הרפואה הציבורית בישראל יפחתו.

בואו לדבר על זה בפורום מחלות זיהומיות.