הולודינמיקה הגזר, הביצה ופולי הקפה

ההולודינמיקה- הולו=שלם, דינמיקה = פעולה, הולודינמיקה= השלם בפעולה. בשלם הכוונה האדם כשלם, המשפחה כשלם, החברה כשלם כדור הארץ והיקום כולו כמערכת שלמה דינמית.
אומרים: כל האומר דבר בשם אומרם מביא גאולה לעולם. לכן נזכיר את מייסד ההולודינמיקה ד"ר ורנון וולף. פיסיקאי, ביוכימאי, איש חינוך, פילוסוף, מומחה לדת משווה ופסיכולוג. הוא יצר את השיטה בשנות ה 70 לאחר חלום שבו הוא שמע קריאה לעזרה של הורי ילדים מכורים לסמים בעיר בארה"ב. בעזרת התהליכים ההולודינמיים הצליח ורנון לנקות את העיר מסמים, נתקל בהתנגדות הממסד, עבר לעבוד עם משפחות של מתמודדים עם בעיות נפשיות (מה שקרוי "חולי נפש"), והוציא חלקם מבתי חולים פסיכיאטריים ללא תרופות. לאחר מכן, עבד עם נוער עבריין, עם מערכות חינוך, ועם מחלות פיסיות אלרגיה, סרטן ועוד. בעזרת התהליכים עברו מאות אנשים טרנספורמציה מכיוון של הרס של עצמם וסביבתם ולכיוון של בנייה עצמית ותרומה חברתית. מאוחר יותר הגיע לבריה"מ ועזר לממשל הסובייטי לעשות את המהפך בתחילת שנות ה 90. בשנת 94 הגיעו ורנון לראשונה לישראל והעביר כאן סדנאות אינטנסיביות, אז פגשתי אותו לראשונה. שנה לאחר מכן, באוקטובר 95 הגיע שוב, ויחד איתו בכינו, התייאשנו והתמלאנו תקווה רצח רבין ארע בסוף סדנת הולודינמיקה באמצע ביקור שלו בארץ.

מהם עקרונות היסוד של ההולודינמיקה? עקרונות אלה באים מעולם הפיסיקה דווקא, מתוך תורת הקוואנטים, ומבוססים בעיקר על תורתו של פרופ. דיויד בוהם, אחד מהפיסיקאים הייחודיים של המאה, שנודע בהבנתו המיוחדת את תורת הקוונטים וביישום התורה להבנה עמוקה יותר של שפה, תודעה, חברה ורוחניות. על רעיונותיו ניתן לקרוא בספרו: "wholeness and the implicate order.

