מעי רגיש: כשהבטן מציקה

בשנים האחרונות אנו נוטים להיות קשובים יותר לגוף שלנו: באמצעות שמירה על תזונה נכונה, הקפדה על כושר גופני ונטילת תרופות מתאימות. הבריאות נמצאת במיקום גבוה יותר בסדר העדיפויות שלנו מאשר בעבר. עם זאת, למרות המודעות הגוברת לקיום אורח חיים נכון, יש תופעה בריאותית שבולטת יותר ויותר בשנים האחרונות בארץ ובעולם. תופעה זו היא תולדה של לחצים פיזיים ונפשיים, וגורמים נוספים שמשפיעים על פעילות הבטן: כאבים, נפיחות או תחושת חוסר נוחות כללית.

התופעה המדוברת היא תסמונת המעי הרגיש, הידועה בשם הנפוץ יותר IBS (Irritable Bowel Syndrome). מבין התסמונות שפוגעות בתפקוד מערכת העיכול, זוהי השכיחה ביותר בעולם, ומשפיעה על 20%-6% מכלל האוכלוסייה העולמית. בישראל עומדת שכיחות התסמונת על 17% מהאוכלוסייה. תסמונת המעי הרגיש שכיחה בנשים פי שניים מאשר בגברים, ולרוב הסימנים מתחילים להיווצר בגוף החולה בגיל צעיר.

התסמונת מתבטאת בכאבים עם שינוי בדפוס היציאות, בעצירות או בשלשול. מעי רגיש מתבטא בנפיחות בטנית לצד כאבים ואי נוחות. במקרה הזה הבטן ממש מתנפחת והדבר בולט לעין.

הסיבות להופעת התסמונת כנראה מרובות, וייתכן שלא כולן ידועות למדע. מעי רגיש יכול להופיע אחרי זיהום שמתבטא בשלשול או הקאות וקצת חום. כמו כן, ניתן לראות את התסמונת אצל צעירים רבים שחוזרים אחרי הצבא מטיולים בחו"ל.

מקרה שהתרחש בעיירה באנגליה לימד את הרופאים על הקשר שבין זיהומים למעי רגיש. מי הנחלים באותה עיירה הזדהמו, ולאחר מכן 10% מהאנשים ששתו מהמים פיתחו מעי רגיש. לכן ברור כי יש קשר בין זיהום לבין מעי רגיש. עם זאת, ניתן ללמוד מכך גם שלא כולם שווים בחשיפה שלהם לתסמונת.

השינויים במעיים ובחדירה של מזון לגוף עלולים לגרום להלם רגשי. כמו כן, ישנו גם שינוי בפן הרגשי ואז הביטוי של המעי הרגיש הופך להיות רב תחומי וכן מסובך יותר. על כן, האבחון נעשה קשה כי המטופל בא בתלונות שיוצאות מהמסגרת של תחום רפואי אחד. על מנת לטפל בתסמונת הרב התחומית הזו, גם הטיפול צריך להיות מגוון ומקיף. טיפול זה מתחלק לכמה סוגים:

הטיפול בסיבה: זהו טיפול קל יחסית ומבוצע לפי ההיסטוריה של החולה ולפי מה שהרופא רואה על פי הסיכומים של הגורמים השונים שמופיעים בתיק. הרופא יכול לשנות את התזונה של החולה ולהמליץ להימנע ממזון שעשוי לגרום לכאבים. למשל, לאכול פחות גלוטן ומוצרי חלב. זאת כיוון שישנו פלח של אנשים בעלי רגישות לגלוטן בנוסף למעי רגיש, גם אם אינם חולים במחלת הצליאק. חייהם של אנשים בעלי מעי רגיש ישתפרו אם ייתנן להם מזון ללא גלוטן.

דיאטת FODMAP: זוהי דיאטה שמורידה פחמימות ומבוססת על פרוקטוז, לקטוז (חלב) ועל הממתיקים סורביטול, מניטול וקסיליטול. יש צורך בשינוי תזונה וכמו כן מומלץ לאכול מנות קטנות בכל פעם, כדי שלא תהיה הרחבה של המעי על ידי אכילת מנה גדולה. כל הרחבה אצל אנשים עם מעי רגיש גורמת לכאבים. כמובן שפעילות גופנית טובה לבריאות, בייחוד לבעלי מעי רגיש. במקרים כאלה חשוב להיות בקשר עם תזונאית, אשר יכולה לעקוב אחרי המתרחש.

השילוב של שתייה מרובה, פעילות פיזית וטיפול תרופתי יכול בהחלט לטפל במעי הרגיש. במקרים של שלשול, הטיפול הוא באמצעות תרופות ממשפחת הטריצקלים שמרגיעות את המעי, ויכולות לגרום לעצירות. מאחר שהשלשול מפר את איזון החיידקים הטובים במעיים, הטיפול יהיה מלווה בתוספי פרוביוטיקה ובמקרים מסוימים אף באנטיביוטיקה. במקרים של מעי רגיש המתבטא בעצירות, ניתן לטפל באמצעות תרופות חדשות המקלות גם על התסמינים הנלווים של העצירות כאבי הבטן, נפיחות ואי נוחות בטנית. במקרים של עצירות הנגרמת בשל תפקוד לקוי של רצפת האגן (תופעה שכיחה), ניתן לאבחן זאת על ידי בדיקות פשוטות אצל רופא מומחה, ולטפל בתרגילי פיזיותרפיה בהתאם לתוצאות הבדיקות.

ההיבט הנפשי: אף על פי שניתן לטפל בתסמונת המעי הרגיש באופן תרופתי, יש הצלחה בטיפול בכאב באמצעות שיטות שמורידות את הסטרס ללא תרופות. למשל, טיפול התנהגותי קוגניטיבי שמטרתו להפריד בין הרגישות שיש במעיים לבין ההתנהגות של אותו פציינט שמגייס את המנגנון של סטרס; טיפול זה יכול ללמד את החולה להקטין ואף לנטרל את הסטרס. לטיפול הפסיכולוגי יש הצלחות רבות אצל אנשים שקשה להם להתמודד ונכנסים למתח או חרדה המתבטא בכאבי בטן ושינויים ביציאות. אופציה נוספת היא טיפול בהיפנוזה שמשנה את הרפרזנטציה המוחית של התופעות של המחלה או של התסמונת.

תסמונת המעי הרגיש היא בעלת השלכות רבות על התפקוד היומי שלנו. יש דרכים רבות להתמודד עם המצב: רפואיות, פסיכולוגיות, פיזיות ותזונתיות. כמטפל, חשוב לי להבין את שורשי הבעיה כדי לאפשר טיפול הוליסטי וכוללני אשר יביא לפתרון המצב, ולכן אני רואה את המטופל כישות מורכבת.

ד"ר מרק באר גבל הוא מנהל יחידת הנוירו-גסטרואנטרולוגיה ורצפת האגן בשיבא.