ילדים חורגים (במשקל)

התפרסם באתר מכון וינגייט

הצפייה האינסופית בטלוויזיה, הרביצה מול המחשב, עומס התנועה בכבישים והתרבות המודרנית בכלל - משאירים את הילדים בבית ללא תנועה, עם ערמות ג'אנק-פוד וחטיפים עתירי מלח ושומן. אז מה הפלא שתופעות ההשמנה הכרוניות מתחילות כבר בגיל צעיר? הפתרון: שינוי כולל של אורח החיים המשפחתי..

כך, בשירו "סוף העולם", מתאר אביב גפן כיצד הפך מגרש המשחקים רוחש הפעילויות של פעם, למגרש בגודל של כמה עשרות אינצ'ים שבו מתנהלים משחקיהם הווירטואליים של ילדי שנות האלפיים.

מלות השיר ממחישות אולי באופן הבולט ביותר את התמורות שחלו בהרגלי הפעילות הגופנית של הילדים של פעם, לעומת הרגלי הפעילות של הילדים כיום.רבים מביניכם בוודאי זוכרים את ימי החופש הגדול של פעם. מעט מכוניות בכבישים, המוני ילדים משחקים משחקי רחוב תוססים, וראשיהן של האימהות משתרבבים מן המרפסות תוך זעקת הקריאה המפורסמת: "תעלה הביתה, כבר מאוחר ועוד לא אכלת ארוחת ערב". ואילו היום, את מקומן של קריאות התחינה "לעלות הביתה" החליפה הבקשה: "אולי תצאו כבר מן הבית?".
כך, בדוגמה קטנה אבל מאוד משמעותית, ניתן לאפיין את מה שהתרחש במרוצת העשורים האחרונים והוביל לעובדה המדאיגה - הילדים של היום הרבה יותר שמנים והרבה פחות פעילים מהילדים של פעם.

הנתונים היבשים מדברים על כך שבשנת 2000, 15% מהילדים בגילאי 6-19 בארה"ב (8 מיליון ילדים!) הוגדרו כבעלי משקל עודף - פי שלושה בהשוואה לנתונים שפורסמו בשנת 1980. יותר מ- 10% מהילדים בגילאי שנתיים עד חמש הוגדרו כשמנים, לעומת 7% בשנת 1994. 15% נוספים מהילדים ומהמתבגרים הצעירים הוכרזו כבעלי סיכון להפוך לשמנים.

נתון נוסף שמעורר דאגה, הוא העובדה כי 70% מהילדים השמנים יהפכו בעתיד למבוגרים שמנים. נתוני ההשמנה בארה"ב מדברים על כך ש- 61% מתושביה הבוגרים מוגדרים כבעלי משקל עודף או כשמנים.
במטרה לנסות ולהסביר מדוע התווספו קילוגרמים רבים כל-כך לילדים ולמתבגרים הצעירים, חשוב להבין מהם הרגלי התזונה ומהם הרגלי הפעילות הגופנית של הצעירים כיום. מתברר כי 84% מהילדים אוכלים כמות שומן גבוהה בהרבה מהמומלץ לצעירים בגילם. בממוצע צורכים הצעירים 34% מהקלוריות שלהם בשומן, לעומת ההמלצה לצרוך פחות מ- 30% מסך הקלוריות בשומן. 51% מהילדים אוכלים פחות ממנת פרי אחת ביום בעוד ההמלצה עומדת על צריכה של 5 יחידות פרי ביום.אם נצרף את העובדה שהילדים של היום פחות פעילים מהילדים של פעם, נבין מדוע מגפת ההשמנה, המחלה מספר אחת של העולם המערבי, אינה כבר נחלתם של המבוגרים בלבד.

כידוע, השמנה מקורה במאזן קלורי חיובי. כלומר, אם כמות הקלוריות היומית הנצרכת תעלה על כמות הקלוריות היומית שיוצאת, יתבטא הדבר בעודף קלורי ובהשמנה. המאזן הקלורי תלוי איפה במקורות ההכנסה (מזון) ובאפיקי ההוצאה (חילוף חומרים ופעילות גופנית).

אם נבחן את רכיביה של המשוואה הפשוטה הזו, לא נתקשה לגלות שהילדים כיום צוברים יותר קלוריות ומוציאים פחות מידי בהשוואה לילדים של לפני עשורים בודדים.אין ספק שתעשיית המזון המהיר ועתיר השומן (המבורגרים, פיצות) חשפה את הילדים למגוון עצום של פיתויים טעימים ומשמינים. "שטיפות המוח" שעוברים הילדים באמצעות הפרסום המסיבי של חברות המזון באמצעי המדיה השונים, וזמינותו הגבוהה של המזון המהיר (רשתות הפרושות בכל מקום, הזמנות באמצעות שליחים), תרמו לכך שהילדים צוברים כיום עודפי קלוריות עצומים.
לא מכבר הוגשה בארה"ב תביעת ענק מצדן של שתי נערות כנגד רשת המבורגרים, בטענה שהרשת גרמה להן להשמנה קיצונית. באנגליה הושמעה באחרונה ביקורת קשה נגד חברה לייצור שוקולד, לאחר שזו עודדה זכייה בציוד ספורט למי שיצבור כמות של אריזות ריקות ששווי תכולתן המתוקה מסתכם בעשרות אלפי קלוריות. במקביל לעלייה בצריכה הקלורית, מתברר שהילדים כיום פעילים הרבה פחות מהילדים של לפני כמה עשורים. אם בעבר הפעילות המשחקית התמקדה במשחקי-רחוב "מבזבזי" אנרגיה, הרי שכיום הילדים עסוקים במשחקי מחשב או ברביצה פסיבית מול מסך הטלוויזיה. לא די בכך שמשחקי המחשב והצפייה בטלוויזיה אינם גורמים להוצאה קלורית, הרי שבמרבית המקרים דואגים הילדים ללוות את הפעילות המשחקית בצריכת חטיפים משמינים ועתירי מלח ו/או סוכר לבן.