עקרון האפס בא מהבודהיזם:
אל תלכו על אף תורה כאילו היא האמת המוחלטת וגם לא לאחר המשפט הזה. בא אני לאמר אל תאמרו על אף הנחת היסוד אותם אציג אלה נכונות אלה לא, הרי אין אמת מוחלטת. הרעיונות יפים, מאתגרים ובעיני עובדים במציאות. אהבתם? תאמצו אותם ללבכם, לא אהבתם? תתוכחו איתם, תבחנו אותם מכל הכיוונים, לא השתכנעתם? תזרקו לפח.
העקרון הראשון: כל מערכת סיטואציות מונעת על ידי פוטנציאל חיובי. או: בעיות נוצרות על ידי פתרונן.
העקרון השני: כל דבר בטבע בנוי מאנרגיה ולאנרגיה שלש צורות מופע חלקיק, גל והולודינמי.
העקרון השלישי: הכל קשור, או: גם המקרי אינו אקראי.
העקרון הרביעי: מאחורי כל אי סדר מסתתר סדר מופלא הסדר הפנימי (the implicate order).
נפרט את העקרונות. דרך אגב הסדר אינו חשוב, כיוון שהתיאוריה ההולודינמית אינה ליניארית, כך שכל עקרון מכיל בתוכו את כל השאר. ניתן לדמיין אותם כקדקדי פירמידה משולשת, כאשר עקרון האפס במרכז הפירמידה. כל העקרונות טומנים בתוכם פרדוקס, כיוון שהעולם הפיסי, דהיינו תורת הקוואנטים בנויה על לוגיקה שונה משלנו.
נחזור לעקרון הראשון: כל מערכת סיטואציות מונעת על ידי פוטנציאל חיובי. אנשי החשיבה החיובית אמונים על מציאת הטוב בכל מצב. דוגמאות:
חליתי בשפעת, אולי זו הזדמנות למנוחה.
אדם חולה בהתקף לב אולי זה העת להפסיק לעשן, לשנות הרגלי תזונה ופעילות גופנית ואם כך הפקתי דבר חיובי מהמשבר.
לא התקבלתי לעבודה, או גרוע מכך פוטרתי מהאוניברסיטה אולי זה הזמן לקחת פסק זמן לחשוב מה אני באמת רוצה.
בסיפורי האישי, אבי ז"ל חלה בסרטן ונפטר מהמחלה בהיותי בן 26 באמצע דוקטורט בפיסיקה. מחלת הסרטן והמוות הקרוב עזרה לנו להתקרב ולהיפתח, ועזרה לי להבין שאני רוצה יותר מהחיים מאשר עבודה עם הראש, שהמשמעות של חיי תינתן לי על ידי עבודה עם אנשים.
קרב בין בני זוג יכול לקרב בין בני הזוג.
ניתן לבחור לראות את החורבן שבא בעקבות רצח רבין ז"ל כהזדמנות להתחברות בין הפלגים בעם ישראל.
אך הטענה ההולודינמית עמוקה יותר היא טוענת שהמצב, או הבעייה נוצרה על הפוטניאל שלה. במלים אחרות העתיד מכוון את העבר. התפיסה היא טלאולוגית יש כוונה נסתרת מאחורי כל ארוע. או כפי שאמר רבי נחמן מברסלב: "כשהאדם יודע שכל מאורעותיו הן לטובתו זאת הבחינה היא מעין עולם הבא". כלומר יש פתרון ביקום לדוגמא הפסקת עישון. הפסקת העישון יוצר את התקף הלב כדי שהאדם יוכל לבחור להפסיק לעשן. או: אדם רוצה לעשות את תפנית בחייו ולהיות מטפל הוליסטי, ואינו יודע זאת הוא "מארגן" לעצמו תאונה (בצורה לא מודעת כמובן) ובעקבות התאונה הוא נפתח לכיוונים של רפואה משלימה. ואם כך, ישאלו הספקנים בצדק, הייתכן שהשינוי שאני עשיתי בחיי הוא זה שהביא למחלתו של אבי?? זו מסקנה מרחיקת לכת וקשה, ואיני חושב שהיא נכונה, מחלתו של אבי קשורה לחייו בראש וראשונה ולא לחיי. אך, בהקשר לסרטן , ספרו של לה שאן "הסרטן כנקודת מפנה", טוען שתפקיד הסרטן הוא בדרך כלל להביא את האדם לשינוי, ואם אבי לא עשה את השינוי לפחות אני עשיתי זאת.

ברצוני להדגיש שאין בטענה בכדי לפסול קיומם של סיבות למצבים, כלומר תזונה נכונה אמנם מביאה למחלות, הורות לא טובה עלולה להביא למצוקות נפשיות, טראומות ילדות גורמות לפחדים, מעצורים ועוד. אך הטענה ההולודינמית היא שהתבוננות על הסיבות לאירועים היא חלקית בלבד. יש להסתכל בנוסף על הסיבות על התכלית. תפיסת העולם המכניסטית הטוענת לסיבתיות ליניארית היא התפיסה הניוטונית שעברה מהעולם עם מהפיכת תורת היחסות ותורת הקוואנטים בתחילת המאה. התפיסה הקוואנטית נכנסת בעשרים השנה האחרונות לתחום מדעי החברה, והרפואה ההוליסטית ווורנון וולף היה מראשוני פורצי הדרך בתחום זה.
אם נמקד את העיקרון הראשון לעצמנו הרי אנחנו מערכת סיטואציות פסיכופיזית, ואם כך אנו מונעים על ידי פוטנציאל חיובי. את הכוח המניע אותנו אנו מכנים פ.ע.ם. הפוטנציאל העצמי המלא (full potential self). יהיו שיקראו לו הנשמה, האני העליון, הניצוץ האלוהי, או העצמי, האין, האני. אני אוהב לכנותו "הבמאי". זהו הבמאי של סיפור החיים שלנו. סיפור שיש בו ירידות ועליות, מחלות והחלמות, בריחות והתרחבויות, פחדים ודחפים, כאב ושמחה, מוות ולידה. הבמאי הפנימי, מבין לאן מוביל הסיפור, הוא הרי יוצר אותו. דרך אחרת להסתכל על פ.ע.ם. הוא כאוסף האיכויות והיכולות שנולדנו איתם, חלקם מימשנו וחלקם עדיין חבויים כפוטנציאל.
אחד התהליכים המרכזיים בהולודינמיקה הוא התחברות לפ.ע.ם שלנו על ידי תרגול של דמיון מודרך.

