מה מצב הבריאות שלכם?

מעגלי החיים מלווים בלא מעט שינויים: הריון, לידות, שכול, מחלות שונות, אירועים משמחים, רגעים עצובים ותהליך הזדקנות (תהליך שבמרבית המקרים איננו פשוט ואיננו משמח).

למעשה, תהליך ההזדקנות מתחיל כבר בשנות העשרים לחיינו - וזהו תהליך עקבי, הנמשך כל שנות החיים של האדם. בכל השלבים הללו, מרבית האנשים מנסים לשמור על בריאותם, להיראות טוב, להתנהל נכון מבחינה גופנית וכו'.

עם זאת, מסתבר כי הדבר איננו פשוט כלל ועיקר. על מנת לשמור על בריאות תקינה, משקל תקין ועל הרכב גוף (יחס בין שומן לשרירים), נדרשת פעולה מדויקת, תוך התנהלות נכונה ומושכלת ככל שניתן.

האם הזקנה היא תהליך אחיד אצל כל בני האדם?

לא. תהליך ההזדקנות מאופיין בהטרוגניות רבה, לא רק בשל השונות האישית בגנטיקה של כל אחד ואחת, אלא גם, ככל הנראה, בשל ההבדלים במידת האימוץ של אורח חיים בריא בכלל ומודעות גופנית, בפרט.

מהי "מודעות גופנית"?

חלק ניכר מהאנשים איננו מודע תמיד למצבו הבריאותי-גופני: למשקל הגוף העולה בצורה עקיבה מדי שנה בשנה, לתוצאות של בדיקות הדם - האם הן טובות או לא? למצב הפסיכולוגי (לרבות מצבים כמו דיכאון ומצב רוח ירוד וחוסר ויטאליות).

לכל אלה, ניכרת השפעה רבה על הגיל הפיזיולוגי. תמיד יהיו הבדלים במודעות הגופנית בין אנשים שונים. המטרה היא לשפר ככל שניתן את המודעות הגופנית. באמצעות כך, ייתכן שניתן יהיה לצמצם את מדדי ההשמנה, להיות בריאים יותר ולהשיג מטרות אימון שונות.

חשוב לציין כי ביצוע של פעילות גופנית על בסיס קבוע, או אכילה בריאה - לא תמיד מבטיחים תוצאות טובות. זאת, משום שהסיפור מורכב הרבה יותר. לדוגמה: ניתן להביא מקרים בהם אנשים מסוימים בוחרים באורח חיים מסוים שלכאורה בריא יותר. אבל התוצאה בפועל היא תוצאה הפוכה. האדם לא בריא, אלא דווקא חולה על בסיס קבוע, סובל מהשמנה ומבעיות בריאות נוספות.

יש להתאים לכל אדם, באופן אישי, את סוג האימון המתאים לו ואת התפריט התזונתי ההולם אותו - וזאת על מנת להאט ככל הניתן תהליכים גופניים שליליים המשפיעים על תהליך ההזדקנות.

מהם העניינים הרפואיים המשמעותיים אליהם חייב כל אדם לשים לב?

קיימים מספר עניינים רפואיים שתשומת לב אליהם מאפשרת לטפל בבעיות שונות בעודן קטנות. כאשר הבעיות הולכות ונעשות גדולות, ההתמודדות עלולה להפוך להתמודדות למשך כל החיים.

דוגמה טובה לכך היא מחלת הסוכרת, הנחלקת לשני סוגי סוכרת. סוג אחד (סוכרת נעורים) וסוג 2 (סוכרת מבוגרים). בישראל, כ-50,000 איש לוקים בסוכרת נעורים ובסוכרת מבוגרים, לוקים קרוב לחצי מיליון איש!

חלק לא מבוטל ממקרי סוכרת המבוגרים, ניתן היה למנוע על ידי התנהלות נכונה מבעוד מועד. אך מרגע שהאדם כבר לוקה במחלה, אין דרך חזרה, ויהיה עליו להתמודד עמה בכל שנות חייו.

מהם התחומים המרכזיים בהם אדם יכול לעקוב אחר מצב בריאותו?

אפרט מספר תחומים שיש להעניק להם תשומת לב.

1. מדידת משקל הגוף: חיונית בכל גיל. עם זאת, חשוב לציין שלא מדובר במדד אחיד לכל אדם. ספורטאים, למשל, עשויים להיות בעלי משקל גבוה מהממוצע - ועדיין להיות במצב גופני מצוין - זאת בשל היחס בין מסת הגוף הרזה לבין מסת הגוף השמן. אופייני לראות את הספורטאים והאנשים המתאמנים על בסיס קבוע בחדר הכושר, או בסוגי אימונים אחרים, כשהם בעלי מסה שומנית נמוכה יחסית. עם זאת, על ידי מדידת משקל הגוף, ישנה בקרה על שינויים שליליים או חיוביים במסת הגוף הכוללת. עלייה במשקל עשויה להיות במסת גוף שמן או במסת גוף רזה (שריר). באמצעות משקל הגוף ניתן לעקוב אחר השינויים המתרחשים, על בסיס קבוע, ולדעת אם הם חיוביים או לא.