ילד אמריקאי מבצע כיום בממוצע פחות מ- 15 דקות של פעילות גופנית עצימה ביום, ורק 43 דקות של פעילות גופנית קלה-מתונה. משך הזמן השבועי המוקדש לצפייה בטלוויזיה עומד כיום בעידן הרב-ערוצי על 17 שעות, וזאת בנוסף לשעות המוקדשות למשחקי המחשב ולמשחקי וידיאו. נמצא שככל שהילד צופה שעות רבות יותר בטלוויזיה, כך גדלה שכיחות ההשמנה.

לאור הנתונים המדאיגים, חשוב להבין את המשמעות הבריאותית של הירידה ברמת הפעילות הגופנית מחד, ושל ההשמנה מאידך.
על פי רשויות הבריאות, נמצא כי אי-עיסוק בפעילות גופנית קשור בהתפתחותן של 17 מחלות כרוניות שונות, ביניהן השמנה, דום נשימה בשינה, אסתמה ועוד. נמצא כי ב- 60% מהילדים השמנים בגילאי 5-10 הופיע לפחות גורם סיכון אחד של מחלת לב! ילדים לא פעילים, בהשוואה לילדים פעילים גופנית, שוקלים יותר, הם בעלי ערכי לחץ דם גבוהים יותר ובדמם ריכוז נמוך יותר של הכולסטרול "הטוב" - HDL (רכיב המגן על הלב ועל כלי הדם).

נמצא כי ל- 10% מהמתבגרים בגילאי 12-19 יש ערכי כולסטרול גבוהים מ- 200 מ"ג / דציליטר. בסיכום, ממדי ההשמנה בילדים עלו ב- 36% במרוצת עשרים השנים האחרונות.

* באחרונה חלה עלייה מדאיגה בשכיחות של סוכרת מטיפוס 2 אצל ילדים ומתבגרים שמנים.

* לילדים שמנים רבים יש ערכי כולסטרול וערכי לחץ דם גבוהים שמהווים גורמי סיכון למחלות לב וכלי הדם.

* אחת הבעיות החמורות של ילדים שמנים היא דום נשימה בשינה. במקרים מסוימים בעיה זו גורמת לחוסר ריכוז ולקשיים בלמידה

* ילדים שמנים סובלים משכיחות גבוהה של בעיות אורתופדיות, מחלות כבד ואסתמה.

* למתבגרים שמנים סיכוי של 70% להפוך למבוגרים בעלי עודף משקל או למבוגרים שמנים.

הפתרון הטוב ביותר להתמודדות עם הנתונים המדאיגים הוא שינוי אורח החיים של המשפחה כולה. יש לתת את הדעת לצריכת מזון בריא, ובמקביל יש לעודד את העיסוק בפעילות גופנית. חשוב לעודד את הילד להשתתף בחוגי ספורט, ובנוסף יש גם ליצור הזדמנויות רבות להגברת ההוצאה הקלורית היומית באמצעות העיסוק בפעילות גופנית.

דרך מצוינת לצבירת נפח שבועי של פעילות גופנית היא להעדיף את הרכיבה על אופניים, או את ההליכה הרגלית לבית-הספר, על חשבון ההסעה של ההורים. בנוסף, מומלץ ליצור פעילויות משפחתיות משותפות המערבות בתוכן פעילות גופנית, לדוגמה: צעדה משותפת, טיול אופניים, משחקי נופש בחיק הטבע ועוד. חשוב לאכול ארוחות משותפות סביב השולחן ולא מול הטלוויזיה. שימו דגש על אכילה איטית ועל הנאה מן המזון. אל תשתמשו במזון כעונש או כפרס. ילדים אינם אמורים להימצא בדיאטת רזון, אלא אם כן הדבר הומלץ מסיבות בריאותיות על-ידי רופא המשפחה. הילדים זקוקים למזון לשם התפתחות, לסיפוק הצרכים האנרגטיים ולצורך תהליכי הגדילה.

ערבו את הילדים בתכנון התפריט השבועי ובקניות של המצרכים השונים. בדרך זו ניתן להקנות להם מידע רב ולשתף אותם בהליך קבלת ההחלטות. הקפידו על אחזקת חטיפים בריאותיים בהישג יד. חטיפים כאלה יכולים להיות פירות וירקות טריים, גבינות רזות, יוגורט, גלידת יוגורט, קרטיב ממיצי פרי ועוגיות דלות שומן.ולסיום, התמקדו בשינויים קטנים והדרגתיים בהרגלי התזונה ובהרגלי הפעילות הגופנית של הילדים. בדרך זו ניתן יהיה לאמץ את השינויים ביתר קלות ולהפכם לדפוס קבוע שילווה את הילד גם במהלך שנותיו כבוגר.

בואו לדבר על כך בפורום רפואת ילדים