הבה נרגילה

כך, במילים אלו ובתוספת כוכבי נוער מנסה האגודה למלחמה בסרטן להילחם בתוםעה ההולכת ומתפשטת של עישון נרגילות בידי בני נוער.
מסיבה לא ברורה, המנהג הישן הוותיק והמסורתי של עישון נרגילה תופס תאוצה בקרב צעירים, לפתע פתאום נרגילה הפכה להיות משהו מגניב, משהו שעושים במסיבות.
"יש טבק בטעם תות, ובטעמים שונים, זה מגניב וזה שונה" מסביר נער בן 16, "יש לך תחושה שאתה עושה משהו אחר, וגם אפשר לדחוף שם גראס" מוסיף חברו.
התופעה המדאיגה העירה את תשומת ליבה של האגודה למלחמה בסרטן שמיהרה לצאת בקמפיין נגד, האם זה יועיל? ימים יגידו.

התופעה המדאיגה של עישון נרגילה בקרב צעירים בישראל, נפוצה בקרב כ 40% מהילדים בכיתות ו' עד י'.

לעומת הידע שיש בקרב הנוער על נזקי עישון סיגריות, ידוע מעט על ההשפעות הבריאותיות של עישון טבק נרגילה. יחד עם זאת כל המחקרים שנערכו בעולם הוכיחו חד משמעית כי מדובר בסכנה בריאות הדומה לסכנה הבריאותית של סיגריה ואף חלק מהחוקרים מאמינים כי מדובר בסכנה בריאותית חמורה יותר בהתחשב במשך הזמן המוקדש לעישון וספיגת העשן המוגברת עקב מבנה הכלי המכיל מים.

הוספת חומרי טעם לטבק הנרגילה גורמת לכך שהצעירים המעשנים נרגילה סוברים, בטעות, שהתערובת מכילה פירות, ולכן אינה מזיקה;

בגלל מבנה הנרגילה נוצרה אמונה מוטעית שכל החומרים המזיקים "מזדקקים" כשהם עוברים דרך המים בנרגילה.

הלחות שנוצרת עקב נוכחות המים בעישון הנרגילה מקלה על התחושה בגרון במהלך העישון - בהשוואה לעישון סיגריות היוצר הרגשת גירוי בגרון, ולכן קיימת אמונה מוטעית שהנזק קטן יותר.

חוסר התנגדות מצד ההורים והמבוגרים האחרים הנובעת בעיקר מחוסר הידיעה על נזקי העישון ועל כך שעישון נרגילה מהווה פתח לעישון מוצרי טבק אחרים כמו סיגריות סיגרים וכד'.

התנהגות הנעשית בחברותא, עם כל הסימנים של קבוצת השתייכות חברתית, והצורך של הצעיר בהשתייכות כזו.

הנרגילה נמצאת במקומות הבילוי של הצעירים, חלקם מחזיקים נרגילה אישית שעימם היא מגיעה לאירועים חברתיים, קל לקנות בכל קיוסק את הנרגילה עצמה וכן את הפחם והטבק הדרושים לפעולת העישון. הנרגילה נתפסת בעיני הצעירים כתחביב לשעות הפנאי: אוספים נרגילות, מתנסים בעישון סוגי טבק שונים, שיטות עישון שונות.

ידוע כי טבק הנרגילה מיובא לישראל בעיקר ממדינות ערביות ומהרשות הפלסטינית, על אריזות הטבק מצוירים פירות, והריח המתקתק הנישא באוויר עם עישון הטבק, מטעה, ביוצרו את הרושם שמדובר בתערובת פירות תמימה, בלתי מזיקה.

רבים ממעשני הנרגילה אינם מסוגלים לקרוא ולהבין את הכתוב על גבי האריזות, גם אם רצו בכך. על חלק מהאריזות מצוין שהן מכילות מולסה (חומר מתוק המופק מסוכר), חומרי טעם וחומר משמר, וזפת הנקראת עטרן (TAR), הידועה כגורמת סרטן. לעיתים כתוב על האריזה שהתערובת מכילה 0.0% מ"ג TAR , דבר שעלול להטעות וליצור את הרושם שחומר זה אינו קיים בעשן הטבק, אך לא כך הדבר.

במחקר שנערך באוניברסיטה האמריקנית, בביירות שבלבנון, והתפרסם בשנת 2003 נמצא כי עשן הנרגילה מכיל כמויות משמעותיות של זפת, ניקוטין ומתכות כבדות שהן רעילות ומסרטנות. יחסית לעשן של סיגריה אחת, נמדדו כמויות גבוהות של חומרים רעילים ומסרטנים, כמו ארסן, כרומיום ועופרת. מחקרים אחרים הוכיחו שניתן למדוד את כל החומרים הללו בריכוז גבוה בגופם של המעשנים.

מחקר שנערך בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת ירדן שבעמן, ופורסם בשנת 2002, גילה שלאחר עישון נרגילה, ריכוז הניקוטין והקוטינין (תוצר פירוק של הניקוטין) בגוף עולה לרמות גבוהות.

מחקרים שפורסמו כבר בשנת 1993 הוכיח כי בקרב מעשני נרגילה נמצאו רמות גבוהות של חד תחמוצת הפחמן CO) ( בדם, דבר הגורם לפגיעה באספקת חמצן תקינה לרקמות שונות בגוף, שעשויה לגרום מחלות לב וכלי דם ולמחלות ריאה כרוניות.

במאמר שפורסם בעיתון "הרפואה" בנובמבר 2003 על ידי ד"ר שבתאי ורסנו, מהיח' לחינוך וטיפול באסתמה, המח' לרפואת ריאות, בית חולים "מאיר", נקבע כי הטבק המשמש לעישון נרגילה איננו הטבק הרגיל של סיגריות אלא טבק כהה עם תכולת ניקוטין גבוהה יותר. הטבק מיובא ממקורות בארצות ערב כגון מצריים ובחריין, שאינם מבוקרים, ואין לדעת אם לא הוסיפו לו חומרים נוספים. הטבק מעורב בדבש המגבש אותו ומוסיפים לו ניחוחות של פירות שונים המעדנים את טעמו ומפחיתים את חריפותו . ניחוחות אלו יחד עם הלחות שמוסיפים המים לעשן מקלים מאד על חיכו של המעשן לעומת עישון סיגריות ומאפשרים עישון נינוח וממושך. לעומת סיגריות, נרגילה שהטבק נדחס בה כיאות (כ 20 גרם טבק) יכולה להספיק לארבעים וחמש דקות של עישון. הנרגילה פעמים רבות נעשנת בצוותא תוך שימוש באותה פומית, באותה צנרת ובאותו מיכל מים".

החומר הגיע מהאגודה למלחמה בסרטן

בואו לדבר על כך בפורום גמילה מעישון