איך מתגברים על התשוקה למתוק?

צעידה של רבע שעה עשויה לסייע לבעלי עודף משקל להתגבר, לפחות זמנית, על הכמיהה לחטיפים ממותקים עתירי-קלוריות, כך עולה מתוצאות מחקר קטן, שפורסמו לאחרונה בכתב העת PLoS One. מהנתונים עולה כי הליכה מהירה עשויה לשמש כגישה להפחתת כמיהה רגעית לאוכל, מה שמכונה "חשקים". הסיבה לכך היא שהפעילות מספקת גירוי קוגניטיבי מסוים המפריע למחשבות על המזון הנחשק, וכך עשויה לסייע בשמירה על הרגלי תזונה בריאים יותר.

במחקר השתתתפו 47 בני אדם בגיל ממוצע של 28, עם מדד מסת גוף ממוצע של 27.64 ק"ג למטר בריבוע.
להגדלת הכמיהה לחטיפים ממותקים, החוקרים ביקשו מהמשתתפים להימנע מצריכת מאכלים מתוקים במשך שלושה ימים. הם גם ביקשו מהם לצום, לשתות מים בלבד, ולהימנע מכל פעילות גופנית במשך שעתיים לפני כל הערכת כמיהה לחטיפים. לאחר מכן, במפגש פעילות, חלק מהמשתתפים השלימו חימום במשך עד שתי דקות על הליכון ולאחר מכן הלכו 15 דקות בקצב מהיר דיו בכדי לתפוס אוטובוס, אך לא כזה הגורם קוצר נשימה. להשוואה, משתתפים אחרים, במקום פעילות גופנית, התבקשו לשבת במשך 15 דקות.

לאחר פעילות או ישיבה, כל המשתתפים ישבו בנינוחות למשך חמש דקות. לאחר מכן, הם השלימו מבחן מחשב שנועד להגביר את הערות הפיזיולוגית והדחק, ובהמשך החוקרים ביקשו מהם לפתוח ממתק ולהחזיקו מבלי לאכול אותו. החוקרים שאלו את המשתתפים שבע פעמים אודות הכמיהה למזון ותחושות הערות והדחק.

מהנתונים עולה כי בקרב מי שעסקו בפעילות גופנית, מדדי הכמיהה לחטיפים ממותקים היו נמוכים משמעותית באמצע האימון ובתום האימון, בהשוואה למשתתפים שלא עסקו בפעילות גופנית. גם כאשר המשתתפים פתחו את העטיפה של הממתקים והחזיקו את החטיף בידיים, בקרב מי שעסקו בפעילות גופנית תועדה כמיהה חזקה פחות בהשוואה לאלו שישבו.

לדברי המומחים, המחקר בחן רק את ההשפעה קצרת הטווח, ולכן לא ניתן להסיק מסקנות ברורות אודות ההשפעה של פעילות גופנית במשך 15 דקות על הרגלי האכילה לאורך היום.

ד"ר עמית עקירוב הוא רופא מומחה ברפואה פנימית, רופא בכיר במחלקה פנימית בבית החולים בלינסון.

בואו לדבר על זה בפורום הרזייה ללא דיאטה.