מזון מהיר, שינוי איטי
אמרו שלום לג'אנק פוד, המהפכה של משרד הבריאות בדרך: סימון מוצרים, פיקוח על מחירים ומרכיבים תזונתיים ושורה של צעדים שנועדו לעזור לנו לאכול יותר בריא
רגע לפני שעם ישראל ציין את חג הפסח, שהדבר האחרון שאפשר לומר עליו הוא שחסר בו אוכל, מינה שר הבריאות יעקב ליצמן את חברי הוועדה לרגולציה מקדמת תזונה בריאה. מדובר בשורה של מומחים בתחום הבריאות והתזונה, שאמורים להיות המוח והמנוע מאחורי השינוי התזונתי בישראל. כל זאת זמן קצר אחרי התבטאות השר לפיה, "מקדונלד'ס אאוט, לא במדינתנו".
מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות, פרופ' רונית אנדוולט, מסבירה כי לא מדובר במתקפה על רשת המזון המהיר המפורסמת, אלא התנגדותו של המשרד לצריכה של אוכל מהיר, מזללות למיניהן, חטיפים, המבורגרים, צ'יפס, שניצלונים, גלידות, פיצות, חטיפים, שתייה מתוקה ומוצרים דומים שנצרכים על הדרך ולא ממש מחליפים ארוחה. "שובע מורגש 20 דקות אחרי שאוכלים, ואם אוכלים ארוחה ב-7 דקות, שזה זמן ממוצע של ארוחה ברשת מזון מהיר, אוכלים פי 3 ממה שהגוף זקוק לו. ואם אפשר להגדיל את המנה בסכום מצחיק, אז נעשה גם את זה".
ג'אנק פוד. אילוסטרציה: שאטרסטוק
ומה לגבי טענות של רשתות, כי שיפרו את התפריטים וניתן למצוא אוכל בריא יותר?
"גם אם המוצר עצמו השתפר, למשל איכות הבשר בהמבורגר, דפוס האכילה לא השתנה. ילד יאכל המבורגר עם צ'יפס נוטף שומן, קטשופ וקולה, לא בדיוק עם כוס מים וסלט ירקות בצד".
כל הרעיון של אוכל מהיר הוא מזון שהמרקם שלו קל ללעיסה, ללא סכין ומזלג וליד שולחן, אלא בישיבה מהירה או בעמידה, וללא סיגול של הרגלי אכילה בריאים של אכילה משפחתית ליד שולחן. מעבר לכמות המוגזמת שאנחנו צורכים במהירות, מרביתו של המזון המהיר מעובד ומכיל כמות גבוהה של קלוריות, מלח, שומן, סוכר ומעט סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים. ערכו התזונתי של המזון נמוך ולעתים קרובות קשור להגדלת הסיכון למחלות.
המזון המהיר עשיר בשילובי טעמים מוגברים שלא קיימים בטבע וחלק ממנו מוגש בלווי כמויות גדולות של רטבים ותוספות כמו לחמניות וצ'יפס, העשירים בקלוריות, סוכר ושומן. מעבר לסיכון לעודף משקל יש סיכון בחסרים תזונתיים מה שנקרא "רעב נסתר". כלומר, חסרים של ויטמינים, מינרלים ואף חלבון בעודפי קלוריות באכילה של חטיפים ומזון מהיר.
לפי נתוני משרד הבריאות, מחקרים מראים כי אכילה מרובה של מזון מהיר גורמת לתופעת ההשמנה, סוכרת מחלות לב וכלי דם כולל יתר לחץ דם, כאבי ראש, פצעי בגרות, מחלות דלקתיות של המעי כגון מחלת קרוהן, כבד שומני, הפרעות למידה והתנהגות, דיכאון, ואפילו סוגי סרטן מסוימים. לילדים המתרגלים לוותר על מזון בריא כגון פירות ירקות, דגנים מלאים וקטניות גורם סיכון משמעותי להשמנה על שלל תוצאותיה.
תוכנית הבראה לסל הקניות שלך בסופר
"כולנו יודעים מה בריא ומה לא, ועדיין לא משנים התנהגות", אומרת פרופ' אנדוולט, "נוכח מפת התחלואה, במשרד הבריאות החליטו לפעול, להגיב למציאות הקיימת ולהקל על הצרכן לבחור בחירות נבונות ובריאות יותר בחיי היומיום. כלומר לבחור בריא ולקבל מידע שיקל על הבחירה, ליישם את כל מה שהצרכן ידע ולא עשה עד היום.