החלקיק ממוקם במקום ובזמן. לדוגמא בחושבנו על אלקטרון אנו חושבים בדרך כלל על כדור קטן שמיקומו במרחב ומגדר. הגל הוא בעל ארך גל ותדירות מוגדרת אך אין לו מיקום במרחב. לדוגמא קרן אור היא בעלת אופי גלי, היא בעלת תדירות וארך גל מוגדרים ואין לה מיקום במרחב. אך האמת היא שלאלקטרון אופי גלי. לפי תורת הקוואנטים הגל הוא גל הסתברות המציין את הסתברות הופעת האלקטרון במקום מסוים. ואילו קרן האור היא בעלת אופי חלקיקי, היא מורכבת מפוטונים שהם חלקיקי האור. כל זה אינו חדש כלל לפיזיקאים שביננו. אך מהו המופע ההולודינמי? זהו השילוב של החלקיק והגל היוצר מימד שלישי חדש. האנלוגיה הטובה ביותר בכדי להבין זאת היא ההולוגרמה. ההולוגרמה היא אשליה תלת מימדית הנוצרת מהתאבכות של שני קרני לייזר האחת "חלקיקית" כלומר נושאת את האינפורמציה המדויקת של העצם המצולם, והשנייה גלית כלומר בעלת אורך גל מוגדר. השילוב של שני הקרניים יוצר את המימד השלישי. פרט נוסף על העקרון ההולוגרמי אם נשבור את פלטת הצילום ההולוגרמי, בכל שבר תמצא כל התמונה כולה. ועל כך כבר נכתב: "לראות את העולם בגרגר של חול".
על העיקרון ההולוגרמי ניתן לקרוא בספרו המרתק של מייקל טלבוט "היקום ההולוגרפי".
תשאלו: מה לנו כבני אדם לחלקיקים וגלים והולוגרמות? מהו החלקיק, מהו הגל, ומהי ההולוגרמה? החלקיק מיוצג על ידי האונה השמאלית של המוח החשיבה האנליטית, לינארית, הירידה לפרטים, המיקוד במטרה, החלק "הגברי" שבנו שסמלו הוא הקו.
הגל מיוצג על ידי האונה הימנית האינטואיציה, החשיבה האסוציטיבית, היצירתיות, ההסתכלות ההוליסטית, החלק "הנשי". סמלו הוא העיגול.
וההולוגרמה? ההולוגרמות הפנימיות נוצרות משילוב בין הפן החלקיקי והגלי שלנו, החלקים השמאליים והימניים של המוח. ההולוגרמות נמצאות בחיבור שבין שתי האונות. ורנון מכנה הולוגרמות פנימיות אלה כהולודינים. הולודינים הם תבניות החשיבה, תבניות ההתנהגות שלנו, והתבניות והרגשיות שלנו. כלומר: הפ.ע.ם. הינו הולודין, דהיינו יכולת האהבה שלנו, היצירתיות, החמלה, העצמה כל אלה הולודינים, אך גם הכאב, הפחד, השנאה, הטראומות, המחלות, האלרגיות, דפוסי ההכשלה העצמית, כל אלה הולודינים.
חלקם עוצרים אותנו כביכול מלהגשים את הפוטנציאל שלנו. אך נזכור את העיקרון הראשון: גם ההולודינים "השליליים" טומנים בחובם פוטנציאל חיובי. כלומר האם אין זה נכון שמאחורי פחד מסתתרת אהבה, מאחורי כעס רצון לקרבה, מאחורי מחלות רצון לשינוי. התהליכים ההולודינמיים מכוונים להתמרה של הולודינים לפוטנציאל החיובי שמאחוריהם.
דוגמא: יואב, בחור צעיר נשוי, מבריק, חכם, ורגיש הסובל ממידה מסוימת של חוסר בטחון, סובל מפחד מול סמכות ובקושי בתנועה זורמת של הגוף. הוא מרגיש את הפחד כטבעות הקושרות את הידיים. לשאלה מתי הטבעות נכנסו לחייו אני מקבל מספר תשובות.
בגיל 32 סבל מפחד מול המורה שלו הבוחן אותו בלוח.
בגיל 8 הגוף לא התנהג כמו שהוא רוצה בשעור התעמלות.
בגיל 4 הוא נפל מאופניים והתרגז על עצמו שהכאיב לעצמו.
בגיל שנה חש פחד כשהלך בפעם הראשונה.
כשהזיכרון של גיל שנה עלה, התחיל גופו של יואב לנוע בצורה מקוטעת ולא זורמת בדיוק כמו תינוק המתחיל את דרכו בהליכה. את הפחד בגיל שנה הרגיש יואב ככדור שחור בחזה אך לאחר שעטף אותו בדמיון באנרגיה של אהבה כחולה, התמוסס הכדור השחור ונהפך לשלווה נעימה וזורמת. יואב ממש חש את השינוי ברמה הגופנית. בעזרת תחושת הזרימה החדשה בגוף התמודד יואב מחדש עם החוויות הקשות שהוזכרו קודם לכן. הוא יכול היה לראות עצמו נוסע באופניים בצורה מושלמת, קופץ בקלילות למזרון בגיל 8 ועומד מול מורו עם בטחון עצמי. בסיום הפגישה הזרימה בגוף הייתה כה טובה שיואב עמד על ראשו בפעם הראשונה לאחר 15 שנה. בפגישה שלאחר מכן, העיז יואב להניע את גופו, בצורה יצירתית וזורמת.
לסיום נחזור לשאלה: מה ההבדל בין גזר (מבושל) ביצה (קשה) וקפה? ומי תעדיפו להיות?
האמת היא שכל תשובה מתקבלת, אך "תשובת בית הספר" ההולודינמית היא זו: הגזר הינו קשה וכששמים אותו במים רותחים הוא מתרכך מדי. הביצה הינה רכה ובמים רותחים מתקשה. פולי הקפה הופכים את המים הרותחים לקפה טעים. והנמשל: המים הרותחים הם המשברים שאנו עוברים בחיים, החיצוניים והפנימיים. דהינו: מצוקות כלכליות, מחלות, מוות של קרובים, גירושין, מלחמות, משברים נפשיים ועוד. "אנשי הגזר" הם אנשים קשוחים מדי שבעתות משבר מתפרקים נפשית או גופנית. אין להם הגמישות הדרושה לעבור את המשברים, דעותיהם או גופם נוקשים מדי הם לא מצליחים להסתגל לשינויים ונשברים.
"אנשי הביצה" הם אנשים שלבם מאד רך, אך בעתות מצוקה הם מתקשים, הם למעשה הופכים "לגזרים". הם אלה שאינם מרשים לעצמם לבכות או לחלות או להיות חלשים כי אם יהיו כאלה ישברו לגמרי, ולכן מתקשים מבפנים. הם שורדים את המשברים אך משלמים על כך מחיר לעתים נפשי ולעתים גופני.
"אנשי הקפה" לעומת זאת, הם אלה שמסוגלים לקחת את המשברים הקשים ביותר ולהתמיר את האנרגיה שלהם מחוסמת למסייעת. הם אלה שיכולים לשנות את חייהם, את השקפות העולם שלהם, את סביבתם, את דפוסי ההתנהגות שלהם, וכך להוציא מהאירועים הקשים ביותר את הטוב.

