סוכרת: זינוק בתחלואה בגיל 75 פלוס
בקבוצת הסיכון: בעלי השכלה נמוכה, חרדים, יוצאי אתיופיה וצפון אפריקה, נשים ערביות, תושבי הצפון והדרום; "אי השוויון בבריאות - תוצאה של הפערים החברתיים-כלכליים"
למרות מאמצי ההסברה, בעשור האחרון חל זינוק חד בתחלואה בסוכרת. כך עולה מדו"ח משרד הבריאות שנערך לקראת כנס "מערכת הבריאות מתמודדת עם אי-השיוויון" שמתקיים היום (ג').
העלייה בתחלואה בולטת במיוחד בגילאים המבוגרים. על פי סקרי בריאות של למ''ס, בין שנת 2000 ל-2009 נרשמה עלייה של 60% בקרב בני 75 ומעלה. קבוצות סיכון מיוחדות הן נשים ערביות, יהודים יוצאי צפון אפריקה, תושבי מחוז צפון והדרום, מבין 6 הערים הגדולות - תושבי אשדוד, ואלה שאינם משתייכים לכוח עבודה. אותן קבוצות סיכון זוהו גם בנתוני סקר הבריאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני עשור. מהנתונים, שמבוססים על דיווח עצמי של המרואיינים, ניתן לראות, כי ככל שרמת ההשכלה יורדת, כך עולה שיעור התחלואה בסוכרת, ובעלי השכלה של 0-8 שנות לימוד מהווים קבוצת סיכון ייחודית מבחינת התחלואה. קבוצות סיכון נוספות, הידועות על פי מקורות מידע נוספים, כוללות את האוכלוסייה החרדית ויהודים יוצאי אתיופיה, בהן הסיכון למחלה גדול פי 3 בהשוואה לאוכלוסייה יהודית ותיקה.
מכיוון שתזונה בריאה עשויה למנוע מחלות, נבדקה צריכת פירות וירקות בקרב הנשאלים. אף כי מדובר באומדן סובייקטיבי ולא כמותי לצריכה, הנתונים מעידים כי צריכה של פירות וירקות קשורה עם מעמד חברתי-כלכלי גבוה יותר, מין - אישה, מצב משפחתי - נשוי, עלייה, מוצא ערבי, וגיל מתקדם יותר.
למחצית מהישראלים עודף משקל
עוד עולה מהדו"ח כי כמחצית מהמשיבים זקוקים לדיאטה. עודף משקל והשמנת יתר נמצאו קשורים יותר למין גבר, גיל מבוגר יותר, מידת אדיקות רבה בדת (זאת על פי הגדרה עצמית), מצב משפחתי אלמן, השתייכות למגזר הערבי, מחוז מגורים שונה מתל-אביב, קושי כלכלי, עישון סיגריות בעבר ומצב בריאות גרוע. לעומת זאת, רווקות, השכלה גבוהה, עישון סיגריות כיום, עיסוק בפעילות גופנית בשעות הפנאי ואכילה סדירה של ארוחת בוקר קשורים בהסתברות נמוכה להשמנת יתר.
את אי השיוויון בין ישראלים בתחום הבריאות, קל לראות גם בשיעור ההוצאה של משקי הבית על תרופות; כ-15% ממשקי הבית רוכשים תרופות ללא מרשם, בממוצע וההוצאה הממוצעת בקרבם היא 140 שקל. ההוצאה בקרב משקי בית בחמישון העליון כפולה בהשוואה לחמישון התחתון (190שקל לעומת 91 שקל, כלומר 110%). שיעור משקי הבית שרוכשים תרופות מרשם הוא 35% בממוצע וההוצאה הממוצעת הינה כ- 250 שקל. יש לציין כי ההפרשים בהוצאה בין שלושת החמישונים העליונים הינה זניחה (בין 268 שקל- 271 שקל).
בתגובה לפרסום הדו"ח ציין מנכ"ל משרד, פרופ' רוני גמזו: "אי השיוויון בבריאות בישראל הוא בעיקרו תוצאה של הפערים החברתיים-כלכליים בישראל. מערכת הבריאות הציבורית בישראל היא אמצעי מרכזי לצמצום הפערים הללו. למרות שמדובר בעבודה קשה שאת פירותיה נקצור רק בעוד מספר שנים, אנחנו נמשיך לפעול ללא לאות לצמצום הפערים".
בואו לדבר על זה בפורום סוכרת והשמנה.