לפי פרסום של משרד הבריאות, חוץ ממלחמת החורמה במזון המהיר, ייבדקו הנושאים הבאים:
מיסוי מזון בעל ערך תזונתי נמוך
סימון ערכים תזונתיים במסעדות
פיקוח על מחירי מזונות בריאים
סימון תזונתי בחזית האריזה
פעילות תזונה בריאה במערכת החינוך
מהם הצעדים שתנקטו בפועל?
"מדובר בשורה של צעדים בשיתוף פעולה עם תעשיית המזון לשינוי הרכבי של מזון, הסברה לציבור, ואף חקיקה. כשנכנסים לרשת של מזון סופר או רשת של מזון מהיר, כמות הפיתויים היא אדירה ולכן גם אם בגדול אנחנו יודעים בגדול מה בריא ומה לא - אנחנו מתפתים לקנות דברים לא בריאים.
מחקרים רבים מצביעים על כך שפעולות אשר אינן דורשות מהלך אקטיבי מצד הציבור הן היעילות ביותר. מדינות שונות בעולם נקטו בחקיקה מקדמת תזונה בריאה, כגון הגבלת כמויות מרכיבים מסוימים במזון, סימון תזונתי של מזון ארוז ומזון הנמכר במסעדות מיסוי מזון בעל ערך תזונתי נמוך. השאיפה היא להפחית את הסוכר, המלח ושמן במזונות המתועשים. לדוגמה, בשלוש השנים האחרונות הייתה ירידה של 30% בכמות המלח בקוטג', מוצר מאוד שכיח בבית ישראלי. גם הגבלת שומן טראנס, בדומה לנעשה בארה"ב, על הפרק.
אנחנו רוצים להפוך את הבחירה הבריאה לבחירה הקלה והזולה - כשנלך לסופר - שקודם כל נמלא את העגלה בדברים הבריאים - לחם מדגן מלא, קטניות דגנים מלאים, פירות וירקות ודגים. כמובן שהרעיון הוא שאלו יהיו נגישים מבחינת מחיר. אנחנו רוצים לעשות סימון בחזית האריזה - כבר היום ללחם העומד בדרישות - דל בנתרן, עשיר בסיבים ודל קלוריות יש תו מיוחד של תוכנית "אפשריבריא", המקדמת אורח חיים פעיל ובריא ומעודדת שינוי התנהגות בריאותית. נרצה להרחיב לקטגוריות מוצר נוספות".
האם יש שיתוף פעולה מול משרדים אחרים?
בוודאי. בימים אלו מחילים את חוק תזונה בריאה בבית ספר, שיאפשר סביבה בריאה יותר, ללא מכונות שתייה וחטיפים בשטח בית הספר, ותוך פיקוח על התפריט בקפטריות או קיוסקים הפועלים בתוך מוסדות החינוך. כמו כן יש תוכניות לימוד בנושא תזונה בריאה, המסר שאנחנו רוצים להעביר מבחינה חינוכית הוא שחטיף ושתייה מתוקה אינם אוכל, אנשים לא מבינים שבשקית צ'יפס יש ארוחה שלמה מבחינת קלוריות, אבל אין בו כמעט ערכים תזונתיים חיוניים.
תזונה בריאה. אילוסטרציה: שאטרסטוק
מה בנוגע לכך שחלק מהמוצרים הבריאים אינם זולים?
"מדובר בנושא שמערב מספר משרדי ממשלה. בעיקרון בישראל אין מע"מ על פירות וירקות, ויחסית לאירופה אינם יקרים, אך עדיין לצערנו לא נגישים לכל ישראלי. אנחנו נפעל לקדם הוזלה של מוצרים אלו, כפי שפעלנו בנושאים אחרים למשל פיקוח על מחירי הלחם".
לסיכום, איך נראית בעינייך הארוחה המושלמת?
"ההמלצה היא להעדיף לאכול בבית - אכילה של אוכל המוכן או מבושל בעיקר ממזון לא מעובד טבעי, אכילה משפחתית ליד שולחן והעדפת התזונה הים תיכונית שמכילה: ירקות ופרי בכל ארוחה, דגנים מלאים, קטניות, לחם מדגן מלא, מוצרי חלב דלי שומן או תחליפיו, ביצים, דגים, מעט בשר ושתייה של מים, תה, קפה וחליטות".
בואו לדבר על זה בפורום הרזייה ללא דיאטה.
