אני לא כועס, אני מטפל

גברים שיש להם רמות כעס בינוניות נמצאו בכמעט מחצית הסיכון להתקפי לב לא קטלניים והפחתה משמעותית בסיכון לשבץ בהשוואה לגברים שהראו רמות נמוכות של ביטויי כעס. במקרה של השבץ, החוקרים מצאו שהסיכון פחת בהתאמה לעלייה המוגברת של ביטויי כעס.
הממצאים מצביעים על "שיטה מורכבת יותר של הקשרים בין כעס ומחלות לב מכפי שתואר קודם לכן" כך אומרת פטרישיה אנג, ד"ר למדעים באוניברסיטת הרווארד.
ביטויים מתונים של כעס מהווים הגנה מפני מחלות לב לתקופה מוגבלת לאחר מכן.
מחקרים קודמים טענו שכעס כרוני נקשר להתפתחות מחלות לב, אבל מחקרים מעטים בחנו את הסגנונות השונים להבעת הכעס ולהשפעות שלהם על המחלה.
23522 משתתפי המחקר, גברים בגילאים 50-85 מילאו שאלונים שביקשו לדרג באיזו תדירות הם מתנהגים בצורות מסוימות כאשר הם כועסים, ולבחור בין אפשרויות כמו "אני מתווכח עם אנשים אחרים" או "אני עושה דברים כמו טריקת דלתות". אנג ועמיתיה תיעדו גם את 328 המקרים של מחלות הלב בין הגברים במהלך השנתיים הבאות.
בין הגברים הבריאים ללא היסטוריה של מחלות לב, ההשפעה המגוננת של ביטויי הכעס לא היתה קשורה לתדירות בה דיווחו הגברים על תחושת כעס. אולם בין הגברים שכבר היתה להם מחלת לב, העלייה בתדירות רגשות הכעס היתה קשורה בצורה משמעותית לעלייה בסיכון להתקף נוסף של המחלה.
משתתפי המחקר הראו רמות נמוכות של ביטויי כעס בהשוואה לקבוצות שהשתתפו במחקר קודם לכן, אולי בגלל הגיל והמצב הסוציו אקונומי הגבוה יחסית, אומרים החוקרים.
אנשים במעמד חברתי גבוה נוטים לנקוט באורח חיים בריא יותר, ולהימצא בעמדות כוח בהן הם יכולים להביע כעסים בחופשיות, מה שממילא ממתן את ההשפעות הרעילות של כעס ועוינות וכך הם יכולים להנות מייתרונותיו בצורה יותר מובהקת.