רפורמת סימון המזון: תועלות
משרד הבריאות פרסם מסמך הסוקר את ההצדקה הכלכלית של רפורמת סימון המזון - מדי עשור צפויים להימנע מעל 22,000 מקרי תמותה וחסכון מצטבר של כ-6 מיליארד ש"ח
הרפורמה אותה מוביל משרד הבריאות לסימון מוצרים - סימון אדום למזונות מהם יש להפחית בצריכתם וסימון ירוק, למוצרים מומלצים - אמורה לתרום למען בריאות הציבור ולמנוע צריכה עודפת של סוכר, נתרן ושומן רווי. צריכת מזונות עשירים במלח (נתרן), סוכר לסוגיו ושומן רווי, מהווה גורם מפתח לעלייה בשיעורי התחלואה והתמותה בישראל ובעולם ולנטל כלכלי ותפעולי כבד על מערכות הבריאות ומערכות חברתיות אחרות החל ממערכת החינוך, עובר בצבא וממשיך בשוק העבודה. השמנה, תזונה לקויה והמחלות הכרוניות הקשורות אליהן, ובהן סוכרת, מחלות לב, כלי דם וסרטן, מהווים את גורמי התמותה והתחלואה המובילים בישראל.
להלן מספר נתונים מעניינים על צריכת מזון בישראל ונתוני התחלואה:
ישראל בין המובילות בצריכת הסוכר בעולם. בני הנוער בישראל נמצאים במקום גבוה בעולם בשיעורי צריכה יומית של משקאות ממותקים, 41% בבנות ו- 45% בבנים.
כ-10,000 איש מתים מדי שנה כתוצאה מהשמנה ותזונה לקויה (כ-23% משיעורי התמותה).
בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בשכיחות ההשמנה: כ-30% מן הילדים בכיתות ז', ומעל 50% מהמבוגרים סובלים מעודף משקל והשמנה. שיעור ההשמנה ועודף המשקל בחברה הערבית מגיע ל-38% בקרב ילדים ול-70% (!) בקרב נשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.
כ-10% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מסוכרת. ישראל שניה רק למקסיקו בשיעורי התחלואה בסוכרת ומובילה בשיעורי קטיעות הגפיים. בקרב השכבות החלשות שיעור התחלואה בסוכרת מגיע ל-25%.
ההוצאה על בריאות בגין מבוטח הלוקה בעודף משקל חמור עומדת על פי 1.7 ממבוטח במשקל תקין.
על אף שהנתונים הולכים ומידרדרים, ניתן לשנות את קו המגמה, ולשם כך יזם משרד הבריאות את רפורמת סימון המוצרים. לפי התרחיש הצפוי של הפחתה ליניארית של 30% בצריכת הרכיבים המזיקים על פני עשור, יישום הרפורמה צפוי למנוע מעל 22,000 מקרי תמותה, וחסכון מצטבר של כ-6 מיליארד שקלים - כ-220 איש בשנה כ-600 מיליון שקל בשנה בממוצע. בתרחיש השמרני יותר, של הפחתה של 20% בצריכה, צפויים להימנע כ-16,300 מקרי מוות, ולהיחסך כ-4.5 מיליארד שקלים על פני עשור, כ-160 איש בשנה וכ-450 מיליון שקל בשנה, בממוצע.
לשם השוואה, התוספת השנתית לסל שירותי הבריאות עומדת לאחר הגדלה משמעותית, על כ-500 מיליון שקל בשנה.
למותר לציין, כי לנתונים אלה יש השפעה ישירה על הפריון והצמיחה הכלכלית במדינת ישראל.