הממשלה נאבקת בצריכת מלח

חברות המזון מצטרפות לתוכנית הלאומית 'אפשריבריא' לקידום בריאות הציבור, באמצעות הפחתת צריכת המלח בישראל. למשל, אחוז הנתרן בחומוס אחלה של שטראוס הופחת ב-4% (מ-432 ב-100 גרם ל-415 ב-100 גרם), גבינת סקי ב-5% (מ-260 ב-100 גרם ל-247 ב-100 גרם); בקוטגרם של טרה הופחת הנתרן ב-15% (מ-380 ב-100 גרם ל-330 ב-100 גרם); תנובה השיקו קוטגרם מופחת נתרן (300 ב-100 גרם); בבמבה של אסם הופחת הנתרן ב-7% מ-420 ב-100 גרם ל-390 ב-100 גרם), שניצל תירס הופחת ב-9.5% מ-380 ב-100 גרם ל-420 ב-100 גרם); מרק עוף אמיתי של יוניליוור הופחת ב-13% (מ-14,767 ב-100 גרם ל- 12,484 ב-100 גרם) ומיוקל שמן זית הופחת ב-33% מ-980 ל-100 ל-650 ל-100 גרם).

מהלך זה, שהחל לפני כשנתיים, הוא חלק מהתכנית הלאומית הממשלתית לחיים פעילים ובריאים 'אפשריבריא', שמופעלת על ידי משרדי הבריאות, החינוך והתרבות והספורט.

לדברי פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, "כ-32 מדינות בעולם מיישמות תכניות להפחתת צריכת המלח. החל מינואר 2013, גם בארץ, הושקה תכנית שכזו בעקבות החלטת ממשלה לעודד אורח חיים בריא ופעיל יותר. ההחלטה לצאת לדרך עם תכנית להפחתת מלח, ולא עם תכנית מסודרת להפחתת השימוש בסוכר במזון, או רכיבים מזון אחרים, נבעה מכך שהסכנות הבריאותיות הטמונות בצריכה עודפת של המלח פחות מוכרות לציבור, בין היתר מדובר בסיכון ליתר לחץ דם, עליית השכיחות לשבץ, למחלות לב וכלי דם. עד היום התנהל המהלך מתחת לרדאר כדי להרגיל את החיך הישראלי לצריכה מופחתת של מלח, ללא התנגדות, או פגיעה בנתוני המכירות של חברות המזון".

ד"ר רונית אנדוולט, מנהלת מחלקת התזונה במשרד הבריאות מסבירה כי: "מלח מורכב משני מינרלים: כלור (60%) ונתרן (40%), שמעניק לאוכל את הטעם המלוח. בעידן המודרני, המאופיין בצריכת מלח גבוהה מההמלצות הבריאותיות (פי 2 1.5), הקולטנים שלנו בלשון לטעם המלוח נמצאים במצב רוויה, כלומר: גם בצריכת מזון מאוד מלוח איננו חשים את תחושת המליחות.כ-75% מצריכת המלח מקורם במזון מעובד וקנוי, כ-10% מצויים באופן טבעי במזון וכ-15% מהמלח - מקורו במלחייה הביתית ובמלח שמוסף למזון בעת הבישול. אנו מעריכים כי צריכת המלח הממוצעת לאדם בוגר בארץ כיום עומדת על כ- 9 גרם מלח ליום. המלצתנו היא להפחיתה עד לשנת 2020 ל- 6 גרם בממוצע ליום".

בתחילת הדרך הוגדרו 11 קטגוריות מזון מובילות בתפריט הישראלי, בהן יופחת המלח בשיעור של בין 2.5%- ל-10% בטווח זמן של 1 שנה עד 3 שנים: לחם, חלב ומוצריו, סלטים, מאפים מלוחים, מאפים מתוקים, שימורים, חטיפים, פיצוחים, בשר מעובד, רטבים, מרקים ותבשילים.

לדברי רונה שפר, מנהלת התוכנית להפחתת נתרן,"השקנו תו 'אפשריבריא' בקטגוריות הלחמים, אשר כולל, בין היתר, מידע על תכולה מרבית של נתרן. התו האיץ במאפיות לשפר את הליכי ייצור הלחמים ולפתח לחמים חדשים, מופחתי מלח. הראייה לכך היא ש- 11 מאפיות קיבלו עד היום אישור לשאת תו 'אפשריבריא' על 66 מוצרי לחם, פיתות ולחמניות. עד חודש מאי הקרוב אנחנו מתכננים להשיק תו ' אפשריבריא' לעופות, שיופחת בהם השימוש בנתרן לצרכי הכשרה, בהתאם לדרישות שיקבע משרד הבריאות"

משרד הבריאות מתכנן להמשיך ולהוביל את התכנית להפחתת נתרן ולהרחיבה לחברות הקייטרינג ורשתות המזון המהיר ואף לרכיבי מזון נוספים (סוכר, שומן רווי, טראנס). במקביל, גויסו גורמים נוספים בקהילה כדי להביא להפחתת צריכת המלח, בהם: איגוד הדיאטניות, צה"ל על מטבחיו, המשטרה, בתי חולים, קופות החולים, משרד החינוך, שירות בתי הסוהר ועוד.

בואו לדבר על זה בפורום תזונה קלינית - שיבא תל-השומר.