ילדים כועסים ומחלות לב

ידוע שמבוגרים המגיבים בכעס לאירועים בחיים נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלת לב בהשוואה לאלה שלא מגיבים כך. וכעת, על פי חוקרים מאוניברסיטת פיטסבורג ואוניברסיטת הלסינקי, ילדים ומתבגרים בעלי תגובות עויינות דומות מציבים את עצמם בסיכון מוגבר לסינדרום מטבולי, סמן ידוע למחלת לב בבגרות.

רמות עויינות וסיכון למחלות לב נבחנו באוכלוסיית מחקר הכולל 134 אפריקנים-אמריקנים ואירופו-אמריקנים בגילאי 8-10, ו 15-17 על מנת לקבוע אם עויינות קשורה לשינויים פסיכולוגיים ספציפיים המובילים למחלת לב. העוינות נמדדה על ידי אותם מבדקים המשמשים למדידת עויינות אצל מבוגרים.
הילדים שהוגדרו כבעלי סינדרום מטבולי הראו לפחות שני גורמי סיכון מעל לאחוזון ה- 75 של התוצאות לגילם, המוצא והמין: BMI, התנגדות לאינסולין, שיעור הטריגליצרידים ביחס לכולסטרול HDL, ולחץ דם.
הילדים והמתבגרים שהגיעו לתוצאות עוינות גבוהות נטו יותר להראות סינדרום מטבולי לאחר שלוש שנים בהשוואה למשתתפים שלא הראו תוצאות גבוהות במדד העויינות. עודף משקל והתנגדות לאינסולין היו שני גורמי הסיכון העיקריים שנמצאו במעקב אחר הילדים בעלי שיעור העויינות הגבוה.
תהליך ההתבגרות המינית כולל את הורמוני הגדילה, האדרנל והגונדל, שיכולים להתחיל כבר בגיל שמונה, ויש להם תפקיד מתווך בפוטנציאל לתגובה עויינת ולהעלאת הסיכון לסינדרום מטבולי. אורח חיים לא בריא, למשל מחסור בפעילות גופנית, תזונה לא נכונה, עישון ואלכוהול יכולים להיות דרך בה ילדים עויינים ומתבגרים מתמודדים ותורמים להתפתחות הסינדרום המטבולי.
מחברי המחקר משערים שניתן יהיה להשתמש במימצאים האלה על מנת להעריך את הסיכון ההתנהגותי אצל צעירים ואת בעיות הבריאות.
נראה שיש צורך בהתערבות התנהגותית כדי להפחית את העויינות אצל צעירים על מנת למנוע את הסימנים המקדימים למחלות לב, ומחלות כגון השמנה או סוכרת, שהפכו לבעיית בריאות מהותית אצל ילדים בארצות הברית.