נתבונן בצורה הוליסטית על היקום. כלומר, כל אחד מאתנו הוא חי שלם , גוףנפשרוח. חיינו הם שלמים עברהווהעתיד. המשפחה היא מערכת שלמה המורכבת מפרטים הקשורים ביניהם בחוטים בלתי נראים. החברה היא שלם המורכב מפרטים לכאורה נפרדים. מערכת כדור הארץ והאנושות היא שלם המורכב ממערכות אקולוגיות, מערכות טבע ומערכות אנושיות שכולם חלק מישות אחת שהיא כדור הארץ. כל היקום הוא שלם המורכב ממיליוני גלאקסיות שמקורן באנרגיה אחת.
מתוך כל הדוגמאות שנתנו נתמקד במערכת האדם גוףנפשרוח. העקרון אומר שיש קשר בין כל מערכות הגוף ובין כל המערכות הנפשיות. אם אדם חולה בשפעת, משתעל, מלא בליחה, ורגליו כואבות (זה היה מצבי בשבוע שעבר, כמו רבים מעם ישראל), אין השפעת מקרית. לא נכון יהיה להסתכל עליה רק כתוצר של התדבקות מקרית מוירוס. השאלה המעניינת תהיה, למה מערכת החיסון שלי חלשה כרגע, למה הייתי זקוק למנוחה כרגע, מדוע איני מסוגל לקחת חופש מעבודה ללא "תירוץ השפעת", האם ייתכן שהחלשות הגוף קשורה באופן עקיף למצב אנרגטי של אחד המטופלים שלי, או של אחד מבני משפחתי, ואם כך אני צריך להגן על עצמי אנרגטית יותר. אולי השפעת קשורה "למצב" הכללי בישראל ובעולם כולו. האם ייתכן שכל כדור הארץ חולה, והמחלה שלי ושל מליונים אחרים היא רק ביטוי נוסף למחלתו של כדור הארץ. בעיני כל התשובות נכונות במידה זו או אחרת, ולכן הן אומרות שכדי להבריא מהשפעת עלי להבריא עצמי בכל התחומים הפיזי, האישי, הבין אישי, החברתי, והאוניברסלי. מכאן המעבר לעקרון הרביעי:
מאחורי כל אי סדר מסתתר סדר מופלא הסדר הפנימי.
ורנון וולף מדבר על ששה רבדים, או ששה שערי התפתחות. רבדים אלה מתוארים בטבלה הבאה. טבלה זו הינה תמצית של מהות התיאוריות הפסיכולוגיות ההתפתחותיות המרכזיות, של אריקסון, קוהלברג, פיאז'ה ועוד. ורנון הוסיף לתיאוריות אלה את הממד האוניברסלי רוחני.

