טרשת העורקים: כדאי להיות בכושר

פעילות גופנית עשויה לעכב את התפתחות טרשת העורקים, הנגרמת מהיצרות של כלי דם המובילים דם ללב או למוח, כתוצאה מצבירת כולסטרול וכולסטרול מחומצן בדפנות העורקים הגורמים למחלות לב וכלי דם שביטוין בהתקף לב או בשבץ מוחי. השפעתה של פעילות גופנית, המשפרת את חילוף החומרים של החמצן והאנרגיה בגוף, רבה במיוחד בקרב מי שהכושר הגופני המולד שלו גבוה.

כך על פי מחקר שהוביל פרופ' מיכאל אבירם, מנהל המעבדה לחקר ליפידים וטרשת העורקים במרכז הרפואי רמב"ם ובפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט של הטכניון בחיפה ושהתפרסם לאחרונה בכתב העת Journal of Nutritional Biochemistry.
מידת הפעילות הגופנית תלויה בשני מרכיבים: המרכיב החיצוני, המוכר יותר, שהוא תגובה הנרכשת כתוצאה מתנועה וממאמץ (עלייה בכושר הגופני), והמרכיב הפנימי-הגנטי, הפעיל גם במצב של חוסר פעילות גופנית (מצב סדנטרי).

הבדל ביכולת תאי דופן העורק לקלוט כולסטרול

הניסוי הנוכחי בוצע באמצעות הכלאת חולדות משתי קבוצות למשך שבעה דורות. הקבוצות נבדלו ביניהן ביכולת הריצה על גבי סרט נע, וכדי להגדיל פער זה להפרש מובהק הוכלאו החולדות חסרות הכושר הגופני עם זכרים חסרי כושר גופני, והחולדות בעלות כושר גופני גבוה עם זכרים בעלי כושר גופני גבוה. בסופו של דבר, קבוצת החולדות בעלות כושר גופני גבוה (high capacity runners) בהשוואה לקבוצה בעלת כושר נמוך (low capacity runners) התאפיינה בריצה על גבי הליכון (TRADE MILL) למרחק של פי עשרה יותר (בעלי הכושר הנמוך התמוטטו לאחר ריצה על ההליכון לאורך 200 מטר, לעומת 2,000 מטר בבעלי הכושר הגבוה).

במחקר נבדקו גורמי סיכון עיקריים המובילים להתפתחות טרשת העורקים והכוללים: עקה חמצונית, צבירת כולסטרול וצבירת טריגליצרידים בתאי דופן העורק. באמצעות שימוש בתאי מקרופאגים, המייצגים את תאי דופן העורק, הראו החוקרים כי בחולדות בעלות הכושר הגופני הגבוה, נמצאה ירידה משמעותית ברמת חימצון התאים (25%), בצבירת טריגליצרידים בתאים (44%) ובקליטת כולסטרול לתוך תאי דופן העורק (37%), לעומת בעלות הכושר הגופני הנמוך. מכאן עולה כי השיפור שחל בתאי דופן העורק המקרופגים של חולדות מהקבוצה בעלת הכושר הגבוה לעומת זו חסרת הכושר, משמעותי ביותר, ופירושו של דבר שחולדות אלו (HCR לעומת LCR) נהנות מירידה משמעותית בסיכון שלהן להתפתחות טרשת עורקים.

גם תזונה יכולה לסייע בעיכוב טרשת העורקים

הזנת שני סוגי החולדות במיץ רימונים המכיל נוגדי חימצון (אנטיאוקסידנטים) פעילים ביותר מסוג פוליפנולים הייחודיים לפרי הרימון, תרמה לעיכוב משמעותי בגורמי הסיכון לטרשת העורקים בחולדות בעלות הכושר הגופני העדיף-HCR ב-40% ואף יותר מכך: בחולדות בעלות הכושר הנמוך-LCR ב-80%.

פרופ' מיכאל אבירם: "בהשלכה לבני אדם, ניתן להסיק כי לפעילות גופנית מובנית (גנטית) יש חשיבות רבה בעיכוב טרשת העורקים ובמניעת תוצאותיה. במצבים של חוסר בכושר גופני מובנה נדרשות התערבויות נוספות באורח החיים - כהורדת משקל ושיפור התזונה (כפי שקיים בפירמידה הים תיכונית)".

בואו לדבר על זה בפורום אימון, כושר גופני ותזונה.