היפנוזה רפואית - חלק א'

בדרך כלל האסוציאציה הראשונה שלנו למצב של היפנוזה היא חפץ שמתנדנד מצד לצד לנגד עיניו של אדם וקול עמוק ועבה שסופר מעשר עד אחת (או להיפך), כופה עליו תודעה אחרת. אנחנו מדמיינים גם את המשך הסצנה בכך שאותו אדם שוקע בתרדמה היפנוטית, מגלה את כל הסודות הכמוסים ביותר שלו, והופך לנתון להשפעה המוחלטת של האדם שהיפנט אותו.
בניגוד לתדמית המיושנת הזו , המטפלים בהיפנוזה בימינו אינם מפעילים כוח על המטופל, וודאי שאינם "עושים לו משהו" אלא עובדים איתו על מנת לסייע לו להגיע אל התת מודע שלו ושם למצוא את הפתרונות. באמצעות היפנוזה אנו מסייעים למטופלים שלנו לעקוף את תבניות החשיבה הקבועות שלהם ולגייס את משאביהם הבלתי מודעים על מנת לפתור את בעיותיהם. התהליך ההיפנוטי במסגרת יחסים טיפוליים, מבודד את האדם מסביבת המודעות הטבעית שלו. תהליך זה מאפשר הכוונת תשומת הלב של האדם, באופן מבוקר, פנימה אל עצמו אל רמת מודעות אחרת שלו, אל הפוטנציאל הפנימי העכשווי שלו - זהו מצב שנקרא טראנס. למרות שהמחשבה שלנו עלולה בטעות להתחבר למצבים הזויים של סמים, כל אחד מאיתנו היה בזמן כזה או אחר במצב זה. זהו מצב טבעי: אם קרה לכם שהקשבתם לאדם מדבר ופתאום קלטתם שבשניות האחרונות לא שמעתם מילה מדבריו - סימן שהייתם שקועים בטראנס. במצבים של טראנס כושר הריכוז שלנו מופנה פנימה, תשומת הלב שלנו נעקרת מהעולם החיצוני והחשיבה שלנו נעשית חופשית ואינטואיטיבית יותר.

המושג היפנוזה נגזר מהמלה היוונית "Hypnos" שפירושה שינה. עצם המושג הוא מטעה, כי במצב של היפנוזה אין המדובר כלל בשינה. היפנוזה מוגדרת כמצב של מודעות (awareness) או תודעה (conciousness) אשר בו ניתן לעודד ולתמרן תופעות סמויות ופוטנציאליות על ידי פרוצדורות סוגסטיביות (רעיוניות) .

סוגסטיה הינה בעצם סוג של שכנוע/רעיון שאינו עובר דרך מנגנון הביקורת האינטלקטואלית, לדוגמא: אם אני מבקש מהיושב מולי להושיט לי את העט המצויה על השולחן, סביר להניח שהוא יבצע בקשה זו בלי לחשוב מדוע ביקשתי זאת . בתהליך ההיפנוזה ניתנת למטופל סדרה של סוגסטיות, שהולכות ונהיות בהדרגה פחות ופחות מציאותיות, אך בד בבד עם התקדמות התהליך ההיפנוטי עדיין מתקבלות על דעתו של המטופל.
ניתן להגיע בהיפנוזה עמוקה למצב שבו ניתן לתת למטופל סוגסטיה של הרדמה מקומית ואז לבצע טיפול/פרוצדורה ניתוחית ללא צורך בזריקת הרדמה כלל. באמצעות היפנוזה ניתן גם לטפל בכאבים כרוניים ברפואה וברפואת שיניים, על נושא זה ארחיב בכתבה הבאה.

חשוב לציין שהמהפנט אינו שולט על המהופנט. לעולם לא יקרה מצב שבו האדם המהופנט יעשה או יאמר משהו שלא התכוון לאומרו או לעשותו במצב נורמלי. ההיפנוזה יכולה להיות מושגת אך ורק על ידי האמון המוחלט בין המטופל למטפל ובאמצעות שיתוף פעולה מלא ביניהם, כאשר השאיפה היא להשיג מטרה טיפולית (העלאת תכנים מודחקים, שליטה בכאב ועוד). בניגוד לדעה המקובלת, לא ניתן להפנט אדם בניגוד לרצונו. במהלך התהליך אנו מעבירים את השליטה לידי המטופל - כך שיוכל לצאת מהתהליך ההיפנוטי כל אימת שיחפוץ בכך. במהלך התהליך המטופל ער לנעשה בסביבה החיצונית.

בישראל מאז 1984, קיים חוק להיפנוזה המגביל את השימוש בה לשלושה מקצועות בלבד: רפואה, רפואת שיניים ופסיכולוגיה. החוק קובע מהי ההכשרה המתאימה ולאחריה, עם מעבר בחינה ממשלתית, מקבלים המטפלים הרשאה לעסוק בהיפנוזה. האגודה הישראלית להיפנוזה נוסדה ב 1962 על ידי ד"ר מוריס קליינהאוז, ונמנים עמה כ 600 חברים. האגודה שמה לה למטרה להפיץ מידע על היפנוזה ועל השימוש הנכון בה, לקדם את המחקר וההוראה בנושא, ולהיאבק בכל דרך חוקית בשימוש בלתי הולם בהיפנוזה למטרות שאינן מדעיות או רפואיות.