2. מדידת אחוז השומן התת עורי: למרות שמדובר בבדיקה פשוטה ביותר, היכולה להיעשות באופן עצמאי על ידי האדם עצמו, באמצעות מכשירים המושתתים על מוליכות חשמלית (מכשירים כגון טניטה, אומרון ואחרים), או על ידי איש מקצוע, במגוון אפשרויות, עדיין הדבר לא נעשה על בסיס קבוע, אלא בעיקר במסגרת של ייעוץ תזונתי או פיזיולוגי. מדידת אחוז השומן בגוף חשובה במיוחד מכיוון שהיא מהווה מדד מהימן להרכב הגוף של האדם - האם הוא תקין, או לא תקין? הדבר חשוב במיוחד לאלה העוסקים בפעילות גופנית על בסיס קבוע, מכיוון שאז, כאמור, משקל הגוף לא מהווה אינדיקציה טובה דיה. אחוזי שומן גבוהים מהממוצע עשויים להיות קשורים לבעיות לא מעטות, כמו הרכב דם לא תקין, הרעה של המצב הבריאותי, תפקוד גופני ירוד, הגברת מספר הנפילות בגיל מבוגר, אסתטיקה גופנית גרועה וכו'. מעניין לדעת גם כי שכיחים המצבים בהם ה-BMI תקין, אך אחוזי השומן גבוהים מהמומלץ. זאת בשל הסיבה שבבדיקת BMI לא מובא בחשבון הרכב הגוף, אלא משקלו וגובהו של האדם. ניתן לראות כדוגמה את המקרה של שרון, מתאמנת בת 28, על בסיס קבוע בחדר כושר ואף מבצעת פעילות אירובית מגוונת (בעיקר בדופק גבוה). שרון נמצאת בדרגת BMI 27 (השמנה), אבל אחוז השומן בגופה הוא 20%. זהו אחוז נמוך מהממוצע, ומצבה הגופני-בריאותי מצויין.

3. מדידת היקף המותניים: אחת הבעיות של השנים האחרונות היא עלייה בהיקף המותניים. הדבר כרוך בהרעה של המצב הבריאותי, ומוגדר כבעיה. בנקודה זו, ניתן לציין את העובדה שאדם עשוי להיות באותו משקל גוף, אך באופן הדרגתי לעלות בהיקף המותניים וכאמור, זו בעיה. מגמת העלייה בהיקף המותניים ובשומן בטני אצל בגירים בארה"ב פורסמה לאחרונה בכתב העת JAMA. מסתבר שתוך עשור היקף המותניים הממוצע עלה בכ-3 ס"מ. זאת, למרות שקצב העלייה בשיעור האנשים עם השמנת-יתר (על פי ה-BMI) נשאר יציב. נציין כי קצב העלייה של היקף המותניים אצל נשים גבוה הרבה יותר מזה של גברים. על פי החוקרים, בין הגורמים לעלייה בהיקף המותניים: חוסר שינה, הפרעות אנדוקריניות ותרופות מסוימות.

4. בדיקות רפואיות שונות מסוגים שונים: בדיקת דם, צפיפות עצם, בדיקה קרדיו וסקולרית, בדיקת העור (רופא עור) - זוהי רשימה מצומצמת של בדיקות שנהוג לבצע מפעם לפעם. נציין שלחלק מהאוכלוסייה מודעות ירודה לביצוע הבדיקות הללו. רבים אינם מבצעים בדיקות אלה ובדיקות אחרות על בסיס קבוע, ולכן, אין להם אינדיקציה להתפתחות מצב גופני שאינו תקין ואולי אף מעורר דאגה. ישנם כמובן מקרים בהם מדובר על התפתחות יתר לחץ דם (המכונה "הרוצח השקט" - בהיותו נטול סימפטומים), כולסטרול או סוכר גבוהים מאוד. פעמים רבות, כאמור, האדם איננו חש הרעה במצבו, ולכן הוא איננו מודע למצב הבריאותי החמור. דוגמה שכיחה נוספת: נשים שלא מודעות למצב עצמות השלד שלהן - וכשהבעיה נודעת להן (לעיתים רק לקראת גיל 60), קשה הרבה יותר לטפל בבעיה, יחסית לטיפול בגיל צעיר.

למצב בריאותי קשר הדוק לגילו הפיזיולוגי של האדם - ומחיר ההזנחה "עולה ביוקר" בגילאים מבוגרים. היארעות מחלות מסוגים שונים, איכות חיים ירודה, תפקוד יום יומי לא טוב וכו'.

לסיכום: מעקב הדוק על המצב הגופני, במיוחד עם העלייה בגיל, הוא כלי חשוב עבור כל אדם הרוצה לשמור על בריאותו. ככל שהמודעות לכך מוקדמת יותר, ניתן להשפיע לחיוב על תהליכים שונים, ולשפר את איכות החיים לאין שיעור. ידוע כי הגיל בו מתחילים שמירה על אורח חיים בריא הוא גורם קרדינלי המשפיע על איכות חייו של האדם באופן משמעותי ועל טיב הזדקנותו.

עם זאת, מעודד לדעת כי בכל גיל ניתן לבצע פעילות גופנית, ולהקפיד ככל הניתן על מצב בריאותי תקין. או אז, ההשפעה על הגיל הפיזיולוגי-תפקודי (במובחן מהגיל הכרונולוגי עליו אין לנו שליטה) תהיה משמעותית במיוחד.

ד"ר איתי זיו (Ph.D) הוא מומחה לפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר. שימש כסגן מנהל קמפוס "שיאים" באוניברסיטת תל אביב.

בואו לדבר על זה בפורום פיזיולוגיה של המאמץ.