EMDR לחיות את החלום

EMDR הינה שיטה לטיפול קצר וממוקד בבעיות פסיכולוגיות שונות, במיוחד בסוגים שונים של הפרעות חרדה. השיטה נמצאה יעילה במיוחד בטיפול בפחדים ופוביות, חוויות וזכרונות טראומטיים מסוגים שונים (הלם קרב, התעללות מינית או פיזית, תאונות דרכים ועוד), חרדות ביצוע לסוגיהם, התקפי חרדה (פניקה), הפחתת לחץ, הפרעות דיסוציאטיביות ועוד.

השיטה פותחה בשנת 1987 על ידי הפסיכולוגית האמריקאית ד"ר פרנסין שפירו והתגלתה באקראי מתוך חוויה אישית שעברה שפירו ובה גילתה שתנועות עיניים מהירות עשויות להפחית מעוצמתן של מחשבות מטרידות בתנאים מסוימים.

ד"ר שפירו חקרה השפעה זו באופן מדעי ובשנת 1989 דיווחה על הצלחה בטיפול בקורבנות טראומה בכתב העת Journal of Traumatic Stress. מאז, ה- EMDR מתפתח באמצעות תרומתם של מטפלים וחוקרים בכל העולם. בשיטה טופלו מעל חצי מיליון איש על ידי עשרות אלפי מטפלים מוסמכים מעולם ומישראל.

השיטה כוללת סידרה של הליכים המאחדים מרכיבים מגישות טיפוליות שונות. מדובר בשילוב של מספר טכניקות טיפוליות מוכרות ובנוסף מספר מרכיבים ייחודיים. מטרת ההליך הוא לטפל בנושאים המטרידים שעולים בצורה ממוקדת לטפל בנושאים המטרידים שעולים בצורה ממוקדת ותוך כדי כך להשתחרר ממחשבות קשות שרודפות את המטופל לגבי אותם נושאים.

השיטה יעילה הן לטיפול בטראומה ופחדים בעוצמות גבוהות כמו גם בנושאים פחות קיצוניים אבל שפוגעים באיכות החיים ורוצים להיפטר מהם. ראשי התיבות EMDR הינן קיצור ל Eye Movement Desensitization and reassessment ובתרגום לעברית "עיבוד מחדש והקהיה שיטתית באמצעות תנועות עיניים".

בפגישת EMDR המטפל עובד עם המטופל על הגדרת בעיה ספציפית שעליה תתמקד הפגישה הטיפולית. המטופל מתבקש להיזכר בנושא או באירוע המטריד: מה ראה, הרגיש, שמע, חשב, חש וכו'. כמו כן הוא מתבקש לדווח על המחשבות והאמונות המעסיקות אותו עכשיו לגבי האירוע.

המטפל מסייע למהלך הטיפול באמצעות תנועות מכוונות של עיני המטופל (או גירוי דו צידי אחר של המוח), בעוד המטופל מתמקד בחומר המטריד, ושם לב למה שעולה במוחו ללא כל מאמץ לכוון או לשלוט בתוכן ובתהליך עליית החומר. לכל אדם דרך ייחודית לעיבוד החומר, בהתבסס על חוויותיו וערכיו האישיים. חשוב לזכור כי אין למטופל דרך לא נכונה לעשות EMDR.

סדרות של תנועות עיניים נמשכות עד שהזיכרון נהיה מצד אחד פחות מטריד, ומצד שני קשור למחשבות ואמונות חיוביות לגבי העצמי (לדוגמא: "עשיתי כמיטב יכולתי"). במהלך ה-EMDR המטופל חווה רגשות חזקים, אך בסיום הפגישה רוב האנשים מדווחים על ירידה משמעותית ברמת המצוקה. כלומר, בתהליך הטיפולי יש מרכיבים של היזכרות באירוע או במחשבה המטרידה, נגיעה בסוג המחשבות סביב אותם אירועים ובמשמעותן על תפיסת העצמי וניסיון לעצב צורת הסתכלות חדשה על כל אלו יחדיו.

כל זאת נערך תוך שימוש בתנועות עיניים מהירות המונחות על ידי המטפל, דבר שמגביר את יעילות הטיפול ועל שמן גם כינויה של השיטה. יש המשייכים לטכניקה הזו הסברים היפנוטיים. מייסדי השיטה טוענים שלא מדובר כלל בתהליך היפנוטי אלא בדרך קוגניטיבית ליצור תגובה מוחית ייחודית היוצרת אינטגרציה בין צד ימין של המוח וצידו השמאלי, מתוך הנחה שלפחות חלק מזיכרון הטראומה נחקק בצד הימני של המוח (שאינו ורבלי ולכן המידע הנחקק בו הוא יותר אינטואיטיבי ולא-מודע). על ידי פעולת העיניים נוצר ערוץ גם לצד השמאלי של המוח (שלו יכולת ורבלית והבנה סמנטית) וכך למעשה עוברת הטראומה עיבוד. איננו יודעים כיצד EMDR עובד במדויק. החוקרים מניחים שכאשר אדם מוטרד מאוד, מוחו אינו מסוגל לעבד אינפורמציה באופן רגיל.