לסיום אזכיר שההולודינמיקה עוסקת גם במקורות נוספים להולודינים (תבניות ההתנהגות, דפוסי החשיבה, תבניות גופניות) שלנו. הפרדיגמה הפסיכופיסית הקונבנציונלית תאמר שהדפוסים שלנו הם תוצר של ההתפתחות שלנו, במערכת המשפחתית, חינוכית ותרבותית שבה גדלנו ושל הסביבה האקולוגית שלנו התזונה, השפעות אקלימיות, איכות האוויר, המים שאנו שותים וכולי.
הטענה ההולודינמית היא שאנחנו בו זמנית נתונים להשפעות מיקומים מקבילים. אלה יכולים לבוא משלש מקורות:
1. חווית שעברו על בני המשפחה שלי אותם אני יודע במודע או שהגוףנפש שלי זוכר אותם בצורה לא מודעת. בעיקר אמורים הדברים בישראל על זכרונות לא מודעים שבני המשפחה שלנו עברו בשואה. כך למשל ייתכן שחרדה ספציפית מרופאי שיניים תהיה קשורה גם לבני משפחה שניספו בשואה ועשו ניסויים בשיניהם.
2. זכרונות קולקטיביים תרבותיים, אלה לקשורים למה שיונג כינה "הלא מודע הקולקטיבי", אלה זכרונות תרבותיים של מיתוסים וארכיטיפים של התרבות הספציפית שלי ושל התרבות הכלל עולמית. רמזים לזכרון הקולקטיבי ניתן למצוא בחלומות. המעוניינים להתעמק בנושא מרתק זה מוזמנים לקרוא את כתביו של קרל גוסטב יונג.
3. חלק ניכר מהדפוסים שלנו אנו לוקחים מגלגולי חיים קודמים. גם לחוויות אלה ניתן להגיע בעזרת תהליכים הולודינמיים. למעשה הטענה ההולודינמית היא שהכל מתרחש בהווה, כלומר גם העבר הקרוב, דהינו החיים הנוכחיים שלי, וגם העבר הרחוק, דהינו חיי משפחתי, חיי כל האנושות, וחיי בגלגולי חיים קודמים, כולם מרחשים במוחי ובגופי עכשיו, ומשפיעים על גופי ונפשי עכשיו.
לכל החוויות הנזכרות (לא מודע משפחתי, לא מודע קולקטיבי וגלגולים קודמים) ניתן להגיע בעזרת תהליכים הולודינמיים הכוללים דמיון מודרך, פסיכודרמה, עבודה עם הגוף ועם הקול. במובן הזה כל "העולמות המקבילים" קורים למעשה עכשיו, ועל ידי מודעות בהווה אני מסוגל להתמיר את כל הדפוסים "השליליים" ליצירה חיובית חדשה.

על המחבר: יובל כרמי - פסיכולוג קליני, מנחה סדנאות הולודינמיקה מורה ליוגה.

* ד''ר וולף ראה הצלחות רבות וטראנספורמציה עמוקה בעבודתו עם אוכלוסיות מגוונות ברוסיה, תרם רבות לשינוי שעברה החל מסוף שנות ה-80,
בישראל, עבד בצורה עמוקה עם ישראלים ופלשתינאים בתחילת שנות ה-90.
בשנים האחרונות, הוא פועל גם בפתרון אתגרים רפואיים מורכבים ובפתרון בעיות אקולוגיות. ד"ר וולף יגיע ארצה לימי הרצאות וסדנאות מרוכזים - בין הנושאים: פתרון בעיות בלתי פתירות, התגלות הפוטנציאל, עתיד המזרח התיכון, בריאות הולודינמית ועוד - לפרטים נוספים: אתר גאיה
או בטלפון: 054.4809706