כפיה בהסכמה: יעילות הטיפול הכפוי בהפרעות אכילה

מיעוט קטן מקרב הסובלים מהפרעות אכילה, כמו אנורקסיה או בולימיה, אינו מוכן לקבל טיפול רפואי ובמקרים מסוימים יש צורך לאשפזם בבתי חולים נגד רצונם. השאלה האם ראוי לטפל במטופלים נגד רצונם היא שאלה מוסרית המעסיקה רבות את הקהילה הרפואית, כותבים במחקר ד"ר ארנולד אנדרסון ועמיתיו.

המחקר, שנערך באיובה, ארה"ב, הוא העדכני ביותר שנעשה על הנושא השנוי במחלוקת של טיפול כפוי והוא מתפרסם בגיליון נובמבר של ביטאון הפסיכיאטרי האמריקני.

מתוך 397 מטופלים שסבלו מהפרעות אכילה ושהופנו לקבלת טיפול רפואי בין השנים 1991 ל-1998, 66 מהם אושפזו נגד רצונם, מדווחים החוקרים מהקולג' לרפואה באוניברסיטת איובה.

בממוצע, המטופלים שאושפזו בכפיה הגיעו לבית החולים במשקל נמוך יותר מאלו שהגיעו מרצון, התאשפזו באופן משמעותי יותר זמן בבית החולים עד שהגיעו למשקל הרצוי. אולם מהמחקר עולה עוד כי לא היה הבדל משמעותי בקצב ההשתפרות של המטופלים.

החוקרים הסיקו כי התוצאות הזהות של הטיפול הרפואי בבית החולים בין שתי הקבוצות מראות כי "מעצר חוקי על מנת לקבל טיפול לא בהכרח מונע התפתחות של השתפרות רפואית".

בעוד המחקר אינו עונה לשאלות החוקיות או המוסריות הסובבות את האשפוז בכפיה, תוצאות המחקר תומכות במה שהחוקרים מכנים "הצורך לטפל בחולים קשים נגד רצונם".

מקור:
American Journal of Psychiatry 2000;157:1806-1810



כתבות נוספות בנושא:
טיפול חדש באנורקסיה: לאכול עם חונכת