הטראומה יכולה לבטא רגע אחד הנעשה "קפוא בזמן", והיזכרות בטראומה עלולה להיות קשה כהתנסות בה שוב, זאת מאחר והמראות, הקולות, הריחות והתחושות לא השתנו. זיכרונות אלו הינם בעלי השלכות שליליות מתמשכות על הדרך בה האדם רואה את העולם ומתקשר לאנשים אחרים, באופן שמפריע לחיי היום יום שלו. ככל הנראה EMDR משפיע באופן ישיר על הדרך בה המוח מתפקד. במהלך הטיפול מתחדש התהליך הנורמלי של עיבוד אינפורמציה, כך שבסיום עבודה מוצלחת של EMDR נוצר מצב בו הדימויים, הקולות והתחושות אינם חוזרים ופולשים כאשר האירוע עולה במחשבה. האירוע עצמו נזכר, אך הינו פחות מפריע ומטריד.

לסוגים רבים של טיפולים נפשיים, מטרות דומות. עם זאת, נראה שתהליך טיפול ה-EMDR דומה למה שקורה באופן טבעי במהלך חלימה או תנועות עיניים מהירות בעת שנת החלום (REM). מחקרים הראו ששנת החלום היא הזמן בו עורך מוחנו עיבוד של זכרונות ומאורעות מתקופת העירות. על כן, ניתן לחשוב על EMDR כעל תרפיה על בסיס פיזיולוגי שעוזרת לאדם לראות ולעבד חומר מטריד בדרך חדשה ופחות מלחיצה. כלומר, הטענה המרכזית הינה שהזכרון הטראומתי ממוקם באזור מסויים במוח במעין בועית שאינה מאפשרת עיבוד של החוויה ולכן היא נותרת חקוקה לאורך זמן. (מסיבה זו כנראה טיפול פסיכולוגי דינמי אינו מצליח לפוגג את החוויה הקשה).

יתכן ש EMDR יוצרת סימולציה מוחית לתהליך הקורה בשינה, ומאפשר על ידי כך ליצור עיבוד ושינוי לחוויה הנפשית. התוצאה היא שנוצרת אינטגרציה טובה יותר בין התמונה הטראומתית או המחשבה המפחידה לבין המשמעות המילולית שלה, וכך ניתן "לוותר" על ספיחים רגשיים לא הגיוניים המסופחים פעמים רבות לחוויה הטראומתית (כמו למשל, "אני אשם במה שקרה ולכן אני לא שווה כלום").

מספר מחקרים מדעיים הראו ש-EMDR הנה שיטה יעילה. לדוגמא, כתב העת Journal of Consulting and Clinical Psychology פרסם מחקר שנעשה ע"י וילסון, בקר וטינקר בדצמבר 1995. מחקר זה, שכלל 80 נחקרים עם מצבי לחץ פוסט טראומטי, הראה שהנחקרים השתפרו משמעותית לאחר הטיפול ב-EMDR . מחקר מעקב הראה שהשפעה חיובית זו נשמרה לפחות 15 חודשים. מחקרים רבים נוספים הגיעו לתוצאות דומות המדגישות את יעילות השיטה ואת השפעות הטיפול לאורך זמן.

כמו בכל הערכה פסיכולוגית יש צורך בהיכרותם עם המטופל כדי להבין את הרקע לבעיה. היכרות כזו אורכת בד"כ בין פגישה לשלוש פגישות. במהלך הראיון המטפל יכול לקבל החלטה האם שיטת EMDR מתאימה אכן למטופל ולבעיה.
במידה ואכן השיטה מתאימה נערכות בין פגישה ל 10 פגישות טיפוליות במפגשים חד או דו שבועיים. כלומר, מדובר בשיטה קצרת מועד בה ניתן על פי רוב בטווח של עד חודש חודשיים להגיע לתוצאות. במצבים בהם הטיפול ב EMDR מתאים התוצאות מרשימות מאוד.

לעיתים בעיות קשות שנמשכות שנים נפתרות תוך שעות טיפוליות ספורות. עם זאת, זו לא תרופת פלא והיא איננה מתאימה לכל מצב. ככל שהבעיה ממוקדת יותר כך סיכוי פתרונה המהיר טוב יותר. לעומת זאת, לבעיות שנגררות שנים רבות ולהן השלכות על היבטים רבים של החיים, נדרש בד"כ טיפול ארוך בהרבה. בכל מקרה, גם במקרים כאלה ניתן להיעזר בשיטה כחלק מהטיפול הנרחב.

ניתן להשתמש ב-EMDR כפרק בתוך מהלך טיפול פסיכולוגי ארוך טווח, כטיפול משלים מול עבודה עם מטפל אחר, או כטיפול ממוקד בפני עצמו.

אדגיש שמטפלים רבים, ואני בתוכם, משתמשים בEMDR כחלק ממכלול שיטות נוסף ולא בהכרח כשיטה בודדת.
החומר למאמר זה נאסף בעזרת פרסומים שונים של האגודה הישראלית ל EMDR.