דיאטות - סיכון לאוסטיאופורוזיס

עלייה וירידה במשקל הגוף מלוות בסיכון מוגבר לשברים בנשים לאחר מנופאוזה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו לאחרונה בכתב העת BMJ. ממצאים אלו סותרים עדויות קודמות, לפיהן עלייה במשקל מספקת הגנה מפני שברים באוכלוסיה זו.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את הקשר בין השינוי במשקל הגוף בנשים לאחר מנופאוזה לשכיחות של שברים. מדובר בניתוח נתונים ממחקר Women's Health Initiative Observational Study, שכללו 40 מרכזים ברחבי ארה"ב. מדגם המחקר כלל כ-120 אלף נשים בנות 50-79 בתחילת הדרך (1993-1998), שהיו במעקב עד 2013. החוקרים עקבו אחר שיעור השינוי השנתי במשקל הגוף מתחילת המחקר ועד לאחר שלוש שנים, שסווג כיציב (שינוי של פחות מ-5%), ירידה במשקל (ירידה של 5% ומעלה), או עלייה במשקל (עלייה של 5% ומעלה). הם התחשבו בגיל, מוצא/גזע, מדד מסת גוף, עישון, צריכת אלכוהול, רמת פעילות גופנית, הוצאה אנרגטית, צריכת ויטמין D וסידן, מדד תפקוד גופני, כריתת שחלות, כריתת רחם, שבר קודם, מחלות רקע וטיפול תרופתי אם ניתן.

גיל המשתתפות הממוצע עמד על 63.3 שנים. אחוז השינוי השנתי הממוצע במשקל הגוף עמד על 0.30%. בסיכומו של דבר, כ-80 אלף נבדקות היו בעלי משקל יציב (65%), ב-18 אלף תועדה ירידה במשקל (15%) וב-23 אלף נשים נרשמה עליה במשקל הגוף (19%). בהשוואה לנשים בעלות משקל יציב, ירידה במשקל לוותה בעלייה של 65% בהיארעות שברי ירך, שברים בגפיים עליונות ובמרכז הגוף; עלייה במשקל לוותה בשכיחות גבוהים יותר של שברים בגפיים עליונות וגפיים תחתונות. בהשוואה לנשים בעלות משקל יציב, ירידה לא מכוונת במשקל הגוף לוותה בעלייה של 33% בהיארעות שברי ירך ועלייה בשיעור שברי חוליות; ירידה מכוונת במשקל הגוף לוותה בעלייה בשיעורי ההיארעות של שברים בגפיים תחתונות וירידה בשיעורי ההיארעות של שברי ירך.

לדברי, הנתונים מעידים על קשר בין עלייה במשקל, ירידה במשקל וירידה לא מכוונת במשקל ובין היארעות מוגברת של שברים, אך הקשר השתנה לפי מיקום השברים. על רופאים להיות מודעים לדפוס השברים לאחר עלייה וירידה במשקל.

בואו לדבר על זה בפורום גיל המעבר וטיפול הורמונלי חילופי.